הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   צבא וביטחון   מדיני/פוליטי     |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה:    |    הגדל גופן    הקטן גופן
בלוגים / בעל טור
טלפון:  03-7216574
פקס:  03-9345660
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
היום הזה ממש
23/09/2012   |   הרב רפי פוירשטיין
 
 
 
יעלה ויבוא הזמר גידי גוב
23/09/2012   |   רועי אורן
 
 
 
מהו איזון משאבים?
23/09/2012   |   אריאל דרור
 
 
 
שירו לנו שיר
23/09/2012   |   ציפי לידר
 
 
 
יחימוביץ' מול הפיון של נתניהו
23/09/2012   |   דן אלון
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
"המהפכה הירוקה" של החמאס

האסטרטגיה של החמאס להשתלט על הרשות הפלשתינית ולהקים שלטון אסלאמי בפלשתין הכותב מנתח במאמרו את השינוי בתפיסת החמאס המקבלת את תפיסת תוכנית השלבים לשחרור פלשתין - תפיסה המתפרשת בעיני מדינאים כביטוי לפרגמאטיזם מדיני

▪  ▪  ▪

עיקרי הדברים

החלטתה האסטרטגית של תנועת החמאס להשתלב במערכת הפוליטית הפלשתינית הובילה חוקרים לא מעטים להעריך כי התפנית במדיניות התנועה מבטאת תמורה פרגמאטית בעמדותיה. לדידם, קבלת כללי המשחק הפוליטיים עשויה לרסן את החמאס ולהביאה לנטוש את דרך הטרור לאחר שתזכה בנתח מעוגת השלטון. השתתפות החמאס בבחירות המוניציפאליות והסכמתה להפסקת אש עם ישראל היו בבחינת סימנים בעיני חוקרים אלה לנכונות התנועה להצטרף לאש"ף.

הזמירות החדשות הנשמעות מפי בכירים בחמאס הן למעשה ביטוי ללקח שלמדו על בשרן הקבוצות האסלאמיות הרדיקליות במזרח התיכון במערכת יחסיהן עם השלטונות. החמאס קיבלה על עצמה תוכנית שלבים המעמידה בראש סדר העדיפויות את גיבוש האהדה ציבורית המעניקה כוח פוליטי על עימות אלים נגד השלטון הפלשתיני. היעד הסופי נותר כשהיה: הקמת משטר אסלאמי בכל שטחה ההיסטורי של פלשתין.

החמאס רואה בתהליך הדמוקרטי אמצעי לרכוש לגיטימציה והכרה בינ"ל, מבלי שתידרש לשנות את עקרונותיה או תפיסתה המיליטנטית כלפי ישראל והמערב. השתתפותה בבחירות תוך ניסיון להיבנות מחולשתו של ה'פתח' עשוי להקל על החמאס להשיג את היעד המרכזי שהציבה לעצמה: לתפוס את השלטון ולשנות את אש"ף מבפנים. בטווח הקצר, ישראל תידרש לנסח מדיניות חדשה כלפי החמאס לאור מאמצי הארגון להשיג הכרה בינ"ל כגורם לגיטימי, ובמקביל: להוסיף ולשקם את תשתיתו הצבאית. היעדר מדיניות ברורה כלפי החמאס עלולה להוביל להבנה משתמעת לפיה ישראל משלימה דה-פקטו עם השתתפות החמאס ברשות הפלשתינית.

האסטרטגיה החדשה של החמאס – מניעים ויעדים

תנועת החמאס מציגה כלפי חוץ בתקופה האחרונה קו מדיני פרגמאטי המתפרש ע"י מדינאים ופרשנים כביטוי לשינוי המתהווה בחמאס מתנועה ג'יהאדיסטית למפלגה פוליטית. ציוני הדרך העיקריים במסלול זה היו: הסכמתה של החמאס להפסקת אש זמנית עם ישראל, השתתפותה בבחירות לרשויות המקומיות, החלטתה לראשונה, ליטול חלק בבחירות לפרלמנט והנכונות, הגם שמותנית היא, להצטרף לאש"ף.

מנהיגי החמאס ודובריה נדרשו באחרונה לבאר את השינוי הפרגמאטי שאימצה התנועה לאחר דיונים ממושכים בכל הרמות החל ממגזר האסירים וכלה בהנהגת ה"חוץ". לדידם, הגורמים העיקריים שהובילו לתמורה המדינית הינם:

א. ההתפתחויות במישורים האזורי והבינ"ל – יוזמתו של הנשיא בוש לעודד רפורמות דמוקרטיות בעולם הערבי, ומותו של יאסר ערפאת, פתחו עידן חדש ברשות הפלשתינית תחת שלטונו של מחמוד עבאס (אבו מאזן), החותר להשיג תמיכה בינ"ל במדיניותו החדשה. תנועת החמאס, מצידה, סבורה כי אבו מאזן אכן רציני בכוונותיו להידבר עימה כגורם פוליטי לגיטימי, לשלבה במערכת השלטונית הפלשתינית ולהימנע משימוש בכוחות הביטחון כדי לפגוע בכוחה. היענותו החלקית של אבו מאזן לדרישת החמאס לאמץ שיטת בחירות חדשה, והתחייבותו המוצהרת לכבד את תוצאותיהן, תהיינה אשר תהיינה זוכות להערכה רבה מצד מנהיגי החמאס והן אלה אשר סילקו את המכשול האחרון בפני הצטרפות החמאס לזירה הפוליטית. החמאס יישבה את הקושי האידיאולוגי הנוגע להשתלבותה ברשות הפלשתינית בטענה לפיה הסכמי אוסלו אינם תקפים עוד לאור הישיגיה של האינתיפאדה החמושה, "הההפרות המתמשכות" של ההסכמים ע"י ישראל וההבנה שהמכאניזם של אוסלו איננו מתאים עוד לנסיבות המדיניות הנוכחיות.

ב. חיזוק הכוח הפוליטי של החמאס – מעודדת מהישגיה המרשימים בשלב הראשון של הבחירות המוניציפאליות בדצמבר 2004, ומהסקרים המנבאים הצלחה דומה בבחירות לפרלמנט, רואה תנועת החמאס בהצטרפותה למערכת הפוליטית הזדמנות זהב לתרגם את התמיכה העממית הרחבה לה היא זוכה לנכסים פוליטיים. בבית לחם ליכדה תנועת החמאס אף כוחות ברשימה אחת עם פעילים נוצרים, כדי להתמודד נגד ה'פתח' בבחירות המוניציפאליות. בראיית החמאס, התקופה הנוכחית הינה הטובה ביותר להפיק רווחים פוליטיים מהיתרונות היחסיים שלה על-פני היריב העיקרי – תנועת ה'פתח' – העוברת משבר ארגוני חמור ביותר נוכח התחדדות המתחים בין דור ההנהגה הישן (ההנהגה המסורתית), לבין הדור הצעיר (הרפורמיסטים ופעילי המליציות). בניגוד ל'פתח', תנועת החמאס מציגה מסר ברור ומערכת ארגונית משומנת ויעילה. מנהיג החמאס, מחמוד א-זהאר, ביטא את תחושת הביטחון העצמי של החמאס בכך שלא הוציא מכלל אפשרות ניצחון של תנועתו בבחירות לפרלמנט ואף הנהגת הממשלה הפלשתינית הבאה.

ג. "השמירה על זכות ההתנגדות" – בכירי החמאס חוזרים ומדגישים, כי המדיניות החדשה של התנועה לא תפגע בדבקותה ב"התנגדות" וב"ג'יהאד" ככלים מרכזיים במאבק לשחרור של כל שטחה של פלשתין ההיסטורית. יתירה מכך, החמאס רואה חשיבות בחיזוק כוחה הפוליטי על-מנת לשמר את כוחותיה המליציוניים (גדודי עיז א-דין אלקסאם) ולהעניק לה מרחב תמרון שיאפשר לה לחזור לדרך הטרור בעיתוי והנסיבות המתאימות. הצטיירות גישתה של החמאס כביטוי לפרגמאטיזם סייעה לאבו מאזן להעביר את הכדור למגרש הישראלי ולמקד מחדש את ההתעניינות הבינ"ל ב"כיבוש הישראלי", במקום ב"טרור הפלשתיני", כמכשול בפני התהליך המדיני.

ד. שינוי אש"ף מבפנים – בהצהרת קהיר מ-17 במרס 2005 אשר סיכמה דיונים אינטנסיביים בין הפלגים הפלשתינים, חמאס הסכימה להקים ועדה המורכבת מנציגים בכירים של הארגונים, על-מנת לנסח עקרונות מוסכמים בנוגע לניהול אש"ף. למרות שהחמאס הכירה באש"ף כ"נציג הבלעדי והיחיד" של העם הפלשתיני, הנוסח הזהיר בו דבקה החמאס בהסכם קהיר מלמד על הסתייגותה של התנועה מהשתלבות ללא תנאי במסגרת אש"ף. המכאניזם המוסכם החדש נועד להביא לשינוי מבפנים של אש"ף ומקור הלגיטימיות שלו. על יסוד זה, דרישותיה החד-משמעיות של החמאס, התמקדו בראש ובראשונה בשינוי המצע המדיני של אש"ף והאמנה הלאומית ע"י אימוץ מחדש של עקרונות ה"התנגדות" ו"המאבק המזוין". יתר על כן, החמאס מעוניינת להחיות את פעילות מנגנוני אש"ף בחו"ל כדי לארגן בהקדם האפשרי בחירות חדשות למועצה הלאומית הפלשתינית (מל"פ). ניצחון בבחירות למל"פ משמעותו – השתלטות היסטורית של החמאס על התנועה הלאומית הפלשתינית.

תוכנית שלבים ארוכת טווח בהשראת האחים המוסלמים,
דרכה של החמאס לשלטון, או בשמה האחר: "המהפכה הירוקה" (דגל החמאס בצבע ירוק), מבוססת על תוכנית שלבים ארוכת טווח היונקת את השראתה מהאידיאולוגיה של האחים המוסלמים. עיקרה – הימנעות משימוש בכוח נגד השלטונות ומתן עדיפות ל'דעווה' (הטפה לאיסלאם) כאמצעי להרחיב בהדרגה את הפופולאריות וההשפעה של החמאס, עד אשר אלה יתורגמו לכוח פוליטי שיביא בסופו של דבר להקמתו של שלטון אסלאמי.

מדיניותה הזהירה של החמאס מלמדת כי התנועה הפנימה את הלקחים מכישלונה של חזית ההצלה האסלאמית (FIS) באלג'יריה בשנות ה-90'. חזית ההצלה ניצחה אומנם בבחירות לפרלמנט בדצמבר 1991, אך איבדה את הישגיה הפוליטיים אך חודש לאחר מכן כאשר השלטונות הוציאו מחוץ לחוק את המפלגה והחלו לפעול בכוח לדיכויה, מהלך שהביא למלחמת אזרחים ארוכה ואכזרית. בשונה מדרכה של חזית ההצלה, מנהיגי החמאס מבטאים מסרים מרגיעים המכוונים כלפי הרשות הפלשתינית, ישראל והקהילה הבינ"ל. החמאס מנסה לשכך חששות יריביה באמצעות שידור מסרים בדבר חוסר עניינה (לפחות בשלב זה) להציב אתגר לשלטון הפלשתיני והעדפתה ליטול חלק במערכת הפוליטית ולשתף פעולה עם הרשות הפלשתינית. יחד עם זאת, החמאס רואה בזרוע הצבאית החזקה שלה (גדודי עיז א-דין אלקסאם) מגן חיוני היכול להרתיע את הרשות הפלשתינית מפני ניסיון לחקות את הניסיון האלג'יראי.

הסכמתה של החמאס להפסקת אש זמנית (תהדיאה) משרתת אסטרטגיה זו. מאז ההכרזה הרשמית על ה'תהדיאה', חדלה החמאס מביצוע פעולות טרור בתוך שטח ישראל. יחד עם זאת, פרשנותה את הפסקת האש שונה בתכלית מזו הישראלית ודרישותיה הביטחוניות. חמאס רואה ב'תהדיאה' הפסקת אש הדדית ומחייבת (וכוללת גם תביעות להפסקת ההתנחלות ושחרור אסירים) על-מנת לשמוט את הקרקע מתחת לזכות ההגנה העצמית של ישראל מפני הטרור.

תפיסתה את הפסקת האש מבטאת את בראיית החמאס "עמדת כוח" מול ישראל אשר הושגה באמצעות "המאבק המזוין", אשר כפה על ישראל נסיגה ישראלית חד-צדדית ללא תנאי מרצועת עזה וחלקים מצפון השומרון. תנועת החמאס מכנה את הפסקת האש הנוכחית כ'רגיעה' (תהדיאה), על-מנת לבטא את היותה זמנית, והיא הוסיפה לה תנאים המספקים לה סעיפי מילוט. היא הבהירה בהקשר זה, שהטרור עלול להתחדש אם ישראל לא תענה לדרישות החמאס ובכלל זה שחרור של כל האסירים, הפסקת הבניה בהתנחלויות, הימנעות מכל פעולות הפוגעות באינטרסים פלשתינים מהותיים (פגיעה במעמד ירושלים, המשך הקמת גדר הביטחון וכיוצא באלה). מנהיג החמאס ח'אלד משעל, כינה את הפסקת האש "מנוחת הלוחם", שנועדה לשרת אינטרס עליון של החמאס והג'יהאד האסלאמי להתארגן מחדש ולשקם את התשתית שנפגעה קשה בפעולות צה"ל.

חמאס מעוניינת בלגיטימציה בינ"ל

יעדה העיקרי של החמאס היה ונותר סלילת הדרך לשלטון אסלאמי. השגת הכרה בינ"ל בתנועה כגורם פוליטי לגיטימי חיונית למימוש יעד זה. בהיותה מודעת למגבלותיה ולחשיבות הקהילה הבינ"ל בסכסוך הישראלי פלשתיני, מנסה החמאס, במדיניותה הפרגמאטית, לשכנע את האיחוד האירופי שהינה גורם כוח פוליטי קונסטרוקטיבי, ולפיכך ראוי ששמה יושמט מרשימת ארגוני הטרור. ח'אלד משעל טען לא מכבר, כי רק מדיניות משולבת המבוססת על נחישות אידיאולוגית, ורכישת עמדת כוח פוליטית מכרעת, עשויה בסופו של דבר להביא את האיחוד האירופי להכיר בחמאס כגורם לגיטימי.

עיתון אלשרק אלאווסט דיווח בתחילת מרס 2005, כי צרפת וספרד פעלו במשותף להסיר את החמאס מהרשימה השחורה של ארגוני הטרור שנקבעה ע"י האיחוד האירופי. הממונה על מדיניות החוץ באיחוד האירופי, ח'אווייר סולאנה, רמז בראיון ל'אלפאיס' הספרדי, כי האיחוד האירופי עשוי לשקול מחדש את עמדתו בנוגע לחמאס אם המו"מ בין אבו מאזן והפלגים הפלשתינים ישאו פרי.

ההתפתחויות הפוליטיות בזירה הפלשתינית מציבים אתגרים מורכבים עבור ישראל, ובראשם – האפשרות שחמאס תזכה להכרה בינ"ל. מתחת למעטה של דמוקרטיה מדיניותו של אבו מאזן, פורסת שטיח אדום לחמאס כגורם פוליטי לגיטימי, אשר לא ניתן להתעלם ממנו עוד. הבחירות לרשויות המקומיות בדצמבר 2004 הביאו לבחירתם של בכירים בחמאס לראשי ערים ואפילו אבו מאזן עצמו מינה איש עסקים המזוהה עם החמאס, מאזן סונוקרוט, כשר הכלכלה הלאומית. סונוקרוט היה בעבר יו"ר של חברת האחזקות בית אלמאל אשר הוכרזה ע"י ישראל וארה"ב כארגון טרור (ב-1997 וב-2001 בהתאמה).

האתגר לישראל

ישראל תידרש להעריך מחדש את מדיניותה כלפי החמאס לאחר הבחירות לפרלמנט הפלשתיני, אשר בהן צפויות לעמוד בסימן עלייתו של החמאס ככוח פוליטי משמעותי. אתגר זה עשוי להיות בעייתי עוד יותר אם החמאס יצטרף לממשלה הפלשתינית.

ההצטרפות לרשות המבצעת הפלשתינית תעניק לחמאס אחריות לניהול תקציבי משרדי ממשלה, ולתעל כספים למוסדות המזוהים עם התנועה, ובכללם אגודות הצדקה אשר משמשות להעברת סיוע ישיר ועקיף לזרוע הצבאית ולהפצת האידיאולוגיה האיסלאמית הקיצונית של התנועה. משמעות הדברים – סיוע כלכלי לרשות הפלשתינית עשוי, בסופו של דבר, למצוא את דרכו לידיים של החמאס.

יתירה מכך, שיתוף פעולה ישראלי עם ממשלה פלשתינית הכוללת שרים מתנועת החמאס, עשוי להתפרש בזירה הבינ"ל כהכרה ישראלית דה-פקטו בחמאס. ישראל עשויה להתמודד עם קשיים גוברים בהובלת המאבק נגד הטרור הפלשתיני והג'יהאד הפיננסי אם החמאס יצטרף לממשלה הפלשתינית בעקבות בחירות דמוקרטיות לפרלמנט.

משמעויות לעתיד

המשמעויות העיקריות הטמונות במציאות הפוליטית הנוכחית ברשות הפלשתינית, ועל-הרקע האסטרטגיה החדשה של החמאס, הינן:

א. החמאס החלה, הלכה למעשה, במערכה פוליטית המציבה אתגר לרשות הפלשתינית. מאז מינויו של אבו מאזן ליו"ר הרשות הפלשתינית, הצליחה החמאס להפגין את שליטתה ברחוב הפלשתיני בו היא זוכה לאהדה רבה. החמאס מנצלת את המשבר הפנימי ב'פתח' ואת הגישה הפרגמאטית של אבו מאזן על-מנת להוביל את אלטרנטיבה מיליטנטית לאומנית לזו של הרשות הפלשתינית. בתקופה שלאחר הסכם קהיר, תפסה החמאס את מקום ה'פתח' ברחוב הפלשתיני באמצעות הובלת עצרות תמיכה המוניות לציון זכרם של חללי התנועה והפגנות מחאה נגד פעולות ישראל בירושלים.

ב. חמאס קיבלה על עצמה למעשה את תפיסת אש"ף בנוגע לתוכנית השלבים שנועדה להביא להקמתה של מדינה פלשתינית על חורבותיה של ישראל. בשנת 2002 העניק אחמד יאסין את ההצדקה ההלכתית האיסלאמית לאימוץ דרך זו, כעת היא הפכה להיות פראקטית.

ג. בשלב זה, חמאס מתמקדת בשיקום תשתית התנועה אשר נפגעה במהלך האינתיפאדה וברכישת כוח פוליטי. החמאס עשויה להיות המנצח הגדול של הבחירות הקרובות לפרלמנט הפלשתיני אם הן יביאו את האיחוד האירופי להכיר בתנועה כגורם פוליטי לגיטימי.

ד. הנסיגה הישראלית מרצועת עזה ומצפון השומרון בקיץ 2005 תקבע את האג'נדה הפוליטית הפלשתינית בתקופה זו. מבחינתה של החמאס, הנסיגה הישראלית משרתת את עניינה להיבנות פוליטית ממנה ולהעצים את ניצחון אסטרטגית "המאבק המזוין" אשר נתפסת ע"י רוב הציבור הפלשתיני כגורם העיקרי שכפה על ישראל את תוכנית ההינתקות החד צדדית.

ה. היעדר מדיניות ישראלית ברורה בנוגע להשתתפות החמאס בבחירות לפרלמנט עשוי להתפרש כהשלמה ישראלית עם מצב בו החמאס הפך לגורם פוליטי לגיטימי. פסיביות ישראלית עלולה להעניק אור ירוק לאיחוד האירופי לחדש ההידברות עם החמאס.

ו. אבו מאזן מנצל את המהלך הבינ"ל שמוביל הנשיא בוש להפצת ערכי הדמוקרטיה לסלול את הדרך לממשלה עבור הגורמים האסלאמיים הרדיקליים, ובכך הוא פוטר אותם מאחריותם למעורבות בטרור בחמש השנים האחרונות. חוק הבחירות הפלשתיני אינו מציב הגבלות חוקיות היכולות לפסול על בסיס אידיאולוגי, ארגוני טרור, מפלגות גזעניות או תנועות פשיסטיות. התוצאה הבלתי רצויה בטווח הארוך עלולה להיות הקמת שלטון אסלאמי ברצועת עזה ובגדה המערבית.

הערות

1. [קישור]
2. [קישור]
3. עוכאז (סעודיה), 27 מרס 2005.
4. [קישור]
5. [קישור]
6. [קישור]
7. [קישור]
8. [קישור] ; [קישור]
9. [קישור]
10. על תפיסת החמאס את הפסקת האש ראה [קישור]
11. [קישור]
12. אלשרק אלאוסט (לונדון), 6 מרס 2005.
13. אלחיאה אלג'דידה (הרשות הפלשתינית), 25 פברואר 2005.
14. [קישור]


המאמר התפרסם לראשונה ב - 11 אפריל 2005 ב - www.JPDME.org
יהונתן דחוח הלוי הינו חוקר בכיר במכון ירושלים לענייני ציבור ומדינה (JCPA) בראשות ד"ר דורי גולד.
תאריך:  02/07/2005   |   עודכן:  02/07/2005

תגובות  [ 4 ] מוצגות [ 4 תפוס כינוי יחודי    כתוב תגובה   לכל התגובות
 כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
פנחס
2/07/05 21:24
בועז מושקוביץ
2/07/05 23:46
2
מרדכי צבי
2/07/05 21:35
3
אבני
2/07/05 22:31



בלוגרים נוספים ברשת 
האם תגובות השנאה נגד איילה בן נפתלי נובעות מהיותה אישה?
23/09/2012  |  18:33  |  עידו קינן
מה קורה כשמדביקים אייפון 5 לאדמה (וידאו)
23/09/2012  |  18:32  |  גל מור
Apple מערכת ההפעלה iOS6
23/09/2012  |  18:32  |  רפי לירן
רומאים דוברי עברית
23/09/2012  |  17:52  |  אבי לבקוביץ
‫קמפיין קהילתי: כשהשמיים נפתחים תפילות נענות‬
23/09/2012  |  17:34  |  גיא דיין, דורי בן-ישראל

איציק וולף
איתמר לוין
עידן יוסף
פורומים
מדיני/פוליטי
צבא וביטחון
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |