ישראבלוף

בתקופת טרום המדינה "ישראליק", לובש מכנסי אתא הקצרים, התמחה בצ'יזבטים שהיו סיפורי בדיה משעשעים ובלתי מזיקים. היום שבעים שנה לאחר מכן גדל הצ'יזבת והפך לישראבלוף מזיק ולעתים אף זדוני.

בעדותו בפני בית המשפט העליון צייר נתניהו ככמעט אסון אם לא יאושר מתווה הגז. אנו נאכזב את שכנינו, שאף אחד מהם עוד לא חתם על מסמך מחייב, ונפסיד את הגז שיישאר באדמה, נגרר לבוררות בינלאומית, נרתיע משקיעים ומה לא.

בעוד ספור האימים מתפשט פרסמה נובל אנרג'י את מאזנה ובו בצד הפסדים היא מגלה שבארה"ב המחיר אותו גבתה עבור גז היה 1.9 דולר ובגיניאה שומו שמים רק 27 סנט. אפילו אם נניח שהוצאות ההפקה בישראל גבוהות יותר כיצד הגיעו למחיר של 5.2 דולר אותו משלמת חברת החשמל? קרי כולנו. מחיר המונופול מומחש כאן. מתווה הגז אפילו אם יאושר יתמוטט מאחר שאי-אפשר להכריח את המשק לקנות מוצר במחיר מוגן. מונופול יכול להכתיב מחיר או כמות אך לא את שניהם סימולטנית.

הצלת הבית השלישי

בהמשך השבוע התבשרנו על הקמת קזינו באילת. כרגיל הדבר בהול לפני התמוטטות אילת. נתניהו הזדרז להכריז שאידלסון, פטרונו, לא יהיה בין היזמים. כיצד הוא יכול להבטיח במקומו? האם הוא האפוטרופוס שלו? אגב אותו אידלסון רכש באמצעות חתנו את העיתון לס וגס רוויו. הוא "רק" מימן אך הכריז שאינו הבעלים. אל דאגה לא יוקם קזינו כמו שלא תהיה רכבת לאילת ולא תעלת הימים. אולי אחרי שתוקם האופרה בעפולה. דבר אחד תשיג אילת מכל הפיאסקו... הפטור ממע"מ באילת יימשך.

למצעד הרפורמאטורים מצטרף גם כחלון, שעוד לפני פרסום מסקנות ועדת שטרום הוא מכריז על הכנות להקמת רשות פקוח על אשראי חוץ בנקאי. מאין לו לדעת שוועדת שטרום תחליט על ניתוק חברות כרטיסי האשראי מהבנקים תוך דחיפתם להקים בנקים מתחרים? זה לא יקרה מאחר שחברות כרטיסי האשראי אינן מתאימות להיות בנקאי. אחרי הכל להעניק אשראי קל מאד, הבעיה היא לקבל את ההלוואה במועדה. כחלון גם מתיימר לחזות שבעוד עשר שנים לא יהיו בנקים. הלוואות ישירות ממלווה ללווה נשמעות מלהיבות ככלכלה חברתית אך לא במציאות, מה גם שבנק עוסק בעוד אי-אילו דברים. חבל שכחלון מתחיל להתנבא במחנה.

גם מסורב הדוקטורט הלא הוא יאיר לפיד מצטרף למצעד האיוולת. בעת כתיבת שורות אלה הוא פרסם מאמר בו הוא מבקר בחריפות את סירובו של נתניהו להסכים להיקף חבילת התמיכה האמריקנית תוך יצירת אווירה של בכייה לדורות. בכלכלה קיים חוק היתרון היחסי אך נראה שלפיד מתמחה בחסרונו המוחלט והוא הבנה בכספים כפי שכבר נוכחנו משרותו הכושל כשר אוצר. ייתכן שנתניהו אימץ טקטיקה לא נכונה אבל הוא לא שרף את הגשרים.

הגיע הזמן שיפסיקו להפציץ אותנו ביוזמות המכונות לפחות רפורמות אם לא מבצעי הצלה מפני קריסה והצלת הבית השלישי אלא פשוט ינהלו את העסק כמו שצריך בלי תופי מלחמה והפחדות.