סעד כספי בעתירה מנהלית?

תמצית העובדות

המשיבה הגישה לבית משפט השלום תביעה נגד המבקשות להשבת הוצאות גינון ופיתוח בחלקות סמוכות לחלקתה, שאותן הוציאה כתנאי לקבלת היתר בניה, ואשר לטענתה חוייבה בהן שלא כדין. בית משפט השלום קיבל את טענת המבקשות לחוסר סמכות עניינית, בקבעו כי עיקר התובענה עניינו חוקיות החלטתה של הרשות להתנות את מתן ההיתר בביצוע עבודות גינון ופיתוח בשטחים ציבוריים או שאינם בבעלותה של המשיבה, ומכאן שסמכות הדיון בתובענה נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים.

המשיבה הגישה בקשת רשות ערעור על ההחלטה לבית המשפט המחוזי, וזה פסק, כי הסעד העיקרי הנתבע בתובענה הוא פיצוי כספי, והקביעה בדבר חוקיותה של החלטת הרשות טפלה לו, ולפיכך מסורה הסמכות העניינית לדון בתובענה לבית משפט השלום. על פסק דין זה הוגשה הבקשה הנוכחית. המבקשת טוענת, כי הסמכות העניינית בנדון נתונה לבית המשפט לעניינים מינהליים, שכן בטרם יוכרע הפן הכספי של התובענה, שומה על המשיבה להוכיח כי התניית היתר הבניה בביצוע עבודות הפיתוח היתה בלתי חוקית, כך שעל מבחן הסעד לסגת מפני סמכות ייחודית המסורה בכגון דא, לטענתה, לבית המשפט לעניינים מינהליים. מנגד טוענת המשיבה, כי יש לקבוע את הסמכות העניינית על-פי מבחן הסעד, שכן הסעד הנתבע הוא כספי בלבד.

הבקשה נדחתה: נקבע כי הסמכות מסורה לבית משפט השלום

נקבע - חוק בתי המשפט לעניינים מינהליים מבחין בין עתירות מינהליות, המופנות נגד החלטה של רשות בעניין המנוי בתוספת הראשונה לחוק, ומהוות תקיפה ישירה של ההחלטה המינהלית, לבין תובענה מינהלית, העוסקת בעניין המנוי בתוספת השלישית לחוק, ולעת הזאת היא מצומצמת לעניין אחד - "תובענה לפיצויים שעילתה במכרז".

נקבע - בענייננו אין עסקינן במכרז. לפיכך אין הוא בא בגדר התביעה המינהלית. אך גם בגדר עתירה מינהלית איננו בא, שכן אין כאן תקיפה ישירה של ההחלטה המינהלית, אלא תובענה כספית, שההחלטה המינהלית נבחנת אגבית לה. עניין זה מצוי בסמכותם של בתי המשפט ה"רגילים", בהתאם לגובה התביעה הכספית, ולענייננו - בית משפט השלום.

נקבע - משעסקינן בסעד כספי, עומדת על מכונה הלכת "מפעלים פטרוכימיים", לפיה המבחן היחיד הקובע הוא מבחן הסעד, ואין נפקא מינה לדינא, אם עילתה של התובענה נולדה בתחום המשפט המינהלי, שגם במקרה זה אין מדובר אלא ב'תביעה אזרחית', שהסמכות לדון בה נקבעת לפי סכום התביעה, ומי שתובע כסף אין לומר עליו שתביעתו היא 'כיסוי' לדבר אחר.

- לפסק הדין המלא