בעידן הגלובליזציה והדיגיטליזציה הופך, מטבע הדברים, הדיאלוג הבינלאומי לבעל משמעות חדשה. מסתבר שמלים רבות, שהפכו לבינלאומיות, פשוט אינן ניתנות לזיהוי, כאשר הן כתובות באלפבית זר.
על התקלה הזו הצליחה להתגבר האמנית הישראלית, יוליאנה גורקורוב, כשבעבודת-מחקר מאלפת עלה בידיה ליצור אלפבית גלובלי, שנועד לסייע לבני תרבויות שנות לנהל ביניהם תקשורת הדדית. בפרויקט ייחודי, פרי-ידה, היא השכילה ליצור כתב משותף לאלפבית העברי, הלטיני, הערבי והקירילי. .
יצירת-כפיה של יוליאנה גורקורוב מוצגת לראווה בתערוכה ייחודית משלה, המתקיימת בימים אלה בספריה המרכזית של אוניברסיטת בר-אילן. ניתן לחזות בה בקווי הדמיון שבין אותיות האלפבית, שבמבט ראשוני נראות שונות זו מזו, למרות שלכולן יש מקור היסטורי משותף של האלפבית הפיניקי.
המערכת כוללת 26 סימנים, המסמלים את אותו הצליל בארבעת האלפביתים. בהתאם לאלפבית, כל שצריך לעשות הוא לסובב או להפוך סימנים אחדים, בלא לשנות את צורתם הבסיסית.
פלאי הפוטוגרמה>
מסתבר שהסימנים נלקחים מאותיות-דפוס ומאותיות כיתוב-יד, כשהדברים אמורים באות רבתי ובאותיות רגילות, כשכל סימן מקשר בין האותיות באלפביתים השונים.
בתערוכה מציגה גורקורוב סדרת פוטוגרמות, המדגימות את שבעת ימי הבריאה. בהקשר לכך יש לזכור שפוטוגרמה היא תמונה הנוצרת על-ידי חשיפת נייר-צילום לאור, ללא שימוש במצלמה,
מסתבר שהנחת חפץ על הנייר. גורמת לכך שרק האיזורים החשופים לאור על הנייר משחירים בעת פיתוח התמונה, וכך נוצר תשלילו של החפץ.
בכל פוטוגרמה בסדרה באים לידי ביטוי חומרים אותנטיים, ציטוטים ודימויים, על-פי סדר מעשה הבריאה המתואר בספר בראשית, פרק א'. בפוטוגרמות מודגש במיוחד הדמיון שבין היווצרות אור מהתוהו ובוהו לבין טכניקת הפוטוגרמה, שבה אור וצל יוצרים מציאות חדשה.
להדגמה ראוי לעיין בפוטוגרמה, עם הכתובת שפותחת את הסדרה, המציגה תפוח, ומעוררת בכך אסוציאציות עם פרי עץ הדעת, שהשפיע על גורלו של המין האנושי. בסיכומו של דבר זו תערוכה מרשימה במיוחד.
