בישראל כחמישה בנקים גדולים
בנק הפועלים בנק לאומי,
מזרחי טפחות, הבינלאומי,ודיסקונט.
בניגוד לרצון לתחרות בין הבנקים אין תחרות. נהפוך הוא, כאשר אירע משבר מניות הבנקים, לחץ בנק ישראל למיזוג ואחוד בנקים על-מנת ליצור בסיס איתן לבנק, וכך נטמע בנק איגוד בבנק לאומי, מזרחי התאחד עם טפחות, והבנק הבינלאומי בלע את אוצר החייל וכו.
בארץ קטנה כשלנו כאשר השוק מוגבל אין אפשרות לתחרות אמיתית, ואם רוצים תחרות צריך מישהו מהספקים לתת מחירים נמוכים, ולהתנתק מהמיטה הנוחה של רמת מחירים שווה לכל הספקים, דבר שלא קרה בבנקים אולם קרה בסלולר עם כניסת גולן טלקום לשוק.
סכומים מפחידים
למרות זאת במהלך השנים נעשו מספר פעולות להגבלת העמלות, חלקן צלחו וחלקן לא, העמלות בעו"ש אינן גבוהות יחסית, ולמעשה העמלות הגבוהות הן בשמירת נירות ערך ובסחר בשוק ההון.
אבל, כל שנה עם פרסום מאזני הבנקים הכותרות צורחות שוד ושבר, תראו הבנקים הרוויחו 14 מיליארד שקל. ולמרות זאת, איש לא מגלה את אוזנינו שמדובר במיליארדי פעולות כאלה ואחרות, ומספיק עמלה של שקל על מיליארדי פעולות בשנה על-מנת להגיע לסכומים המפחידים הללו.
לכן נשאלת השאלה אם יורידו את היקף רווחי הבנקים האם אנחנו נהנה מזה? לא ולא. גם הבנקים יהיו יותר חלשים, אבל אנחנו הקטנים נרוויח מזה רק בשוליים, ובשביל זה לא כדאי כל התרגיל.
עם יד על הלב אפשר גם לאמר כי הבנקים בישראל הם בעלי בסיס פיננסי איתן, מנוהלים בדרך כלל ביעילות, ולא צריך בשם התחרות לפגוע בהם.
