בשבועות האחרונים אנו עדים למפגן סולידריות מרשים מצד עובדי המדינה אשר משביתים שירותים חיוניים לצורך הזדהות עם מאבקם הצודק של בוחני הנהיגה.
כתוצאה משביתה זו הפסידו הבוחנים סכום נכבדים, בעוד נערים רבים יגויסו לצה"ל כאשר אין באמתחתם רישיון נהיגה.
שביתה זו מפנה זרקור כבד על הכשלים הקיימים בעת לימוד הנהיגה.
הכשלים הקיימים בלימודי הנהיגה
בלימודי הנהיגה קיימים שני כשלים מרכזיים: כמעט ואין פיקוח על שיעורי הנהיגה, המבחנים המעשיים (טסטים), והמבחנים המעשיים.
א. כיום צריך תלמיד להוכיח בפרק-זמן קצר כי הוא יודע לתפעל את המכונית בה הוא נוסע, וכי הוא שולט ברזי הכביש. כלומר, בדומה לנעשה בבחינת-הבגרות, גם כאן נאלץ התלמיד לשנן בעל-פה את נתיב המסלול הקבוע בו מתקיימים המבחנים המעשיים מבלי שהוא זוכה להכיר חלק נכבד מההפתעות שטומן בחובו הכביש.
ב. אין היום ב
משרד התחבורה מספיק בוחנים אשר מפקחים על הנעשה בעת קיומו של המבחן המעשי. לצערי הרב, לא רק שתוכנית ההפרטה שיוזם המשרד בימים אלו לא פותרת כשלים אלו, אלא היא אף מחמירה אותם.
כזכור, לפי התוכנית יזכו במכרז שני זכיינים שלכל אחד מהם יהיה מסלול נהיגה משלו. כלומר, שיעורי הנהיגה והמבחנים המעשיים יתקיימו על אותו מסלול נהיגה (כאשר התלמיד לא יזכה כלל להכיר את נפלאות הכביש).
הפתרון לבעיה זו
כדי ששיעורי הנהיגה יהיו יעילים ייתכן שצריך לחלק את המבחן המעשי לשני-חלקים.
בחלק הראשון אשר יתקיים בתום 28 שיעורים שהתלמיד לקח יבדוק מורה הנהיגה שלו האם התלמיד מציית לתמרורים, מבין את חוקי התנועה, יודע לתפעל את המכונית ועוד.
רק כאשר יקבל התלמיד את הציון שיקבע מראש על-ידי המורה (למשל, 86), הוא יוכל לגשת למבחן המעשי של משרד התחבורה. אם התלמיד ייכשל בבחינה הוא יצטרך לשפר את הדברים שהוא מתקשה בהם, ורק אז לגשת לבחינה נוספת.
בבחינה החיצונית יצטרך הבוחן לבדוק (בנוסף לדברים שהוזכרו לעיל) כיצד התלמיד משתלב בדרך בין-עירונית, בדרך עירונית, במבצע עקיפה, מאט ועוד.
רק אם יהיה שינוי בלימודי הנהיגה נקבל נהגים מוכשרים, מנוסים, המבינים את חוקי התנועה. ייתכן אף שצעד זה יצמצם את מספר תאונות-דרכים הבאים עלינו לטובה.
נתניהו היה חייב להתפטר דקה אחת לפני הרצי הלוי ורונן בר 
