אף יהודי חלש ביהדותו מזדעזע בעומק נפשו כאשר הוא עומד מול מאכל של חזיר. עד כדי כך שרבותינו הקדושים בגמרא אף נמנעו מלבטא את המילה חזיר ובמקום זה כתבו: "דבר אחר". ומובן לגמרי מה שכתוב: "אוכלי דבר אחר פסולים לעדות" [סנהדרין כ"ו, ב']. ורש"י פירש: "מקבלי צדקה מן הנכרי דהוי חילול השם". וכן בתוספות. נכון הדבר לגבי היחיד, קל וחומר לגבי האומה. אומה בריאה היא אומה עצמאית, בלי תלות בגויים. והרי הקייטנות האלה ממומנות חלקית על-ידי הקרן לידידות נוצרית-יהודית הניזונה מתרומות של גויים נוצרים.
מה שמחמיר נבלה זו הוא שמדובר בנוצרים אוונגליסטים, כלומר תומכי מיסיון, כך שמקבלי כספם נותנים לגיטימציה למיסיון, אחיזה למיסיון, דריסת רגל למיסיון. כך שאין זו אכילת חזיר רגיל אלא חזיר בריבוע, חזיר חזיריים.
אך בל נטעה לחשוב שמדובר כאן באיזו מידת חסידות, איזו חומרא, איזו הנהגה טובה בלבד. לא כן! זו הלכה מפורשת בגמרא שנפסקה ברמב"ם ובשולחן ערוך, וכן פסקו גאוני הדור שאסור לקבל כסף מאותה הקרן לידידות, הלא המה:
הרבנות הראשית לישראל, בד"ץ העדה החרדית, בית דין חב"ד, הגר"א שפירא, הגר"מ אליהו, הגרי"ש אלישיב, הגר"ע יוסף, הגרי"ט וייס, הגר"א וייס, הגר"ש אוירבך, הגר"נ קרליץ ועוד רבים.
לו היינו במצב של פיקוח נפש, השאלה אם מותר לקבל הייתה מובנת, אך ברמת החיים שלנו, אין שום הצדקה להיות קבצן, או ביידיש - שנורר. אך האמת חייבת להיאמר, שגם במצב של פיקוח נפש של שנת תר"פ פסק מרן הרב קוק שחולים אנושים לא יקבלו תרופות וטיפול רפואי מאותם נוצרים. הוא מחה בכל תוקף נגד ה"פרצה המגואלת הזאת", בשביל "ריוח קטן של כסף נמאס". הוא קרא למסירות נפש, כי כל המקבלים אותו כסף "ערבים הם האנשים הללו בעד כל הפעולות השמדיות העלולות לצאת על-ידי ההתקרבות השפלה הזאת... נעשים הם שלוחים לדבר עבירה... וכל המכשלה הארורה הזאת... הלא הקולר תלוי כן בצוארם של אלו הנטפלים לדבר עבירה... על כן קולי קול מר צורח...". ועיין שם באריכות באגרות [חלק ד, עמ' עד-עו].
לכן אנו אומרים לקרן לידידות נוצרית: קחו את כספכם הארור בחזרה, קחו בחזרה את ה-180 מיליון שקל שאתם זורקים לנו כל שנה, איננו צריכים שתאכילונו בחזיר. ברוך השם לא חסר לנו כסף, יש לנו 46 מיליארד לחינוך, 74 מיליארד לרווחה, 45 מיליארד לבריאות, סך הכל 165 מיליארד, וסך הכל תקציב השירותים החברתיים 185 מיליארד. כלומר כספכם הוא בטל באלף!
מנהל הקרן הוא מלך השנוררים, כשמו של הספר ההומוריסטי של הסופר ישראל זנגוויל, אלא כאן זה לא מצחיק אלא טרגי. כי אותו מלך השנוררים של הסיפור היה אוסף עבור עצמו, אבל ראש הקרן לידידות נוצרית, מינה את עצמו לשנורר לאומי שלנו, הוא מציף את ארצות הברית בסרטים ובפרסומות, המציגים אותנו כעניים מרודים, מדינה נגועה ברעב מזוויע עם סובלים בכל פינה, הכל פצוע ומתפורר והכל עגום - ולכן לא נותר אלא להתחנן בפני אבירי דת החסד והרחמים, עבור היהודי המסכן, למען יעניקו לאותו יהודי נואש מזון ותקווה.
מדינת ישראל המשגשגת בחסדי השם - הראשונה בעולם בכוח היוזמה והפיתוח, ולכן מושכת משקיעים רבים מארצות הברית - מוצגת כמדינה מהעולם השלילי, מרוסקת, אומללה וחבולה, לכן אנו אומרים למנהל הקרן, אשר בספרו "The Journey Home", כתב: "I have become... a Jew for Jesus", נהייתי יהודי למען ישו (עמ' 204), לשמור את החזיר לעצמו, או לחלקו ל-40 מיליון העניים שבארצות הברית, ולחדול להוציא שם רע על מדינתנו המאושרה.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
