הפוך לדף הבית
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים משפט כלכלה בריאות המגזין מנוי VIP
ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  ניוזלטר  |  נדל"ן  |  תגיות  |  משובים  |  משמר המשפט  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
מאמרים
ראשי  /   משפט  פסיקה 
טוויטר / יואב יצחק YoavNews1
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 וינרוט יעקב
 שמעון גלעד
 חדד עמית
 מושקט יורם
 שפינט-סיראי שרון
 דרוקר משה
 סירוטה-הולנדר דפנה
 פריש אריאל
 זוקין קרן
 שוב אביעד
 טבול מתן
 יצחק ראובן
 צדקיהו אייל
 גלעדי דניאל
 רייכמן רן
 פל אריאל
 הקר שמואל
 נשר עודד
 רייטן רפי
 מילשטיין נועה
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
מגזר ההיי-טק: קנדה תחילה
08/08/2017   |   איתמר לוין
 
 
 
ה-FDA אוסר הפריה מ-3 הורים
08/08/2017   |   יפעת גדות
 
 
 
שני אירועים תקשורתיים בקיץ לח זה
08/08/2017   |   רועי אורן
 
 
 
שלהבת אש באותיות של שלג
08/08/2017   |   יחזקאל חיים
 
 
 
טרור בדרכים
08/08/2017   |   ציפי לידר
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
דניאל בגוב הפיצויים
דניאל. מי אם לא הוא? [צילום: מן הטלוויזיה]

אם במקרה החמור של העלילה על אורי דניאל לא פסק בית המשפט העליון פיצויים עונשיים - דומה שהם כבר לא ייפסקו בישראל, למרות שהחוק והפסיקה במפורש מאפשרים זאת

>
▪  ▪  ▪
לעיתים קרובות נשאלת השאלה מדוע הפיצויים בגין נזקי גוף בישראל כה נמוכים ביחס לפיצויים הנפסקים בארה"ב. תשובה אחת יכולה להיות כמובן ההבדל ברמת החיים, שכן התל"ג לנפש בישראל הוא פחות מ-40,000 דולר, לעומת 60,000 דולר בארה"ב, אולם זוהי תשובה חלקית בלבד.

פיצויי הנזיקין בישראל מבוססים על עיקרון "השבת המצב לקדמתו", לפיו חייב המזיק להחזיר את הניזוק-הנפגע למצבו שלפני הפגיעה באמצעים כספיים, לפי ראשי נזק מפורטים הניתנים להערכה מדויקת. לעומת זאת, בארה"ב ניתן להוסיף פיצויים עונשיים בסכומי עתק.

אם חלילה נהרג צעיר ישראלי רווק בתאונת דרכים, יוכל עזבונו לזכות בפיצוי של מיליון שקל, ובתביעת נזיקין הסכום עשוי להיות כפול; נכה ב-100% ללא קיצור תוחלת חיים יוכל לקבל 15-10 מיליון שקל. בארה"ב, לעומת זאת, הפיצוי על מותו של צעיר יהיה מיליוני דולרים, ועל נכות - עשרות מיליוני דולרים.

שורש ההבדל נובע מפסיקת הפיצויים העונשיים בארה"ב אשר כשמם כן הם - באים להעניש את המזיק ולחנך אותו על-מנת שלא יחזור על מעשהו. כמובן שכאשר מדובר במזיק בעל כיס עמוק כמו בית חולים, חברת ביטוח או מפעל תעשייתי, יש באלמנט החינוכי גם משום הרתעה. הפיצויים העונשיים מהווים את חלק הארי בפסיקת הפיצויים בגין נזקי גוף.


חריגים בדיבה ובתקיפה


בארץ, הכיר ביהמ"ש העליון באופן עקרוני באפשרות התיאורטית לפסוק פיצויים עונשיים במקרים המתאימים גם בתביעות נזיקין, אולם אפשרות זאת נותרה במשך עשרות שנים, למרבה הצער, על הנייר בלבד.

חריגים לכלל זה נקבעו בענייני דיבה ובעוולת התקיפה בפקודת הנזיקין, כאשר בעילת הדיבה אף מצאו הפיצויים ביטוי בחקיקה. עם זאת, כאמור, על-אף שנקבע עוד בשנות ה-50, כי ניתן לפסוק פיצויים עונשיים בנזיקין במקרים של רשלנות חמורה וקיצונית, בפועל הדבר לא ארע. העקרונות דלעיל מצאו את ביטוים למשל בפסק דין אטינגר1 שם אמר השופט אליעזר ריבלין:

"מול כל אלה עומדים נימוקים בעלי-משקל לטובת הכרה בסמכות לפסוק פיצויים עונשיים, וזאת באותם מקרים אשר בהם התנהגות המזיק היא חמורה במיוחד או שיש עמה פגיעה קשה בזכויות חוקתיות... הניתוח הכלכלי של משפט הנזיקין ייחד לפיצויים העונשיים תפקיד חשוב בקידום התכלית של הרתעה יעילה... יש, אפוא, הסבורים, כי מן הראוי לפסוק פיצויים עונשיים, במקרים בהם אם הדבר לא ייעשה, תהא ההרתעה חסרה, בגלל האפשרות שמזיקים יחמקו מאחריות".


אות מתה


ניסיונות חוזרים ונשנים (בין השאר של החתום מטה) להרחיב את היריעה ולהביא לתקדים הרצוי בעניין זה, לא עלו יפה.

הנשיא אהרן ברק אמר לא אחת בדיונים, כמו למשל בעניין פנינה לוי2, כי ביהמ"ש יפסוק פיצויים עונשיים בתיק המתאים (ראה הדיון המפורט בנושא הפיצויים העונשיים בפסק הדין של ביהמ"ש המחוזי בעניין עיזבון פנינה לוי ז"ל מאת השופט משה גל).

הלכה זו סוכמה שוב באופן בהיר בפסק דין מרציאנו3, בו הופיע הח"מ בפני השופט אליקים רובינשטיין: "הרציונל מאחורי הפיצויים העונשיים אינו 'ריפוי' או 'תיקון', כדרך המסורתית של דיני הנזיקין, אלא עונש והרתעה. רציונל זה אינו פשוט ואינו מובן מאליו במשפט האזרחי, אך יוצדק במקרים חמורים במיוחד או של פגיעה קשה בזכויות חוקתיות, ויש בו כדי לחזק הרתעה יעילה בשעה שאין המשפט הפלילי חל.

"בפיצויים עונשיים, על-פי פסק הדין, יש לנהוג בהסתייגות או בזהירות, וגם בגדרי המשפט המשווה נעה המטוטלת לכאן ולכאן, יש המצמצמים ויש המרחיבים, אך - כדברי בית המשפט - פסיקת הפיצויים העונשיים מתמקדת בדרך כלל בעוולות כוונה, כאשר התנהגות המזיק ראויה לגינוי. שיטות משפט שונות הכירו באפשרות לפסוק פיצויים עונשיים גם בתביעות המתבססות על עוולות הרשלנות, אולם בתי המשפט עושים זאת, על-פי רוב, במשורה ובמקרים חריגים... החלטה על פיצויים עונשיים בתיק אזרחי היא עניין חריג, במקרים מקוממים ומסלידים במיוחד, ובפרט כאלה שיש עימם מעין כוונה".

אולם, כאמור, הלכה זו נותרה אות מתה ולא נפסקו פיצויים עונשיים בנזיקין, גם לא במקרים קיצוניים, למעט כאמור בנושאי דיבה ועוולת התקיפה.


נסיבות נדירות וקיצוניות


לאחרונה ניתן פסק דינו של ביהמ"ש העליון בעניין המתלוננות נגד אורי דניאל 4, שם דובר בתביעת דיבה שהגיש עורך דין כנגד ארבע נשים שניהלו קמפיין מאורגן נגדו במשך שנים בטענה כי אנס אותן. בשל חשיבות הדברים, יש להרחיב מעט את העובדות בפסק דין זה.

ביהמ"ש המחוזי, ובעקבותיו גם ביהמ"ש העליון, קבעו שמדובר בעלילה שהתנהלה במשך שנים וכללה סדרה ארוכה של מעשים לרבות הגשת תלונות שווא לגופים שונים, ארגון הפגנות והכפשות, והכל בניצוחו של איש יחסי ציבור מקצועי כדי לגרום לחיסולו הציבורי של אותו עו"ד.

על אף הנסיבות הנדירות והקיצוניות ביותר של מקרה זה, שכללו כאמור קמפיין שנוהל במשך שנים רבות וזאת שנים לאחר קיום המעשים שיוחסו לשווא לתובע, קבע השופט יצחק עמית, אחרי שחזר באופן עקרוני על הלכות אטינגר ומרציאנו דלעיל, כי אין מקום גם במקרה זה לפסוק פיצויים עונשיים.

נכון אומנם כי התביעה הוגשה בעילת דיבה ולא בעילות אחרות של פקודת הנזיקין, ונכון שהקביעה של השופט עמית מתייחסת לפסיקת פיצויים עונשיים במצטבר לפיצויים בגין לשון הרע (ראה עמוד 76 לפסק הדין). אולם, קשה להעלות על הדעת נסיבות יותר קיצוניות מאשר במקרה זה, ואם במקרה שכזה, לאור מסכת העובדות שנקבעה, מצא לנכון השופט עמית שלא לפסוק פיצויים עונשיים, דומה שבאופן מעשי נסתם הגולל על האפשרות לתבוע פיצויים עונשיים על-פי דיני הנזיקין במשפט הישראלי, ופסיקת הפיצויים ברמה האמריקנית תישאר בגדר משאת נפש או חלום רחוק ללא אפשרות יישום כלשהו בבתי המשפט בישראל.

הערות

1. ע"א 140/00 עזבון המנוח מיכאל אטינגר ז"ל נגד החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בע"מ, פ"ד נח (4), 486.
2. תא (י-ם) 1549/96 יצחק לוי – עיזבון המנוחה לוי פנינה ז"ל נ' הסתדרות מדיצינית הדסה.
3. ע"א 9656/03 עזבון המנוחה ברטה מרציאנו ז"ל ואח' נגד ד"ר יורם זינגר ואחרים (לא פורסם, 14.1.05).
4. עא 7426/14 פלונית נ' אורי דניאל.

תאריך:  21/04/2016   |   עודכן:  21/04/2016
עו"ד יראון פסטינגר

מועדון הבלוגרים עוקבים: 3לקבלת רשימות יראון פסטינגר לדוא"ל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן


פורומים News1
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
דניאל בגוב הפיצויים
הודעות  [ 2 ] מוצגות  [ 2 ]  תפוס כינוי יחודי      לכל ההודעות         כתוב הודעה 
כותרת ההודעה שם הכותב שעה    תאריך
1
אוירי
21/04/16 12:58
2
נימו
24/04/16 07:08

תגובות בפייסבוק

ברחבי הרשת

רשימות קודמות
גילוי המנהרה ההתקפית של החמאס מוכיח שגם הארגון וגם ישראל נמצאים במרוץ נגד הזמן פחות תשומת לב ניתנה לכך שירדן החליטה שלא להציב מצלמות על הר-הבית - ויש לה סיבה טובה מאוד
21/04/2016  |  אריאל י. לוין  |  מאמרים
את אריה אבנרי ז"ל זכיתי להכיר בעודי ילד צעיר, בן שבע או שמונה, לפני קצת פחות מיובל שנים תמימות. לקראת שלהי שנות השישים, אבי, עקיבא סער ז"ל, עבד תקופה מסוימת בידיעות אחרונות, שם הוא התיידד עם אריה שהיה כוח נוסק באותו עיתון, בימים ש"ידיעות" עוד דשדש קמעא אחר העיתון הנפוץ במדינה, שהיה אז, כמובן, מעריב.
20/04/2016  |  גל סער  |  מאמרים
בכסותה של תמיכה במשפחת החייל היורה בחברון, ותוך ניצול ציני של כאבה המובן, גורמים פוליטיים המזוהים עם מחרחרי הדמוקרטיה ושונאי יהודים בעלי דעות אחרות משלהם, ערכו עוד מופע לאומני, רווי מסרים אנטי-דמוקרטיים ברורים, כאשר המטרה הגדולה היא שינוי המדיניות של ממשלת ישראל, כנסת ישראל ומערכת המשפט, והנחלתה של המדיניות הלאומנית-פונדמנטליסטית שלהם. התמיכה בחייל היורה ומשפחתו אינה אלא אמתלה, זרז, להסרת המכשולים העומדים בפני אותם גורמים לאומניים, בתמיכה ממשית ופומבית של שרים וח"כים, בכדי לשנות את המצב הקים. העצרת היא עוד פרק בסדרת הניסיונות לחיסול בית המשפט העליון, פגיעה ממשית ברמטכ"ל ובשר הביטחון משום מדיניותם בשטחים, קעקוע הנורמות הדמוקרטיות, ועליהום נגד אמנים ואנשי תרבות אחרים. ישנה כאן משנה סדורה, תורת שלבים ברורה, והעצרת היא עוד מדרגה בדרך להגעה אל הפסגה. אוי לנו על איזו פסגה מדובר!
20/04/2016  |  צ'לו רוזנברג  |  מאמרים
כנגד ארבעה בנים דיברה תורה; אחד חכם, ואחד רשע, ואחד תם, ואחד שאינו יודע לשאול...
20/04/2016  |  ישראל רוזן  |  מאמרים
לאחר הצפייה בתוכנית "עובדה" אפשר לומר בצער כי התוכנית החשובה הזו, והאיכותית הזו היא הודעת אבל של עם ישראל על העיתונות בישראל כפי שהתבטא בתוכנית מפיו של איתן הבר.
20/04/2016  |  אפרים הלפרין  |  מאמרים

פורומים
משפט
פסיקה
כתבות מקודמות
אמריקן קומפורט
אל תתפשרו על כורסאות טלוויזיה
AIG
טיפים חשובים לפני שרוכשים דירה
ביטוח ופיננסים
אלבר רכב
אקסלנס ייעוץ משכנתאות
בי פטנט פתרונות מיוחדים
קלאב הוטל
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  עריסת תינוק ניידת |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |  חדשות |  סדרות |  ספורט