בעקבות פיגוע הטרור בקניון "השרון" שבנתניה, יצא השבוע ארגון "מגן דוד אדום" בקריאה נרגשת ליהודי התפוצות אשר התבקשו לתרום כספים למימון קניית אמבולנסים. כבר שנים שפועל מגן דוד אדום, באמצעות אתר האינטרנט ונציגיו מעבר לים – כזַרז לעידוד תרומותיהם של יהודי התפוצות. המטרה : לשכנע אזרחי חוץ, אמידים מבחינה כלכלית, להירתם ל"מאמץ המלחמתי" ולתרום סכומי כסף רבים אשר יספיקו למימון רכבי אמבולנס המיועדים לכוחות ההצלה.
מאז חקיקתו של "חוק מגן דוד אדום" משנת 1950 - ממומן מד"א על-ידי הממשלה, הרשויות המקומיות והאזרחים, כאשר רוב הציוד והאמבולנסים מגיעים בעקבות תרומות. ע"פ נתוני האגודה, כיום עומדים לרשות כוחות מד"א 581 רכבי אמבולנסים.
אחריותם של משרד האוצר ומשרד הבריאות היא לספק לתושבי המדינה צרכים בסיסיים, ובניהם קיומם של אמבולנסים לצורכי חירום. באותה מידה שאסור לצה"ל להתבסס על טוב ליבם של יהודי התפוצות כדי לממן מטוסי קרב, טנקים וציוד לחימה, כך אסור למשרד הבריאות להמתין לחמלת ליבם של תושבי החוץ אשר יפתחו כיסם ויממנו את הוצאות האמבולנסים מידי שנה.
הייתכן כי נרשה להכניס למכלול סעיפי התקציב השנתי של משרד הבריאות סעיף המתבסס על השערות וניחושים בדבר סך הפרוטות שיצליחו לצבור אנשי מגן דוד אדום בעקבות התרומות?
הרעה החולה הזו אינה פוסחת גם על המסגרת הצבאית. גורם בכיר במערכת הביטחון ציין בפניי, כי גם בצה"ל קיימת תופעה פסולה בה קצינים פונים לתושבי חוץ בבקשה למימון ציוד צבאי הכרחי עבור יחידות שונות. בנקודה זו ראוי להזכיר כי גורמים בכירים במשרד האוצר, ציינו לא מכבר כי שיטת הפנסיות המוקדמות במסגרת מערכת הביטחון, ובפרט בצה"ל, הינה "שערורייה" כלשונם - ומהווה נטל הולך וגובר על מערכת הביטחון. לשיטתם, עם השוואת תנאי הפרישה של קציני מערכת הביטחון לתנאי המגזר האזרחי (מגיל 45 לגיל 67) - ניתן יהיה למממן לא רק את האמבולנסים אלא גם את השכפ"צים הקראמיים לחיילים.
רכב אמבולנס סטנדרטי עולה למגן דוד אדם כ- 61,500 דולר, ובשקלים ניתן להעריכו בעלות של כ- 290 אלף ש"ח. אם נניח ונוסיף 20 אמבולנסים מידי שנה למערך מד"א וכוחות ההצלה, הרי שנעמוד על הוצאות של כ– 6 מיליון שקלים באופן מחזורי. הייתכן כי אין זה בהישג ידו של משרד הבריאות לממן הוצאות בסיסיות לטובת ציבור אזרחיו?; הרי אותו המשרד מספק לתושבי ישראל תרופות, תפעול בתי חולים, מרפאות וטיפולי חירום. במה טמון שורש ההיבדלות באי מימון רכישת אמבולנס?
מדוע על ישראל להתחנן לנפשה ולהציג עצמה כ"פושטת יד"?; מדוע לכרוע ברך לרגלי ציבור דַרֵי התפוצות - רק בכדי לקבל מימון לשירות בסיסי שעל המדינה לספק לאזרחיה?; אכן, יש לברך על טוב ליבם של האמונים על הנדבה. תרומתם הכלכלית לחברה הישראלית סייעה לנו בזמנים קשים בהם התמודדנו עם משברים רבים. אך האם באמת ובתמים עלינו לכונן את תקציב הבריאות, ובתוך כך את התקציב שמיועד לרכישת אמבולנסים, רק על הסיכוי הרופף ל'חֶסד', נדיב ככל שתהא?
יש להשתומם ולתהות על כך ששירותי רפואה חיוניים, בדומה לרכבי האמבולנסים, אינם נכללים במסגרת תקציב הבריאות – ונתונים, כל כולם, לחסדיהם של יהודי התפוצות 'בעלי הלב הרחב'. הגיע הזמן לשים קץ לתרבות הקבצנות שכופה המדינה על הארגונים השונים אשר מהותם – רווחת הציבור. על ממשלת ישראל חלה החובה לספק מתקציבה את צורכי הביטחון והבריאות הבסיסיים של אזרחיה.
