נשיא מצרים עבד אלפתאח א-סיסי עבר השבוע בהצלחה את אחד המבחנים החשובים ליציבות שלטונו, מאז ההודעה על העברת הריבונות על האיים טיראן וסנפיר לסעודיה, שהוא חגיגות יום השנה ה-34 לשחרור חצי האי סיני.
גורמי האופוזיציה המצרית ובראשם תנועת "האחים המוסלמים" תכננו להפוך את החגיגות למופע מחאה עממי גדול נגד המשטר המצרי אך הנשיא א-סיסי הצליח לסכל את תוכניותיהם באמצעות נקיטת צעדי ביטחון חסרי תקדים.
האופוזיציה הצליחה לארגן הפגנות נגד המשטר בקהיר, אלג'יזה ואלכסנדריה נגד א-סיסי ונגד סעודיה ותנועת "האחים המוסלמים" הפיצה כרוזים שבהם נכתב כי שחרור חצי האי סיני הינו חלקי בלבד מכיוון שהריבונות על האיים טיראן וסנפיר הועברה לסעודיה. כמה ממנהיגי "האחים המוסלמים" הגולים בטורקיה כינו בדפי הפייסבוק שלהם את הסעודים במילים "הציונים של הערבים".
ייתכן שבדיעבד הנשיא המצרי א-סיסי מתחרט על ההחלטה שקיבל בדבר העברת הריבונות על איי טיראן וסנפיר לידים סעודיות, אך הוא מתקשה לסגת כעת מהחלטתו שמתפרשת בעולם הערבי כתקדים מסוכן וכשגיאה הקרדינלית הראשונה של א-סיסי מאז עלייתו לשלטון.
הנשיא המצרי לא טרח להכין את דעת הקהל במצרים להחלטה על העברת הריבונות לסעודיה על שני האיים או לקיים עליה משאל עם,ההודעה על כך נפלה על אוזני הציבור המצרי בהפתעה, דבר שמנוצל לרעתו של הנשיא א-סיסי על-ידי האופוזיציה עד עצם היום הזה.
הוויתור על הריבונות על האיים טיראן וסנפיר מהווה כעת את חוד החנית של האופזיציה המצרית כדי לנגח את משטרו של א-סיסי ולערערו בנוסף למצב הכלכלי הקשה, הפרת זכויות האדם ומעצרם של עשרות אלפי עצורים פוליטיים, ההתקרבות הביטחונית לישראל וההכבדה על שלטון חמאס ברצועת עזה.
זעם בשורות הצבא הביקורת הקשה על הנשיא א-סיסי על החלטתו איננה באה רק מחוגי האופוזיציה, לראשונה נשמעת ביקורת עליו מתוך שכבות בחברה המצרית שתמכו בו וסייעו לו לעלות לשלטון. ההתמרמות באה גם מבסיס התמיכה העיקרי של הנשיא א-סיסי שהוא הצבא המצרי.
העיתון "אלערבי אלג'דיד" דיווח ב-26 באפריל כי הזעם על החלטתו של הנשיא א-סיסי בעניין איי טיראן וסנפיר התפשט לכל דרגי הצבא המצרי. כרגע אין ניסיונות או לחצים של הצבא לשבש את ההסכם עם סעודיה בעניין העברת הריבונות על שני האיים אך קיים חשש בקרב צמרת הצבא כי הציבור המצרי המוחה נגד ההחלטה עלול לקשור בין עובדת היותו של הנשיא המצרי גם מפקד הצבא דבר שעלול להביא להתנגשויות בין חיילי הצבא לבין המפגינים נגד א-סיסי. משטרו של הנשיא המצרי מצליח בינתיים להכיל את גל המחאה נגד ההחלטה.
כדי לנסות ולהרגיע את הציבור, הנשיא א-סיסי ממשיך להציג את עצמו, באמצעות כלי התקשורת הרשמיים, כלוחם הגדול בטרור המאיים על מצרים מצד "האחים המוסלמים" ומדאעש, וכמי שפועל ללא לאות לנסות ולחזק את הכלכלה המצרית בסיוען של מדינות המפרץ ובראשן סעודיה.
הנשיא המצרי מנסה לחזק את התמיכה בו בתוך בסיס הכוח העיקרי שלו שהוא הצבא המצרי והוא מודאג מהירידה בפופולריות שלו בשורות הצבא. על-פי מקורות מצריים א-סיסי מתכוון להרחיב את סמכויות הצבא עוד יותר כדי שישלוט בתחומים כלכליים שונים במדינה. כיום מותר לצבא להקים חברות והוא שותף גם בפרויקטים כלכליים גדולים כמו תעלת סואץ החדשה, צפוי שהסמכויות שלו בתחום הכלכלי יורחבו כדי שימשיך לתמוך בנשיא א-סיסי.
משטרו של הנשיא א-סיסי מצליח בינתיים להדוף את גלי המחאה נגד השלטון בעקבות העברת הריבונות של שני האיים לסעודיה, אך הזעם נגד ההחלטה עלול לחלחל לכל שכבות האוכלוסייה ולהפוך ל "פצצת זמן" נגד שלטונו של א-סיסי שתתפוצץ במועד לא ידוע ועלולה להיות הרת אסון לגבי המשך שלטונו.
השאלה שאין עליה עדיין תשובה היא האם השטח במצרים מבשיל כעת באיטיות לכדי מהפכה או חילופי שלטון כפי שהיה בתקופתם של הנשיאים
חוסני מובארק ומחמד מורסי. בסופו של דבר העם הפיל אותם מן השלטון בגלל חוסר שביעות רצונו מהאופן שבו הם ניהלו את המדינה,נראה עכשיו שהדבר עלול לקרות גם לנשיא עבד אלפתאח א-סיסי.
לכן, האתגר העיקרי של הנשיא המצרי עכשיו הוא להמשיך לשמור על יציבות שלטונו, לא לקבל החלטות חפוזות ולפעול בדרכים יצירתיות ונועזות כדי לשכך את הזעם בקרב העם המצרי. אם ישכיל לעשות זאת באופן נכון הוא ימשיך לכהן כנשיא מצרים ואם יטעה, גורלו עלול להיות כגורל קודמיו מובארק ומורסי.
בזמנו, כתבתי מאמר שבו עמדתי על ההבדלים שבין האדם הערבי והאדם הישראלי 
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
