בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
מה קורה כאשר אפס מנהל קרקס ● ואל תספרו לי שעוד פעם ביבי יצא קוסם, והוא מלך ישראל ● את המחיר משלמים כולנו, כן, גם בוחרי נתניהו
|
מזיק לעם. נתניהו [צילום: אמיל סלמן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
דבר בסיסי אחד היה מוקצה אצלי כל חיי מרוב מיאוס והוא הטמטום. היכן שהרחתי טמטום – עברתי למדרכה ממול. זה בדיוק מה שהיה בהצגה הכי טובה בעיר, "הפוליטיקה הישראלית". זה לא נוהל על-ידי אף אחד, ואל תספרו לי שעוד פעם ביבי יצא קוסם, והוא מלך ישראל. ביבי היה ונשאר אותו אפס כלומניק מלפני הטרראם הפוליטי להרחבת ממשלתו, וכל מה שקרה, גם אם "הצליח לו", נבע מזרימת הביוב השיגרתית של הפוליטיקה הישראלית לים הגועל. ביבי הרגיש מאוים עם 61 הח"כים בקואליציה. את הפחד הזה לא יכול היה להשאיר בנשמתו המפרפרת בלאו הכי. את שרה איננו יכול להסיר מעליו, אבל את הפחד הזה – כן. פשוט פונים ומחפשים תאבי שררה. לא חסרים כאלה. ביבי רצה באמת ובתמים את הרצוג ב ממשלה. נתון כל כך קל לטרף, ממש מציאה. כל הרווחים האפשריים – רק כי מולו מוקיון מפגר שחשב כי כניסתו לאותה ממשלה שהקיא עליה במשך תקופה ארוכה – היא שתושיעו מחוסר הפופולריות הציבורית וה מפלגתית. אז הוא קיבל כזו בומבה בפרצוף... ואכן מגיע לו. אבל לא אלמן ביבי. יש את ליברמן. מילה על ליברמן - זה לא אדם שיגרתי, בדיוק כמו שאני לא כזה (אינני ציני). ליברמן נמצא בתוך הפוליטיקה הישראלית רק כי הוא גבר-גבר. האיש הזה איננו קרוץ מזבל אנושי סטנדרטי, ועובדה – גם ככה ניתן לשרוד בפוליטיקה. ליברמן עומד על עקרונותיו בגבורה, וזה לפעמים מצליח לו. אבל כיצד ניצח ליברמן? לא בגלל כל מעלותיו שאת חלקן הזכרתי זה עתה. ליברמן ניצח כי האפס ביבי התקפל ונתן לו את תפקיד שר הביטחון, דבר ש"על גופתו" היה חושב לתת בעבר. מה לעשות שביבי נדחק לקיר... וליברמן קיבל את התפקיד? למעשה, שום דבר לא השתנה... וכוונתי היא שעם ישראל נשאר באותו חרא שהיה שקוע בו עד היום. נתניהו חדל האישים והמנהיג המזיק ביותר לישראל בכל הזמנים – שוב איתן בכיסאו. הרצוג, שהוא הדוגמה האולטימטיבית לחוסר מנהיגות, חטף בגדולה. מפלגת העבודה נכנסה לטירוף מערכות... סטנדרטי אצלה. ו...הים נשאר אותו ים. באותו מקום. ואין רחמים לעם ישראל. אה, שכחתי את כחלון, לפיד... כן, אלה היו כאילו מהצד, ובאין חתולים בסביבה, העכברים יוצאים לחגוג לקראת הבחירות הבאות שימשיכו להנציח לנו את יוקר המחיה, שוד הבנקים, יוקר הדיור, מערכות משפטיות ואחרות פרימיטיביות ללא סיכויי הבראה. אבל על מה ידברו כולם? ניצחנו. "כולם"... זה כולם, כי מי באמת סופר את מחנה השמאל שגם אם רבות מדעותיו מקובלות עליי, אין בו טיפת כבוד עצמי, טיפת חוכמה, טיפת כושר מנהיגות, טיפת משהו... ואת המחיר משלמים כולנו, כן, גם בוחרי נתניהו. כולם משלמים את מחיר אפסותה של הדמוקרטיה הישראלית.
|
תאריך:
|
19/05/2016
|
|
|
עודכן:
|
19/05/2016
|
|
נסים גבאי
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מגיב ותיק
|
21/05/16 23:24
|
|
2
|
|
הגוי..
|
22/05/16 12:12
|
|
1. בואו נעשה רגע סדר, בכל הדלפה יש אינטרסים. שיעור ראשון במכללת שקר כלשהו לעיתונות. אגב, לא אני המדליף, אני עיתונאי שהדליפו לו על יאיר גולן (בין היתר... היו עוד כמה ממקורות שונים) בשיתוף פעולה עם ירון אברהם. אז תודה לפונים, כולל ציטוטים של אור הלר.
|
|
|
"קח ראש ה ממשלה את תיק החוץ שלך ותן אותו למישהו מחברי מפלגתך" -(ח"כ יצחק הרצוג, ראש האופוזיציה ומפלגת העבודה).
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי והפעם - הרימו להנחתה, טרם התאוששו, שיעור בביולוגיה ורוע-לב שבת שלום
|
|
|
על-רקע הוויכוח הציבורי הסוער למדי שהתנהל לאחרונה סביב נושאים ותכנים שבהם התבטאו קצינים בכירים בצה"ל באורח שנוי במחלוקת, טוב עשה הרמטכ"ל שמינה ועדה מטכ"לית, בראשות אלוף, לבדיקת הנושא. שוב הסתבר שאסור להשאיר את הנושא פרוץ לשיקול דעתו הפרטי של כל לובש מדים בנפרד, תהיה דרגתו אשר תהיה. ריבוי מקרים של "החלקה מילולית על קליפת בננה" ע"י קצינים בדרג הבכיר ביותר בצבא, בצורה שמעוררת מחלוקות חברתיות חוזרות ונשנות, מעידה כי משהו השתבש בשיח בין צה"ל לבין חלקים נרחבים בציבור. אפשר שאלו שינויים בציפיות הציבור מהצבא, ויתכן גם שזהו טישטוש מרחב ההפרדה שבין קצינים במדים לבין קצינים בדימוס ובמילואים, שאינם בשירות פעיל אלא "רק" אזרחים מן השורה.
|
|
|
נושא המאמר הוא דבריו של בוגי יעלון בפני הקצונה הבכירה של צה"ל בשלהי יום העצמאות. הדברים נכתבו לפני שנודע על הרעיון המחריד למנות את ליברמן לשר הביטחון, אבל כוחם יפה גם כך, ותחילה סיפור קצר מנבכי הזיכרון העמומים. באביב 1975 נערכו בירושלים שיחות עם שר החוץ האמריקני, קיסינג'ר, על הסכם ההפרדה השני עם מצרים. אותו זמן נהרגו כמה אזרחים ע"י אחד מהארגונים הפלשתינים. מיד נבחרו כמה יעדים של אותו ארגון להפצצה מהאוויר. הרמטכ"ל, מוטה גור, אישר, ודומני שגם שר הביטחון, פרס. היה צריך אישור של ראש ה ממשלה, רבין. ואז נשלחו לירושלים שני קצינים לא בכירים להשיג את האישור: אני כנציג המודיעין וקצין טייס ממבצעים חיל-האוויר. הדעה במטכ"ל הייתה שרבין לא יאשר בגלל נוכחות קיסינג'ר בירושלים. באנו ללשכת ראש הממשלה, רבין יצא מהישיבה ונכנסנו עמו לחדרו. פרסנו בפניו את הצילומים וכל המידע.הוא נעץ בנו מבט והפטיר משהו כמו: "הדם עלה לכם שם במטכ"ל?", וקם ללכת. קצת בהיסוס העזתי ואמרתי לו בערך כך: "אולי, אבל דם של יהודים נשפך.אז אם לא עכשיו, אז לפחות אחרי שקיסינג'ר יעזוב?"
|
|
|
|