ירקנים ויורקים

בשבוע האחרון תקפו מספר לוחמים בכירים-בדימוס את ראש-הממשלה נתניהו. ביניהם: שני שרי ביטחון בממשלות קודמות בראשות נתניהו, שהיו גם רמטכ"לים - אהוד ברק ובוגי יעלון; גם שני רמטכ"לים אחרים, גבי אשכנזי ובני גנץ, מתחו בקורת ישירה, או עקיפה, על מדיניות הממשלה.

בתום הפוגה קצרה, לאחר ראיונותיהם של ראשי-השב"כ כנגד נתניהו, כשאיש מהם אינו רואה את הקופה שהוא נושא על גבו, יצאה העיתונות, בקול תרועה רמה בכותרות בנוסח: "ארבעה רמטכ"לים נגד נתניהו!!"

אני מבין ללבו של בוגי יעלון, אשר כמעט אין חולק על כך שהיה שר ביטחון טוב, אמין, נאמן ויעיל. אחרי שכיהן בתפקידים הבכירים ביותר השליך אותו נתניהו ככלי-אין-חפץ-בו, בגישתו הידועה, בנוסח "השתמש וזרוק" ובשיטתו המעליבה של פיטורים בשיחת טלפון או במייל, או גרוע מכך - בהודעה תחילה בכלי התקשורת. מדוע? יש לקוות שלא בשל גישתו כנגד החייל היורה במחבל הפצוע בחברון. ואולי כן בשל כך? דומה שנתניהו אינו אוהב שמישהו מתחזק לידו, מציג גישה אנושית וליברלית וצובר נקודות זכות...

נתניהו, בתגובה, האשים את בוגי ביריקה לבאר ממנה שתה, ובשינוי טיעונו לגבי מסוכנותה של אירן, בשאלה אם זו אכן מהווה איום קיומי על ישראל. יש ממש בביקורת בנקודה השנייה וטרם שמענו את תגובתו של בוגי לגביה.

אהוד ברק, שהצטיין בעלומיו בפירוק שעונים ובבגרותו בפירוק מפלגות, (ציפי לבני מתחרה בו בתחום זה) יצא בהתקפה חריפה ביותר על נתניהו ומנהיגותו. הוא שכח לרגע עד כמה הרחיק-לכת הוא עצמו בוויתורים המפליגים שהציע לערפאת ללא כל אישור של הממשלה או הכנסת, ושכח כי משנדחה על-ידי אותו רב-מרצחים הצהיר ש"אין עם מי לדבר". הוא גם שכח שבתקופתו הייתה בניה רבה בהתנחלויות שאותן הוא תוקף כיום.

לגבי נאמנות - טוב היה אילו ברק היה נוטל קוֹרָה מבין עיניו, סליחה, קורות רבות, כמו התנערותו מכל אחריות והפקרתו של האלוף עמירם לוין כאחראי יחיד לאסון צאלים 2; הפניית הגב לצד"ל בפינוי המפתיע מלבנון - עד כדי חסימת השער לכניסה לישראל בפני שיירת לוחמי צד"ל והשארת רכביהם ורכושם הַמּוּצָל הדל מֵעֵבֶר לגדר, בשטח לבנון, למשיסה וביזה בידי חיזבאללה וְהַשַׁבַּאבּ, וכמובן - נטישת "המערך", בראשו עמד, למען כיסא בממשלת ביבי.

גבי אשכנזי מצא פתאום במה משותפת עם יריבו המר אהוד ברק. פלאי הפוליטיקה! נראה שתמיד קל יותר להתפייס ולחבור לצורך תקיפת צד שלישי.

כאמור תגובתו התקיפה של נתניהו מתרכזת בטענה שכולם יורקים לַבְּאֵר ממנה שתו, ומתכחשים וּמַפְנִים גבם לחלקם במדיניות אותה הם תוקפים כעת. יפה.

אולם מה עם מר נתניהו עצמו? כלום לא היה ראש ממשלה באותה ממשלה, עם לפיד, שהחליטה לבטל סו"ס את האפליה בין דם לדם ולחייב את כל יהודי ישראל לשרת בצה"ל? ממשלה שהחליטה לצמצם ואף לבטל קצבאות לתלמידי ה"כוללים" או המתדמים להם. כלום הוא עצמו אינו יורק במדיניותו (ככל שניתן לכנות "מדיניות" לכניעה המוחלטת ללא תנאי לש"ס וליהדות התורה) בממשלה הקודמת? זהו מהלך המתחיל בריקבון באותה מפלגת ש"ס שֶׁגְדוֹלֶיהָּ ומנהיגיה הבולטים מצאו עצמם בכלא ורובם, בצאתם, שבו לגדולתם בה; ונמשך בהכנסת הָרִיקבון לממשלה החדשה שהקים ביבי, עד כדי החזרתו של אריה דרעי למשרד הפנים.

האם ראינו אי-פעם ציניות כזו אפילו בפוליטיקה המושחתת כאן?

ולסיום הנושא: ברק וגם בוגי הזהירו מפני "סימני פָשִׁיזְם" שהם ראו פֹּה. מסופקני. ברק גם טען שהם מסוכנים לדמוקרטיה. אולי. מצד שני - אנו אוהבים ומכבדים כל רמטכ"ל (כמעט) בהיותו לבדו. אך כאשר אתה רואה 4 גנרלים מבוססים יחדיו (בנעלי צנחנים גבוהות בקריה, בוגי) בביצה הפוליטית - החוש הדמוקרטי בקרבך מתחיל לפרפר...

הכרנו, בינתיים להבדיל, את חוּנְטוֹת הגנראלים שעלו לשלטון בסוריה (מי זוכר כמה היו שם לפני חאפז אסד? זה שטבח בעמו במכה אחת 30,000 איש בעיר חמה, אך פשעיו מחווירים לעומת רצח-העם-בעמו-שלו שמבצע בַּשַׁאר בנו). כך היה בעירק. גם העם המצרי שילם מחיר יקר מאז שקבוצת הגנראלים בראשות נג'יב, נאצר (וסאדאת) תפסה את השלטון וסיבכה את מצרים בארבע מלחמות עם ישראל (כולל ה"התשה"), ומלחמות בתימן ובצ'אד. העמים ביוון, בארגנטינה ובצ'ילה עדיין מלקקים את הפצעים העמוקים שהותירו בהם חונטות הגנראלים ששלטו ורצחו בעם.

כתבתי שאנו מחבבים כל רמטכ"ל בנפרד. אכן כל אחד מהם הוא עתיר זכויות. אולם נזכור גם שלא כל הגנרלים הם בעלי תפיסה פוליטית מגובשת. אזכיר פה דווקא את שרון, שלא הגיע לרמטכ"לות אך היה שר ביטחון.

הוא הקים את מפלגת הנפל "שלומציון", ואותו מנהיג "ימני" הציע בתחילת דרכו הפוליטית ליוסי שריד, איש שמאל קיצוני מנעוריו, לחבור אליו ולצאת עמו לדרך הפוליטית. הוא האיש שהקים התנחלויות וערים וגם הרס את העיר ימית בת-טיפוחיו. הוא, המתנחל הגדול גם ביצע את "ההינתקות" החד-צדדית והרת-האסון.

גם רא"ל שאול מופז חולל ופיזז בין מפלגות. מסתבר כי גנראלים הם עם שצריך לנהוג בו בזהירות יתרה..