מצעד האיוולת הבריטי

בריטניה הובלה למשאל-עם על יציאה מהאיחוד האירופי בעיקר בשל דינמיקת הפופוליזם הדמגוגית שנוגעת לעיסוק הציבורי בזרם הפליטים שחודר לאירופה מארצות האיסלאם הערביות המתפרקות. גם פגיעה ביצרנות הבריטית בתעשיות, בחקלאות ובדייג הביאה מיליונים בפריפריות ובגילאים הגבוהים לתמוך באופן מאסיבי בעזיבה. דברים אלה יכלו להיות מתוקנים במו"מ עם האיחוד האירופי ללא פרישה ממנו. האיחוד האירופי הוכיח גמישות בכל הנוגע להתמודדות עם המשברים הכלכליים ביוון ובקפריסין ויש לו יכולת לפתור בעיות בדרך הפשרה.

צריך גם לזכור שבריטניה באמצעות בית המלוכה שלה עומדת בראש "חבר העמים הבריטי", שבו מאוגדות מעל חמישים מדינות - באסיה, באפריקה ובאוסטרליה ובנוסף קיימות גם טריטוריות קטנות בחלקי עולם אחרים, כמו באוקיינוס השקט, בקאריביים ובדרום אמריקה שהן בריבונות בריטית. מדובר במורשת האימפריה הבריטית הגדולה שהתפוגגה לאחר מלחמת העולם השנייה כתוצאה מתהליכי הדה-קולוניזציה. יוצאי חבר העמים הבריטי שעוזבים את ארצותיהם ומגיעים לבריטניה יכולים להתאזרח בה. תהליכים אלה התרחשו כבר בעבר והביאו לשינוי אוכלוסיית בריטניה וגיוונה במיליוני הודים ופקיסטנים מתת היבשת ההודית. גם אחרים מאפריקה ואסיה בעיקר. בבריטניה גם קהילה קפריסאית גדולה. סאדיק-חאן ראש עיריית לונדון החדש הוא צאצא של מהגרים מפקיסטן שגדל והתחנך בבריטניה ושמחזיק בערכי המורשת הבריטית. זה מכבר הפכה בריטניה לחברה פלורליסטית הטרוגנית ורב תרבותית ודתית, שקלטה גם הינדים מהודו וכן מוסלמים רבים - לא רק מפקיסטן.

לבריטניה יחסים הדוקים עם המדינות האנגלו-סכסיות בחבר העמים הבריטי. בדומיניונים: אוסטרליה, ניו-זילנד וקנדה - מלכת בריטניה משמשת כ"ראשת-המדינה הייצוגית". מדינת אלה ביחד עם בריטניה וארה"ב משתפות פעולה במערכת המודיעין הגלובלית של רשת מחשבי העל "אשלון" - המופעלת על-ידי העולם האנגלו-סכסי.

מודגש, שגם ישראל תוכל להצטרף לחבר העמים הבריטי, כאשר יושג הסדר שלום עם הפלשתינים. זאת בשל היות "ארץ ישראל המנדטורית" - במנדט בריטי במשך 30 שנה לפי החלטת חבר הלאומים לאחר מלחמת העולם השנייה בין השנים 1918-1948. טוב תעשה ישראל אם תצטרף לארגון בינלאומי חשוב זה שהוא הטרוגני, פלורליסטי ורב-תרבותי, ותצא מבידודה המדיני בעיקר בעולם השלישי של המדינות הבלתי מזדהות - הנטרליסטיות.

פניקה והפחדה

הדמוגגיה הפופוליסטית סביב החשש מקביעת מכסות מהגרים לבריטים לפי "אמנת שנגן" של האיחוד האירופי - לגבי קליטת פליטים מוסלמים, ערבים ואפריקנים - ליבו את הפחד אצל שכבות בריטיות עממיות במעמדות הבינוניים-נמוכים לבנים ואצל דור הבייבי-בומרס שנולד לאחר מלחמת העולם השנייה. הפאניקה לא הייתה מוצדקת בשל העובדה שבריטניה יכלה להטיל וטו על כך בתאום והסכמה עם מוסדות האיחוד האירופי, כמו שעושה פולין העכשווית בראשות קצ'ינסקי וכן הונגריה במנהיגות אורבן. ההיסטריה, הפניקה וההפחדה שלובו על-ידי אלמנטים קיצוניים לאומניים, גזעניים וקסנופוביים שונאי זרים בחברה הבריטית הביאו לתוצאות משאל העם. בריטניה היא כבר מזמן מדינה רב-גזעית, רב-אתנית ורב-דתית בגלל זרימת אוכלוסיות מדינות חבר העמים הבריטי אליה. דבר זה מפחיד שכבות לבנים ברובדי הביניים הנמוכים כמו בארה"ב, שבה הם תומכים בדונאלד טרמפ - כך שלא היה יסוד רציונאלי להסתה ולהפחדה (צריך להדגיש שזרמים קיצוניים דומים קיימים גם במגזר הדתי-מתנחל משיחי בחברה הישראלית).

יש לקוות שהלחץ הגדול של האוכלוסייה הצעירה ותושבי לונדון להישאר באיחוד - יביא למשאל עם נוסף בתנאים חדשים, תוך התגמשות האיחוד האירופי מול בריטניה, בכל הנוגע לקליטת "פליטים" ולהסדרים שיבטיח חיזוק היצרנות הבריטית בפריפריות התעשייתיות וכן חיזוק החקלאות והדייג. בסופו של דבר יגבר ההגיון על הרגשות בקרב העם הבריטי ומנהיגותו והם יישארו באיחוד האירופי עם דרגות חופש גדולות יותר. דבר זה יביא להישארות סקוטלנד, וולש וצפון אירלנד במסגרת בריטניה הגדולה. זאת אמורה להפוך לפדרטיבית במסגרת האיחוד האירופי. צריך לציין שזאת המגמה גם במדינות אירופיות אחרות החברות באיחוד האירופי.

העולם צועד ל"ממשל עולמי" דמוקרטי כרובד-על, מעל התארגנויות אזוריות שכוללות מדינות פדרטיביות וקנטונאליות. הדבר דרוש כדי לשמור על יציבות ואיזונים ובלמים בעולם שבו פתרון משותף של הבעיות הכלכליות-חברתיות, הביטחון הסוציאלי של בני הגיל השלישי והרביעי, וכן הגנת הסביבה - הופכות לקרדינאליות.

אין ספק שיש למתן בהרבה את השיטה הכלכלית של הקפיטליזם הנאו-ליברלי הגלובלי הליברטני, הלא חברתי השולט בכלכלה העולמית המכוונת ומהונדסת ב"רוח דאבוס". יש להפוך את השיטה לחברתית, קהילתית ואנושית יותר. לשים דגש על סביבתיות מקיימת, ולפתח את הקואופרציה ככלי כלכלי חברתי מרכזי.

ישראל צריכה ללמוד את לקחי בריטניה ולסור מדרך הלאומנות הפופוליסטית המובלת על-ידי ממשלת בנימין נתניהו.

לסיום

לאור לקחי בריטניה יש לשנות את דיסקט המחשבה והתודעה בעולם, ולהבין שיש לדאוג באופן ייחודי, ספציפי, מוכוון ובהעדפה מתקנת בדיור, תעסוקה, הכשרה מקצועית, ביטחון סוציאלי לציבור הילידים הרב-דוריים בכל אחת מהמדינות. זאת בשל העובדה שהם מהווים את ליבת החברות במדינותיהם. יש לשמרם ולמנוע הגירתם המאסיבית למדינות אחרות. הגירה כזאת יוצרת ואקומים, שאליהם חודרים המהגרים מארצות אחרות שזה מקרוב באו. זה מערער את היציבות, הסולידריות והלכידות של החברות במדינות השונות ויש למנוע זאת.