עניין של קניין

הבניה בבניין נשוא עתירה זו, זוכה להעסיק רבות את ערכאות המשפט וערכאות התכנון. בראשית, התנהלו בין העותר לשכניו הליכים משפטיים בדבר היקף זכותו של העותר לבנות על שטח הגג הצמוד לדירתו.

בעוד שהעותר טען כי יש לפרש את הוראות תקנון הבית המשותף, כך שהוא מעניק לו זכות לבנות עד לקצה גבולו של הגג, תוך ניצול אחוזי הבניה של הבית כולו, טענו השכנים כי הבניה בגג מוגבלת לאחוזי הבניה היחסיים, לפי חלקו של העותר בבית המשותף.

ביהמ"ש המחוזי קיבל את עמדת השכנים, אך פסק דינו "התהפך" בבית המשפט העליון שקבע, בדעת רוב, כי העותר רשאי לנצל את אחוזי הבניה הנותרים בבית המשותף, לשם בניה על הגג הצמוד לו, ללא צורך בהסכמת השכנים.

בעקבות פס"ד זה הגיש העותר בקשה להיתר בניה. ושוב, קמה התנגדות והוגש ערר, ובסופו של יום, ניתן ההיתר. משניתן ההיתר, הגיש העותר בקשה נוספת והפעם ביקש לבנות את הדירה בשתי קומות ולא באחת.

השכנים התנגדו וטענו כי בית המשפט העליון התיר בניה על הגג הקיים בלבד ולא על הגג שיווצר כתוצאה מבנייתה של קומה נוספת.

הוועדה המקומית לא דנה בבקשה במועד הקבוע בחוק (90 יום) ולפיכך, פנה העותר (שוב) לוועדת הערר וזו החליטה, לסרב ליתן את ההיתר במבוקש תוך קבלת עמדת השכנים כי פסק הדין של בית המשפט העליון מתייחס לגג המקורי בלבד ולא לזה שיווצר כתוצאה מבנייתה של קומה נוספת.

על החלטה זו עתר העותר בעתירה שלפנינו תוך שטוען כי שגתה ועדת הערר בדחותה את הערר מנימוק קנייני, בעוד שעליה לשקול שיקולים תכנוניים בלבד.

בית המשפט המחוזי דחה את העתירה תוך הסתמכות על הלכה קודמת של בית המשפט העליון הידועה כ"הלכת אייזן", ממנה עולה הכלל כי כאשר נראה לכאורה שזכות הבניה, אם תאושר, אינה ניתנת למימוש מסיבות קנייניות, רשאית ועדת תכנון שלא לדון בבניה על-מנת למנוע דיוני סרק.

במקרה דנן, החליט בית המשפט לדחות את העתירה, תוך שקובע כך: "על-פי פסק דין אייזן, אין ועדות התכנון רשאיות לעכב את הדיונים וההכרעות בשאלות תכנוניות בכל מקרה שבו קיימים חילוקי דעות קניינים בין מבקש ההיתר לבין המתנגד לו, אלא רק מקום שעל פני הדברים אין לכאורה למבקש זכות קניינית בנכס שבו הוא מבקש לבנות. בסופו של דבר, השאלה היא על מי הנטל לפנות לבית המשפט כדי לבקש את הכרעתו: מבקש ההיתר או המתנגד לו.

לאחר שבחנתי את החלטת הוועדה, באתי למסקנה כי בנסיבות העניין ולאור החומר שהיה בפניה, החלטתה סבירה".

כתב: עו"ד עפר טויסטר
לא קראת - לא ידעת!
v