אינתיפאדת היחידים האיסלאמיסטית, הפוקדת חדשים לבקרים את ישראל, מתרחבת ומתפשטת באחרונה גם על פני יבשת-אירופה. פיגועי הטרור שבוצעו בבלגיה, צרפת וגרמניה, אינם אלא עדות מאיימת למה שעוד צפוי להתחולל במדינות היבשת, אחרי שזו קלטה אל קירבה גל גדול של פליטים, בהנחייתה ובעידודה הבולט של גרמניה. .
לטרור האיסלאמי, השוטף את יבשת-אירופה, יש יעד מובהק וברור, אף אם איננו אכן מאורגן. בראש ובראשונה הוא נועד לזרוע אימה ופחד בקרב תושבי היבשת, ומבחינה זו מן הראוי להודות שכבר השיג, לא במעט, את מטרתו הנכספת. עם זאת יש בטרור הזה כדי לאותת באורח ברור לשלטונותיהן של המדינות ביבשת, שמוטלת עליהם לא רק החובה שלא להערים קשיים על שיקומם של הפליטים חסרי-הבית בין כותליהן, אלא גם לדאוג להתאזרחותם המהירה בתוכן, כ"צעד אנושי המובן מאליו".
אחיזה איתנה
אין כל ספק שאינתיפאדת היחידים תורמת בכך לא במעט להגשמת מאווייהם הכמוסים והאפלים של גופים איסלמיסטיים קיצוניים, נוסח דאעש ואל-קאעידה, המתכוונים להשריש בדרך זו את אחיזתם האיתנה ביבשת, ולנגן תוך כדי כך במיוחד על נימיה הרגשניים של קנצלר-גרמניה, אנגלה מרקל, המתייסרת יסורי-איוב בקומפלקס המביך של איך לא לבלוע ולא להקיא את הפליטים.
פיגועי הטרור האיסלאמיסטיים מסייעים בתוך כך גם לטקטיקה איסלאמית ברורה, שנועדה לזרוע, בצד הרס, גם מבוכה פוליטית לשמה, ולחולל בה בעת אי-שקט בקרב הנהגות המדינות המעורבות בקליטת הפליטים, ובכך לפצל ולהחליש עד כמה שניתן את כוחן. על הטקטיקה הזו בונים הגורמים האיסלאמיסטיים את תקוותם ואמונתם שיעלה בבוא היום בידיהם להשליט את רוחם על פני היבשת.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
