בחודש שעבר אישרה הכנסת את תיקון 227 לפקודת מס הכנסה, ליישום הסכם הפקטא לחלופי מידע בין רשויות המס בארץ ובארה"ב. ב-1.8.16 השלימה ועדת הכספים את המהלך עם אישור תקנות מס הכנסה (יישום הסכם פטקא), הקובעות הוראות טכניות ליישום התיקון.
ביוני 2014 נחתם בין ישראל לארה"ב הסכם ליישום חוק הפקטא משנת 2010, שנחקק כחלק ממאבקו של ממשל אובמה במעלימי מס אמריקניים. בהסכם התחייבה ישראל לחייב מוסדות פיננסיים בתחומה לאתר בעלי חשבונות אמריקנים ולהעביר את המידע על-אודותיהם לרשות המיסים בישראל ומשם לרשויות המס בארה"ב.
התיקון והתקנות נועד לאפשר לישראל ליישם את ההסכם ולקבוע הוראות המחייבות מוסדות פיננסיים - בין היתר בנקים, חברות השקעות וחברות ביטוח - לזהות את לקוחותיהם, לאתר אצלם "סממן של ארה"ב", ולקבוע מהם החשבונות עליהם יש לדווח לארה"ב. "סממן של ארה"ב" הוא אזרחות אמריקנית או תושבות בארה"ב, לידה בארה"ב, מען עדכני לדואר או למגורים בארה"ב, מספר טלפון עדכני בארה"ב, הוראות קבע להעברת כספים לחשבון בארה"ב ועוד. קיומו של סממן כזה הופך את החשבון לחשבון בר דיווח לארה"ב, אלא אם קיבל המוסד הפיננסי תיעוד עצמי של בעל החשבון שאינו אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב לצרכי מס (תיעוד כזה עשוי להיות בטפסי W-8 או W-9 של רשות המיסים בארה"ב).
אם בעל חשבון או מי שמבקש להיות בעל חשבון הוא "ישות", קרי "חבר בני אדם או הסדר משפטי", על המוסד הפיננסי לדרוש מידע לא רק ביחס לתושבות של אותה ישות, אלא גם מידע הדרוש לשם בירור זהותו של בעל שליטה בה ומדינת תושבותו לצורכי מס או אזרחותו. בעל שליטה בחבר בני אדם הוא יחיד בעל היכולת לכוון את פעילותו של התאגיד, או מי שמחזיק ב-25% או יותר מאמצעי השליטה בו, או יו"ר הדירקטוריון, המנכ"ל או נושא משרה אחר שיש לו שליטה אפקטיבית בתאגיד. בנאמנות בעל השליטה הוא יוצר הנאמנות, הנאמן, מגן הנאמנות או הנהנה. בהסדרים משפטים אחרים, בעל השליטה הוא יחיד שמעמדו בהסדר דומה למעמד בעלי השליטה בסוגי הישויות האחרות.
על המוסד הפיננסי לנקוט בהליכי הבדיקה, הזיהוי והדיווח בחשבונות של "יחיד" בהם יתרה העולה על 50,000 דולר, ובחשבונות של "ישות" בהם יתרה העולה על 250,000 דולר. מוסד פיננסי חייב למסור הודעה לבעל החשבון תוך 30 ימים, בטרם יועבר המידע על-אודות החשבון שבבעלותו או בבעלות ישות שבשליטתו לרשות המיסים בארץ לצורך העברתו לרשות המס הזרה, לרבות מידע על האפשרויות לשנות את הסיווג כאזרח מדינה זרה או כתושב בה.
בהתאם לתיקון ולתקנות, מוסד פיננסי יהיה רשאי לסגור חשבונות שבהם לא ניתן לקבל מידע שנדרש לצורך יישומם, וכן הוענקה סמכות לרשות המיסים להטיל עיצומים כספיים על מוסדות פיננסיים שאינם ממלאים אחר ההוראות החדשות.
המדובר בהוראות סבוכות מאוד, אשר יישומן מצוי עדיין בחיתוליו, ועוד צפויים קשיים רבים בהבנתן על-ידי המוסדות הפיננסיים בישראל ובעלי החשבונות. אולם כבר עתה ניתן לומר, כי ללא ספק, התיקון והתקנות מכרסמים כרסום משמעותי בחובת הסודיות הבנקאית בישראל לטובת חובת גילוי אקס-טריטוריאלית מכוח הסכם בילטראלי עליו חתמה ישראל. תקדים זה, ככל הנראה, עתיד להיות מורחב להסכמים בילטראליים עם מדינות נוספות בהתאם להמלצת
OECD.
תהליך זה מעורר קשיים ייחודים בישראל, ששמה לה למטרה ארצה למשוך הון של יהודים מרחבי תבל. פקודת מס הכנסה אף מעניקה לעולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים פטור למשך עשר שנים מחובת דיווח על הכנסותיהם בחו"ל, כמו גם פטור מדיווח על נכסיהם והונם מחוץ לישראל. המגמה החדשה עומדת בסתירה לפטור זה, ועשויה להוביל למשיכות כספים מסיביות מצד יהודים שלא מעוניינים שמידע על-אודות חשבונותיהם בישראל יועבר למדינות מהן הגיעו.
סימנים לכך כבר נצפו בתקופת הערכות לתיקון ולתקנות מאז החתימה על הסכם הפקטא בשנת 2014. המשיכות הובילו ויובילו בעתיד להסטת הכספים של יהודי העולם בארץ לאפיקי השקעה אחרים בישראל כגון להשקעות בנדל"ן, תוך המשך עליית המחירים בשוק זה. ברמה הבינלאומית, עשוי הכסף היהודי להיות מנווט למקלטי מס במדינות אחרות, שאינן נוטלות חלק בשיתוף הפעולה הבינלאומי בתחום הלבנת ההון, וממשיכות לספק ללקוחות הבנקים בתחומן רמה גבוהה של סודיות.
בהקשר זה יש להזכיר, כי
מבקר המדינה המליץ לרשות המיסים לקדם חקיקה שנועדה להביא לשינוי הפטור מחובת דיווח לעולים חדשים ותושבים חוזרים, על-מנת להתאמו להתחייבויות הבילטראליות והבינלאומיות של ישראל. התיקון והתקנות הנוגעים ליישום הסכם הפקטא רק מחדדים את ההמלצה, ונראה, כי יש להיערך מבעוד מועד למצב החדש שנוצר ועתיד להחמיר בתקופה הקרובה.
