נכון, שר האוצר משה כחלון צודק, לכאורה: בעלי אינטרסים חוששים מהוזלת הדירות. הוא רק שכח לציין - ואולי פשוט אינו יודע - ש"בעלי אינטרסים" אלו הם מיליוני אנשים, כ-70 אחוז מאזרחי המדינה, המתגוררים בדירות בבעלותם.

הדירות הן הביטחון העיקרי שנתנו לבנקים, כנגד ההלוואות שקיבלו, למימון רכישת הדירה. החוקים והוראות בנק ישראל בעניין זה ברורים וחד-משמעיים: אם המדדים והשמאים מדווחים על הוזלת הדירה, לא באחוזים בודדים אלא ב-10-15 אחוז ויותר, ידרוש הבנק מהלווה לפרוע מיד את כל יתרת ההלוואה שלו. ברוב המקרים, הלווה אינו מסוגל לעשות זאת. אזי יפעיל הבנק את הסעיף המתאים בחוזה (אחרי שיפנה לערבים), יעקל את הדירה ויזרוק את הלווה ומשפחתו לרחוב.

אירועים מעין אלו כבר קורים פה ושם. מאות משפחות, ואולי יותר, איבדו את דירותיהם. ההומלסים, הישנים ברחוב או על ספסל בשדרה הם, ברוב המקרים, בעלי דירות שפיגרו בתשלומים והוצאו מהדירה. אישית, ידוע לי על קבלן ותיק ומכובד, בעיר גדולה, שנקלע לפני מספר שנים לקשיים בבניית דירות בעיר פיתוח, ופיגר בפרעון החובות לבנק הפועלים. החוב צבר ריבית, קנסות והצמדה. לבסוף, הוציא הבנק את הקבלן ואשתו מהדירה. זוג הקשישים נאלץ לעבור לדירה שכורה בישוב מרוחק, וכך לבלות את שנות חייהם האחרונות.

נכון, לבני הדור השני קשה מאוד, במקרים רבים, לגייס כסף לקניית דירה, והם נאלצים להתגורר בדירות שכורות. אבל זוהי צרה קטנה לעומת הצרה הגדולה שתאיים על ישראל, אם הדירות יוזלו באחוזים ניכרים.

מי שעוד לא מאמין, שיזכר מה קרה בארצות הברית ב-2008: לווים לא יכלו לפרוע הלוואות, מסיבה זו או אחרת. הבנקים עיקלו את הדירות, זרקו את הדיירים. הבנקים נכנסו למשבר, כי נאלצו למחוק חובות שלא נפרעו במיליארדי על מיליארדי דולרים. במקום כסף, החזיקו עתה הבנקים מלאי עצום של דירות, שלא ידעו מה לעשות בהן, ומכרו אותן במחירים מגוחכים. הפסדי הבנקים דרדרו, כזכור, את ארה"ב ורוב מדינות העולם למשבר כלכלי חמור. (היחידים שהרוויחו, בהם לא מעט ישראלים נכונים, היו אלו שקנו מהבנקים את הדירות בזול, ועשו עסק מצוין).

האם משה כחלון רוצה שמשהו כזה יקרה, ולוא בקנה מידה קטן בישראל?! עדיף שיצטרף למיליוני "בעלי האינטרסים", ובמקום לנכות להוזיל את הדירות בפעולות פקידותיות, יפעל להגדלת היצע הדירות, בדרכים שפורטו לא אחת בחדשות מחלקה ראשונה.