ההזדמנות של נתניהו

יו"ר הרשות הפלשתינית עשה מחווה אנושית ומדינית בעצם השתתפותו בהלוויתו של נשיא המדינה לשעבר שמעון פרס ז"ל. מחמוד עבאס כיבד את שמעון פרס, את משפחתו ואת העם בישראל, ובא להלוויה למרות הביקורת הנוקבת נגדו בקרב בני עמו ובעוד חברי הכנסת הערביים משקשקים מפחד מדעת הקהל ברחוב הערבי בישראל.

מקורביו של מחמוד עבאס אומרים כי הוא איננו מתחרט על החלטתו להשתתף בהלווית פרס, למרות גלי הזעם החריפים בשטחים והמתקפות עליו מכל הפלגים הפלשתינים כולל מתוך תנועת פתח שהוא עומד בראשה.

ראש הממשלה בנימין נתניהו החמיץ הזדמנות חשובה כאשר לא ניצל את השתתפותו של מחמוד עבאס בהלוויה לשפר את היחסים האישיים ביניהם ולנסות להתקדם בתהליך המדיני מול הרש"פ. נתניהו אומנם לחץ את ידו של מחמוד עבאס בהלוויה אך הייתה זו דווקא רעייתו שרה שהעניקה יחס חם יותר ליו"ר הרש"פ.

אינני מתפלא על-כך. נתניהו מאזין ליועציו מלחכי הפנכה שאינם מבינים את חשיבות נוכחותו של מחמוד עבאס בהלוויה. ראש הממשלה לשעבר אריאל שרון ז"ל נהג להגדירם במילים: "חבורת חובבנים ולקקנים שאין להם שום ניסיון במשא-ומתן".

אקדים ואומר שאינני מחסידיו של מחמוד עבאס שאותו אני מכיר אישית שנים רבות. אולם אי-אפשר להתעלם מכך שהוא היה המנהיג הערבי היחידי שכיבד את זכרו של שמעון פרס ז"ל ואת מדינת ישראל והגיע להשתתף בהלוויה.

לא נשיא מצרים א-סיסי, לא עבדאללה מלך ירדן, ראשי מדינות ערביות שאיתן יש לנו חוזי שלום - מחמוד עבאס בכבודו ובעצמו, בעוד העימות המדיני עם ישראל נמשך בזירה הבינלאומית ואינתיפאדת הסכינים מתחדשת.

נראה כי ראש הממשלה נתניהו איננו מבין את חשיבות הכבוד הערבי. יו"ר הרש"פ לא הושב באותה השורה עם המנהיגים. נתניהו לא טרח להזכיר אותו בנאומו למרות שהיה לו חלק נכבד בהסכם אוסלו כמו שמעון פרס ז"ל.

לעומת זאת, הנשיא ברק אובמה לא שכח להזכיר את מחמוד עבאס בנאומו, ואמר כי נוכחותו בהלוויה היא "תזכורת לפעולות שיש עוד להשלימן בעניין השלום".

גם נשיא צרפת פרנסואה הולנד ניצל את השתתפותו של מחמוד עבאס בהלוויה. הוא נפגש עמו לשיחה קצרה כדי להודיע לו כי שליח צרפתי יגיע בחודש הבא לאזור במסגרת מאציה של צרפת לכנס ועידת שלום בינלאומית עד סוף השנה.

אינני אומר שראש הממשלה נתניהו צריך לשנות את עמדותיו המדיניות רק בגלל שמחמוד עבאס השתתף בהלוויה. אולם, ישראל היא חלק מהמזרח התיכון. כללי המשחק פה הם שונים מהכללים הנהוגים במערב. בין אויבים המנהלים משא-ומתן ביניהם יש להקפיד לשמור על כבוד הדדי. הערבים מיחסים לכך חשיבות רבה מאוד ונתניהו היה צריך לדעת זאת. מי טיפל בסידור מקומות הישיבה בהלוויה? מי כתב לנתניהו את נאומו? ואם היועצים גרועים היכן ההיגיון והראיה המדינית של ראש הממשלה עצמו?

נתניהו היה צריך לכבדו יותר, להושיב אותו ליד מנהיגי העולם, להזכיר אותו בנאומו ולנסות להפשיר את הקרח ביניהם, בכך היה רק מחזק יותר את מעמדה של ישראל.

מה צריך לעשות נתניהו?

על זה נאמר יותר טוב מאוחר מאשר אף פעם. גלי הזעם בשטחים נגד מחמוד עבאס גוברים בגלל השתתפותו בהלווית פרס. ההתנהגות של נתניהו כלפיו בהלוויה מנוצלת על-ידי האופוזיציה הפלשתינית כדי לנגח אותו.

הרי לישראל אין כרגע שום אינטרס להפיל או לערער את שלטונו של מחמוד עבאס. למרות מגרעותיו, האינטרס המדיני והביטחוני של ישראל הוא שהתיאום הביטחוני עם הרש"פ יימשך ושתהיה לה יציבות שלטונית ובשטח לא ישרור כאוס.
קריסה של הרש"פ איננה משרתת את ישראל. נתניהו יודע זאת היטב. לכן הוא צריך לחזק את משטרו של מחמוד עבאס ולא להחלישו.

ראש הממשלה נתניהו צריך להתקשר ליו"ר הרש"פ מחמוד עבאס, להודות לו שוב על השתתפותו בהלוויה, לברך אותו לרגל ראש השנה ההיג'רית החדשה שחל בימים אלה ולהזמין אותו למעון ראש הממשלה בירושלים כדי לנסות ולקדם את התהליך המדיני.

אין לנתניהו ממה לחשוש מתגובות הימין. הוא מספיק חזק מבחינה פוליטית. מהלך כזה יתקן את הטעויות שעשה בהלוויתו של שמעון פרס ביחס למחמוד עבאס ויחזיר לעבאס את הכבוד שהוא כה זקוק לו.

ראש הממשלה נתניהו רק עשוי להרוויח ממהלך כזה אשר יחזק אותו מבחינה בינלאומית. הוא יראה לעולם שהוא מכבד את הנהגת הרש"פ למרות חילוקי הדעות העמוקים בינו לבין מחמוד עבאס וכי ידה של ישראל מושטת לשלום. אם ידחה יו"ר הרש"פ את ההזמנה מצדו של נתניהו לבוא לפגישה במעונו בירושלים, הרי שהאחריות תוטל עליו.

מחמוד עבאס ממשיך ב"מתקפת השלום" על ממשלת נתניהו. יום לאחר השתתפותו בהלווית פרס הוא נשא נאום בבית לחם שבו אמר: "השערים של הדיאלוג עם הישראלים נסגרו אך אנחנו לא סגרנו אותם, ידינו עדיין מושטות לשלום, הם לא יבטלו אותנו ואנחנו לא נבטל אותם... היוזמה הצרפתית היא הדרך האחרונה שאנו הולכים בה כדי להשיג את השלום שאנו מאמינים בהשגתו, האם הצד השני גם הוא מאמין בכך? זו שאלה שאנו מפנים אליו ואנו ממתינים".

על-פי הערכות של גורמים מדיניים בירושלים צפויה לישראל תקופה מדינית קשה לאחר הבחירות לנשיאות בארצות הברית. הנשיא אובמה בוחן דרכים להבטיח את רעיון שתי המדינות באמצעות פנייה לאו"ם. הפלשתינים מתכוונים להגיש הצעת החלטה למועצת הביטחון נגד ההתנחלויות. צרפת יוזמת כינוס ועידה בינלאומית בניגוד לרצון ישראל ועוד כהנה וכהנה.

מדוע שראש הממשלה נתניהו לא ינסה להפשיר את האווירה? הזמנה של נתניהו למחמוד עבאס לפגישה עמו בהקדם בירושלים עשוייה לסייע לנתניהו בהדיפת הלחצים הבינלאומיים ולהדגיש את חשיבות המשא-ומתן הישיר ללא תנאים מוקדמים.

אם מחמוד עבאס יציב תנאים מוקדמים לפגישה, הרי שזו הבעיה שלו. מחווה מצד נתניהו תאזן את התמונה ותעביר את נטל ההוכחה אל הצד הפלשתיני. מדובר במהלך של WIN WIN. ראש הממשלה צריך לנצל את ההזדמנות שנוצרה בעקבות השתתפותו של מחמוד עבאס בהלוויתו של שמעון פרס ולהראות שגם ידה של ישראל מושטת לשלום, לא רק ידו של מחמוד עבאס.