שלום ישראל-מצרים

בסוף חודש ספטמבר השנה נערך בטאבה, במעבר הגבול בין ישראל למצרים, טקס לקריאת הדרך באילת אל גבול מצרים על שם מנחם בגין. כך נאה וכך יאה לראש ממשלת ישראל שעשה שלום עם הגדולה במדינות ערב, שכנתנו בדרום מערב - מצרים.

אבל עד כמה שאני זוכר, ואני זוכר, ודומני שמי שראה את הנשיא סאדאת במו עיניו בירושלים, או קרא על כך, שמע על כך - יודע זאת. ראש הממשלה מר בגין לא עשה שלום עם עצמו אלא עם נשיא מצרים. זהו אותו מנהיג מצרי נועז שבא לכנסת ישראל והודיע על רצונו בשלום. זה אותו אנוואר סאדאת אשר שילם בחייו למען אותו שלום, אשר הוא חרף כול התהפוכות במזרח התיכון, יציב וקיים.

על העדר שם של מקום לנשיא מצרים סאדאת, כתבתי לפני 13 שנים: "העם היהודי מצטיין בזיכרון ארוך, גם לגבי אירועים קשים וגם לגבי אירועים משמחים, גם לגבי אלה שייזכרו לדראון עולם וגם אלה שסייעו לו בשנות הגלות הארוכות. זיכרון זה לא נלמד רק בע"פ או בכתובים, אלא במקרים חיוביים, מוצא ביטוי בין השאר בשמות של מקומות, שדרות,ככרות, רחובות, סמטאות- בערים ובמועצות מקומיות ובעצם בכול מקום ויישוב שיש בו דרכים, מרכזים ואתרים . רחובות רבים הם על שם החי שלא מקרב הולכי שתים ובשם הצומח מכול סוג שהוא. יש וניתנים שמות לאנשים שאתה תוהה במה זכו עד שמתברר לך שהזכייה באה בשל התערבות איזה עסקן מקומי בוועדה מיוחדת שמופקדת על מתן שמות. הקריטריונים קיימים אך לעתים מגמישים אותם כפי שנהוג במחוזותינו..." ככה פתח ואמר אז אנוואר סאדאת: "השלום עליכם ורחמי האלוהים..השלום לכולנו עלי אדמות, הן בערב והן בישראל,ובכול מקום ופינה בעולם גדול זה המסובך במאבקי דמים...הנתון מדי פעם במלחמות הרסניות....באתי אליכם היום כששתי רגליי יציבות הן כדי שנבנה חיים חדשים, כדי לקיים את השלום בהיותנו כולנו על האדמה הזאת....."

וראש ממשלנו מנחם בגין ענה לו בנאום מזהיר-מלהיב אשר הכותרת שלו הייתה "No more war, no more bloodshed - לא עוד מלחמות, לא עוד שפיכות דמים".

חיפשתי במדריכים של ארבע הערים הגדולות בישראל: ירושלים, תל אביב, חיפה ובאר שבע ולא מצאתי זכר לרחוב, כיכר או סמטה על שמו של אנואר סאדאת. -כתבתי אז והוספתי: "נכון שהוא היה פעם אויב, ואם מישהו רוצה לפשפש בהיסטוריה שלו, הוא ימצא שהיה גם סוכן גרמני במלחמת העולם השנייה, כאשר ארצו הייתה כבושה בידי הבריטים . אבל הוא זה ששבר את הטאבו המדיני המוחלט של הערבים נגד ישראל, הוא זה שחצה את הרוביקון, הוא עשה זאת אף שבעקבות מעשה זה הוא הוחרם על-ידי העולם הערבי. והוא, אנואר סאדאת, שילם על כך בחייו"

נזכרתי שוב באותו פנומן, שלילי, בעת ביקורי באילת לפני שנתיים וחצי. שכן בשעתו התכתבתי עם ראש עריית אילת מאיר יצחק הלוי וציינתי שאילת אשר גובלת במצרים היא בעצם המקום הנכון שאיזה רחוב או כיכר או דרך ייקרא על שם סאדאת. ראש עיריית אילת הסכים אתי והסביר לי את הנוהל לגבי קריאת שמות. לא היה לי ספק שהוא בעד. גם ערכית וגם מעשית, שאילת תהיה על המפה כעיר מיוחדת, לא רק ישראלית אלא בינלאומית. מן הרושם שאני מקבל כול אימת שאני מבקר בעיר הזאת, הוא שהיא מתפתחת יפה וגם מטופחת יפה. רבות בזכות מאיר יצחק הלוי. עם זאת חזרתי מאילת עם "חצי תאוותי בידי".מצאתי במחשב מכתב ובו נאמר" מאשר בתודה קבלת מכתבך שבסימוכין- הנצחת שמו של אנוואר סאדאת. אין ספק שתפקידו של אנוואר סאדאת בסלילת הדרך להסכם שלום עם מצרים חשובה וראויה לציון. מכתבך הועבר להמשך טיפולה של עו"ד יעל דרבי יושבת-ראש וועדת ההנצחה של אישים ושמות לרחובות. בברכה מאיר יצחק הלוי- ראש העירייה. "יומיים לאחר מכן הודיעה לי כוכבה-כוכי- לוי, מנהלת הלשכה של ראש העיר כי הוועדה תדון בכך בחודש הבא, אולי בתחילת שנת 2015 .ציינתי, במכתבי לראש עיריית אילת כי הדרך שמוליכה לטבה, גבול מצרים, נקראת "דרך מצרים". אבל זה ציון כמו שהפעם היה דרך פתח תקוה בין תל אביב לפתח תקוה,וכיום היא נקראת "דרך בגין". מכאן שאין בעיה לשנות אותו ל"דרך סאדאת". אני מחזיק אצבעות אדוני ראש העיר אילת, אם זה מה שדרוש" .

בעקבות "שאילתה", שלי באביב 2015 לגבי כינוס הוועדה נמסר לי כי הישיבה נדחתה וכאשר זאת תתקיים ותקבל החלטה, אקבל על כך הודעה. והנה התברר לי שלפני שלושה נערך טקס קריאת שם הדרך -"דרך בגין". עם תהייה זאת פניתי לראש העיר באמצעות מנהלת לשכתי כוכי- כוכבה. וכאן אוסיף במוסגר: אני מכיר אי-אלה אישי ציבור, ביניהם שני ראשי ערים שאם אני פונה אליהם אישית הם עונים. אלה הם ראש עיריית רעננה, זאב בילסקי וראש עיריית אילת, הלוי . הכלל הזה של העדר מענה, אגב, חל על רוב אישי ציבור שלנו ועל רבים בציבוריות הישראלית.

והנה עכשיו חזרתי ופניתי לראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי, ושאלתי: איפה סאדאת? הוא כדרכו האדיבה, שלח לי הודעה קצרה זאת בגוף המכתב שלי ובה נאמר:

צבי שלום

אכן ראוי!!

ייבדק

כול שאני יכול לומר הוא: אדוני ראש העיר. אני מקווה שלאחר הבדיקה, הפציינט יישלח לדרכו- לאחת הכיכרות, הרחובות או האתרים בעיר השלום. הרי עם עושים שלום הרי זה שלום לא עם ידיד אלא אויב. אבל האויב בעבר ועושה שלום בהווה, הוא ישות,וישות זאת הוא סאדאת. אני עדיין לא איבדתי תקווה שזה יקרה באילת.מן הממסד בירושלים אני לא מצפה מאומה. זה מתבקש שהמקום הוא אילת. היא השער היבשתי עם מצרים, הגדולה במדינות ערב.הנשיא א-סיסי שמקיים יחסים טובים עם ישראל, לא יכול היה לעשות זאת אלמלא סאדאת.