IT על הרציף <br>

נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל ונחשב לשער הכלכלי הראשי של המדינה. הנמל החל לפעול ב-1965 וב-2005, לאחר ביצוע הרפורמה בנמלים, הוא הפך לחברה עסקית לכל דבר, שמטרתה היא לא רק לשרת את המשק ואת המדינה, אלא גם להרוויח כסף, כמו כל חברה עסקית. באפריל השנה החליטה הממשלה למנות את יצחק בלומנטל כמנכ"ל הנמל - תפקיד אותו הוא ממלא בפועל מאז פברואר 2014. בשנה האחרונה מוביל בלומנטל תהליכים שנועדו לתת מענה לקשר ולתלות בין הטכנולוגיה לפעילות הפיזית בנמל.

בנמל אשדוד מועסקים 1,360 עובדים, מתוכם 700 עובדי תפעול. הוא פועל בתקציב שנתי של כ-17 מיליון שקלים ובשנה שעברה הוא הכניס לקופת המדינה רווחים של 600 מיליון.

אגף מערכות המידע מכיל 40 איש, רובם עובדי הנמל. הטכנולוגיה שינתה במידה רבה את אופי העבודה שלהם. היא מאפשרת להם למקסם את יכולותיהם ודורשת מהם להתמקצע בתחומים שעד כה לא היו מוכרים להם.

"העולם כולו נישא על הטכנולוגיה, כולל עולם הספנות והשילוח", אמר בלומנטל בראיון לאנשים ומחשבים. "האוניות והמטענים הגדולים שהן מביאות מונחות כולן מחשב, ועובדים שיגיעו לנמל יידרשו לידע בתחומי המחשוב, הרובוטיקה והאלקטרוניקה כחלק מפיתוח מקצועי. תהליכי העבודה יהיו מלווים ברובוטיקה ובממשקי מחשוב שיפעילו אותם, וצריך להתכונן לכך".

לדבריו, כבר כיום נשלחים עובדים מנמל אשדוד להשתלמויות בתחומי המחשוב והתפעול, במסגרת שיתוף פעולה עם בית הספר לקציני ים אורט ימי בעיר.

הטכנולוגיה בישורת הבקרה התפעולית בנמל

מעבר להכשרה, הנמל משקיע במערכות שתפקידן למקסם את הבקרה התפעולית שלו, שהיא מילת המפתח להתייעלות ולחיסכון בזמן, שמתורגם לשירות טוב יותר ללקוחות. "אנחנו נמצאים בתחרות כל הזמן", לדברי בלומנטל, "לא רק עם נמלים אחרים בארץ אלא מול כל העולם. תפקידנו לעשות הכול כדי שאוניה שמגיעה לפה תקבל את השירות הכי מהיר ויעיל בזמן הקצר ביותר. כך גם לגבי הלקוחות הפנימיים שלנו - החברות שמייצאות דרכנו, שמעבירות את הסחורות לרחבי העולם".

בלומנטל נתן דוגמה לנושא הבקרה התפעולית בנמל. "ה-SLA שלנו הוא תיקון תקלה במנופים בעבודה בתוך 10 דקות. בפועל זה לא ממש קורה ויכולת הדיווח של האנשים שעובדים בשטח היא מוגבלת, גם בגלל מגבלת זמן", המשיך. "פיתחנו והטמענו מערכות מבוססות BI שאוספות מידע בעזרת חיישנים ומתריעות אוטומטית על התקלה, ואז מתחילים למדוד זמן עד להגעת הטכנאי. אם הוא לא מגיע בתוך 10 דקות, שוב יש התראה, עד שהתקלה מתוקנת. כך נחסך זמן יקר של השבתת עבודה, שיש לה משמעות כלכלית אדירה".

עוד הוא אמר כי "מיפינו את עולמות התוכן של עבודת הנמל וקבענו מדדים לכל אחד מהם. תפקיד המערכות הוא להדק את הקשר בין ביצוע התכנון למה שקורה בשטח. הגדרנו לעצמנו מצפן ביצועי, שרותם את הטכנולוגיה למימוש טוב יותר של האסטרטגיה העסקית. המערכות האלה יתממשקו למערכות אחרות, שייצרו ביחד מרכז בקרה ניהולי משוכלל, שיגיב במהירות על כל בעיה או תקלה".

אחת הפעילויות המרכזיות הקריטיות בנמל היא פריקה וטעינת הסחורות. זמן ההמתנה הוא קריטי, כי המשאב של הרציפים יקר. גם בעלי האוניות משקיעים מאמצים רבים כדי לצמצם עד למינימום את זמן השהייה בכל נמל. כדי לעמוד באתגרים אלה, בלומנטל סיפר שמערכת ממוחשבת, שפותחה אף היא בנמל, מאפשרת לשריין מראש רציפים לצורך פריקות וטעינות של אוניות, שמתחייבות להגיע בזמנים נתונים ובסבבים קבועים.

מעבר לכך, יש בנמל פעילות בתחומי העבודה השגרתית של מערכות המידע. דוד לוטטי, מנהל פרויקטים באגף המחשוב, ציין כי הנמל השיק לא מכבר אתר ש-"יש בו ממשק חדש, עמידה בסטנדרטים בינלאומיים ופונקציות כמו חיפוש קווי אוניות. האתר החדש מציג מגוון אפשרויות ללקוחות הנמל, מעניק להם חוויית משתמש טובה מאוד ומרחיב את ההתקשרות של הלקוחות אונליין, מבלי הצורך להגיע פיזית לנמל".

לוטטי אמר כי אגף המחשוב גאה בצוותי הפיתוח שעובדים בנמל. "העבודה בנמל אשדוד מרתקת", ציין. "יש לעובדים באגף שלנו אלטרנטיבות בתחום ההיי-טק, אבל הם נמשכים לעבודה בנמל בגלל האתגרים שעומדים בפניהם והיכולת שלהם ליצור כאן דברים נפלאים".