אחריות מכובסת

האם תעודת אחריות מורחבת למוצר חשמלי אשר כללה סייגים שונים ב"אותיות קטנות" תוכל להצדיק הימנעות מתיקון? פסק דין מעניין שניתן לאחרונה בבית המשפט בכפר סבא עסק בדיוק בנושא זה. לפניכם תקציר הדברים, שהם חומר חשוב הן עבור צרכנים והן עבור בעלי עסקים המציעים אחריות מורחבת למוצריהם.

אדם קנה מכונת כביסה וקיבל הצעה לרכוש הרחבה לתעודת האחריות ה"רגילה". כלומר: הרחבת אחריות לנזקים במכונה לארבע שנים ולא שנה בלבד כפי שנדרש באופן מינימאלי לפי תקנות הגנת היצרן (אחריות ושירות לאחר מכירה).

שנתיים וחצי לאחר מכן, החלו להישמע רעשים ממכונת הכביסה. הלקוח יצר קשר עם החברה שממנה קנה את המוצר וזו שלחה אליו טכנאי מטעמה. הטכנאי התחקה אחר מקור הבעיה וקבע, כי יש להחליף את תוף מכונת הכביסה בעלות של 600 שקל, וכי הדבר לא כלול באחריות המורחבת. הלקוח ביקש מהחברה להכליל את התיקון במסגרת האחריות, נענה בשלילה ובצר לו פנה לערכאות.

בית המשפט קבע, כי למרות שעל-פי תעודת האחריות התיקון איננו מכוסה, החברה עדיין צריכה לשאת בתשלום על חשבונה. על-פי פרק ב' לתקנות הגנת היצרן, כל יצרן מחויב לתקן ללא תמורה קלקול שנתגלה בטובין במהלך תקופת האחריות. התקנות קובעות, כי תקופת האחריות למוצרים מסוג זה היא למשך שנה מיום המסירה.

פרק ב' לתקנות מוסיף ועוסק בצירוף תעודת אחריות והפרטים שיפורטו בה (לרבות סייגים, כמובן). נקבע שאם עוסק נוטל על עצמו חיובים נוספים שאינם מפורטים בתקנות, עליו לפרט אותם בתעודת האחריות ולעשות זאת בנפרד - באותיות בולטות לעין ותחת כותרת ברורה של "אחריות נוספת מוגבלת".

במקרה שלנו, החברה הנתבעת לא הצליחה להוכיח שהיא עמדה בנטל המוטל עליה מכוח החוק והתקנות. הסייגים שהנתבעת ביקשה להיבנות מהם לא נכתבו בנפרד בתאונת האחריות (שניתנה בכלל תחת השם "תעודת אחזקה"). הם לא צוינו כנדרש תחת כותרת "אחריות נוספת מוגבלת" ולא היו באותיות בולטות לעין. משלא עשתה כן, נקבע, החברה הנתבעת לא עמדה בהוראות תקנות הגנת היצרן ויש לחייבה בתיקון באופן מלא.

חשוב להדגיש, שלאחר שהוגשה התביעה החברה נאותה לתקן את הקלקול ללא תשלום. עם זאת, התובע ביקש לפסוק לו גם "פיצויים לדוגמה" מכוח סעיף 31א' לחוק הגנת הצרכן. סעיף זה מסמיך את בית המשפט לפסוק פיצויים עד 10,000 שקל במקום שבו עוסק הפר עסקה שנקשרה בינו לבין צרכן, ללא תלות בנזק.

על-פי סעיף 31א', ישנם מספר שיקולים שצריכים להנחות את בית המשפט בבואו לפסוק פיצויים לפיו. השיקול אינו "גובה הנזק" שנגרם אלא שיקולים אחרים כגון אכיפת החוק, הרתעה, חומרת ההפרה, עידוד צרכנים לממש את זכויותיהם, ההיקף הכספי של ההפרה, נסיבות ההפרה, השווי הכספי של ההפרה, ההיקף הכספי של עסקי העוסק וגובה הקנס אשר קבוע בגין ההפרה המדוברת (ככל שקבוע קנס רלוונטי). יצוין גם, שההפרות אינן "רשימה סגורה" אלא נחשבות ל"חמורות יותר" בתחום.

במקרה המדובר, בית המשפט פסק לטובת התובע פיצויים בסך 2,000 שקל וכן הוצאות משפט. אומנם נקבע, כי אין תחולה לסעיף 31א', אך הודגש שאי-אפשר להתעלם מהנזקים שנגרמו לתובע בעקבות המקרה.

"התובע זכאי לפיצוי על הנזקים שנגרמו לו בגין ההפרה, לרבות עוגמת הנפש שנגרמה לו", כתבה השופטת כרמית בן-אליעזר. "הגם שאין הצדקה להביא בחשבון את מלוא השיקולים המפורטים בחוק לעניין הפיצויים לדוגמה, הרי שלחלק מהם - ובכלל זאת להתנהלות הנתבעת והתעלמותה מפניות התובע בכתב עד להגשת התביעה - הייתה תרומה לנזק הלא ממוני".

מסקנת הדברים: ביקשו מכם עוד כספים בניגוד למסוכם איתכם ובתירוץ של אותיות קטנות? הראו להם את פסק הדין, והודיעו להם כי בית המשפט ביטל את האותיות הקטנות, ואף פסק הוצאות לדוגמה לתובע.