הפיקציה של האג

הספין האחרון מבית מדרשו של בנימין נתניהו, כאילו חקיקת חוק ההסדרה תביא את מדינת ישראל לבית הדין בהאג, תמוה ביותר, בלשון המעטה. האם נתניהו, שנחקר באינספור פרשיות פליליות (וכיום יש לפחות שלושה תיקים פתוחים נגדו בלשכת היועמ"ש), שקודמו יושב בכלא, מוטרד דווקא מבית הדין הבינלאומי בהאג? מהו בית הדין הזה שנתניהו כל כך מפחיד מפניו, והאם יש בו סכנה אמיתית? כפי שנראה להלן, מדובר בפיקציה תקשורתית מוחלטת.

ראשית, קיימים שני בתי דין בינלאומיים בהאג. האחד הוא בית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ - International Court of Justice) שבו מתדיינות מדינות על מחלוקות ביניהן (נושאים בילטראליים). בית דין זה דן כבר בעניינה של ההתיישבות ביהודה והשומרון, בכל הכרוך להפקעת אדמות גדר ההפרדה. בפסק דינו בעניין זה הסתמך בית הדין, להצדקת טענת הכיבוש, בעיקר על פסקי הדין של בג"ץ הקובעים, כי ביהודה והשומרון חלים דיני המלחמה הכיבוש (או בתרגומם הקלוקל - "תפיסה לוחמתית", Belligerent Occupation שתרגומם הנכון היה צריך להיות "כיבוש צבאי"). כדאי שנתניהו יתקן קודם את בג"ץ אם הוא פוחד מבית הדין בהאג. "קשוט עצמך" תחילה.

בהקשר לטענת ה"כיבוש" המופרכת, אין לנו אלא לצטט את נשיא בית הדין הזה, השופט סטפן שוובל, שעוד בשנת 1970 קבע שביהודה והשומרון לא יכולים לחול דיני הכיבוש והמלחמה מאחר שלירדן, שאז עוד טענה ל"כיבוש" ישראלי, מעולם לא היו זכויות ריבוניות מוכרות בדין הבינלאומי ביהודה והשומרון. מאז ירדן כבר ויתרה על כל טענותיה לזכויות ריבוניות ביהודה והשומרון (באופן וולונטרי ב-1988 ובהסכם השלום עם ישראל ב-1994). מכאן שכיום, על אחת כמה וכמה, אין כל בסיס במשפט הבינלאומי לטענת הכיבוש. מלבד פסיקותיו המוטעות (או מוטות) של בג"ץ בנושא.

מדינת ישראל, שלא מצאה לנכון להופיע בפני בית הדין הבינלאומי בהאג כאשר דן בנושא גדר ההפרדה, לא התחשבה כלל בהחלטתו בעניין אי-חוקיות הגדר והמשיכה לבנותה במרץ. גם מדינות העולם התעלמו ממנה, כולל האו"ם ומועצת הביטחון. "חוק ההסדרה", ביחס לצווי ההפקעה לצורך הגדר, הוא פרווה לחלוטין, הוגן, מאוזן וכשר למהדרין.

בית הדין הבינלאומי השני בהאג הוא בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC - International Criminal Court). בית דין זה קם מתוקף אמנת רומא, אותה מדינת ישראל לא אישרה ועל כן היא אינה מחויבת לה. אנחנו בחברה טובה - גם ארה"ב לא אישרה את אמנת רומא. לאחרונה ביטלו גם מספר מדינות באפריקה את אישורן לאמנה, לאחר שהתברר כי בית הדין עוסק, כמעט באופן בלעדי, במנהיגים של העולם השלישי, דבר המעיד לטענתן על אפליה גזענית. יוקרת בית הדין הזה נמצאת כיום בשפל המדרגה, וספק רב אם הוא ירצה להסתבך עם טענות, שנודפת מהן צחנת אנטישמיות, בדבר איסור על ישוב יהודים בשטח עליו נטענו טענות כיבוש הזויות (כיבוש ממי?). בית הדין הזה כבר דחה פניות לפתוח בחקירות נגד ישראל בעניינים שונים.

אגב, "חוק ההסדרה" מסדיר נושאים של בעלות פרטית על מקרקעין, דבר הרחוק מהדין הבינלאומי כרחוק מזרח ממערב. זאת ועוד: אם בית הדין הפלילי הבינלאומי יחליט לדון ב"כיבוש" מעם ולא ממדינה ריבונית, כמעט כל ראשי מדינות בעולם יישבו על כס הנאשמים. וזאת מבלי לציין את כיבוש קרים על-ידי רוסיה (מי מתנדב להגיש כתב אישום נגד ולדימיר פוטין?) או כיבוש קפריסין על-ידי טורקיה.

בית הדין הבינלאומי הפלילי ניהל עד היום הליכים נגד ראשי מדינה שהואשמו ברצח עם. הוא לא מצא לנכון לפעול בעקבות ה"מבצעים" השונים של צה"ל בעזה בהם נהרגו אלפי אזרחים (על אף "דוח גולדסטון" המוטה). ברור ש"חוק ההסדרה", המסדיר טענות פרטיות לבעלות על נדל"ן, לא יכול ליצור כל עילה להתערבותו.

כאשר מדינת ישראל חוקקה את חוק הגולן או את חוק יסוד ירושלים בירת ישראל, היא החילה את החוק הישראלי במלואו על שטחים שמעמדם זהה, או אף גרוע יותר מזה של יהודה והשומרון. בגולן קשה מאוד לטעון שהשטח לא נכבש ממדינה ריבונית. ואולם עינינו רואות - החוקים עברו והשיירה המשיכה כהרגלה.

הספין של נתניהו על האג, כמו הספינים הקודמים על ה"צונאמי המדיני" שלא היה ולא נברא, על נחיצות הקפאת הבנייה ביהודה והשומרון שלא הועילה לאיש, קל וחומר בירושלים - כל אלה הם ספינים פיקטיביים לצרכי פוליטיקה פנימית בלבד. הצגה של פאניקה תקשורתית ותו לא.