|
|
ברק. האג'נדה שלו [צילום: איתמר לוין]
|
|
|
|
|
המומחה למידתיות מספר אחד במדינת ישראל ואולי אף בכל העולם הוא בית המשפט העליון. הוא מחליט כמעט על כל דבר תוך שימוש בכלי שהוא כאמור מומחה מספר אחד בו כלי המידתיות.
והאם נסיונו אכן הופך אותו למקצוען? או שמא השימוש במונח "מידתיות" הוא כסות להפעלת האג'נדה של
אהרן ברק ומשפחתו על כל אדם ואדם בישראל.
בואו נראה איזה תנאי הציבו שופטי בית המשפט העליון על-מנת לשקול אם לדחות את הפינוי של היישוב ב-45 ימים "כדי להסיר כל ספק, מתבקשים כל המשיבים תושבי עמונה להצהיר בלשון חד-משמעית, כי הם מסכימים ומתחייבים כולם כאיש אחד לפינוי בדרכי שלום וללא עימות והתנגדות. זאת ככל שייקבע מועד נדחה על-ידי בית המשפט, ומבלי שיש בדבר משום הבעת דעה מצדנו בשלב זה".
השופטים מצפים שתושבים יתחייבו להתפנות בדרכי שלום תחת התנאי המתלה של דחיית הפינוי המאולץ, אך התנאי העיקרי חסר כאן, התנאי שמבטיח שהמתווה אשר הוצג לתושבים ואשר בהתאם אליו החליטו מרביתם להתפנות מרצון אכן יקיים על-ידי המדינה.
והרי אחרי שהתושבים יתחייבו לפינוי בדרכי שלום יאריך בית המשפט את מועד הפינוי ואז תוכל המדינה להפוך דף, לזרוק את התושבים לכלבים, לשכוח מכל התחייבויותיה כלפיהם, וזאת על-פי המידתיות המאד מפורסמת של בית המשפט העליון.
האם טעות סופר? הייתי ממליץ לתושבים לבקש מבית המשפט הבהרות בעניין. מעניין מה יבהיר.
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
