בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הרשות, התאגיד והתקשורת הפוליטית
|
רפרטואר השאלות שהמראיינים מציגים למרואיינים בנושאים בעלי השלכה מדינית אינו תמים ● המקצועיות מחייבת שלנשאל ימני תוצגנה שאלות משמאל והשאלות לאיש שמאל תבאנה מימין ● הצחקתם את השדרנים הציבוריים
|
שידורים לטובת עצמם [צילום: אוליבר פיטוסי'/פלאש 90]
|
|
|
|
|
השאלה, אם רשות השידור אכן יוצאת והתאגיד נכנס במקומה, מותירה את הציבור אדיש, בין היתר משום שהקולות העולים מן הזירה מזויפים ומטעים. כביכול, נלחמים שם למען המטרה הנאצלת של שידור חופשי מפוליטיקה, אולם האחראים לזיהום הפוליטי של התקשורת הממלכתית הם מפעיליה בעצמם, הצועקים "תיפסו את הגנב" - והם 'הגנבים'! הם מתלוננים שפוליטיקאים מנסים להשפיע על השידורים לטובת עצמם או לטובת מטרותיהם הפוליטיות, אך התופעה הזאת היא שולית בהשוואה לפוליטיזציה האמתית, פרי מעלליהם. האם זה מקרה, שכמעט כל העורכים, המגישים והשדרנים הם ממחנה פוליטי אחד? ומי מרכיב את הפאנלים הפוליטיים, רובם ככולם על טהרת השמאל? ומדוע בכ"ז שותלים בתוך חבורה הומוגנית כזאת אחד יוצא דופן, ימני פחות או יותר? הגרמנים בעידן הטרום-נאצי נתנו לתפקיד הזה שם. בקורפורציות של הסטודנטים פרחה האנטישמיות ורבות מהן לא קבלו יהודים כלל - פרט לאחד, לשמש כ"רנומיר-סטודנט" - סטודנט-לתלונות, שאם יאשימו אותם באנטישמיות, יוכלו תמיד להציג איזה 'כהן' כאליבי. אני סירבתי לא פעם להשתתף בפאנלים מוטים, שלא למלא את הפונקציה הזאת. טענתי, שבחברה דמוקרטית מקוטבת כמו ישראל פורום כזה חייב להיות מאוזן בין ימין לשמאל, ואפילו החזות החיצונית בלבד של הרכב המוטה כ"כ שמאלה, משדרת לציבור דימוי מטעה, כאלו זו דעת הקהל הכללית. התוצאה: הלכו ומצאו להם "כהן" אחר. ואיך נבחרים אנשי המקצוע - מזרחנים, מומחים לענייני ארה"ב או ערב, פרשנים פוליטיים וצבאיים? ניתן להרכיב רשימה של משוללי דריסת רגל בשידור הציבורי שעל רמתם המקצועית אין עוררין והם הגיעו לרשימה השחורה אך ורק בגלל השקפת עולמם. "תקינותם הפוליטית" בנושא הפלשתיני, שהוא המגדיר והממיין העיקרי בין "הטובים" ו"הרעים", נמצאה פגומה. "שירי שלום" גם רפרטואר השאלות שהמראיינים מציגים למרואיינים בנושאים בעלי השלכה מדינית אינו תמים. המקצועיות מחייבת שלנשאל ימני תוצגנה שאלות משמאל והשאלות לאיש שמאל תבאנה מימין. הצחקתם את השדרנים הציבוריים: ביקורת מן הכיוון המזמין קו לאומי יותר - יוק! לא פעם, ההטיה הפוליטית מגיעה לממדים של פארסה. כבר העמידו שניים להתווכח בעניין פוליטי, זה תוקף משמאל ו"בר-הפלוגתא" שלו משיב לו - גם כן משמאל. זיהום פוליטי מחלחל מן המלים אל הלחנים, שפעמים רבות בחירתם משוחדת - "שירי שלום", שירי ייאוש ציניים, פוליטיקה בחרוזים ובצלילים. אפילו בחירת המלים נגועה. "התקדמות" או "פריצת דרך" היא תמיד לכיוון שמאל, "קיצונים" יש רק בימין, "בארץ" - קרי: בקו הירוק. אם 'הטון עושה את המוזיקה', הטון שהנהיגו אדוני התקשורת כששותפיהם לדעה אינם בשלטון, הוא פסימי ומשרה קדרות, למרות הישגיה הבלתי רגילים של המדינה. עד שמתבקשת השאלה - אם כל כך רע, מניין בא כל הטוב הזה? עוד לפני שלושה עשורים שלחתי מאות מכתבי תלונות לרשות השידור, מפורטים וספציפיים, בניסיון לתרום לעשיית השידור הציבורי ראוי ומתאים יותר לחברה חופשית ודמוקרטית. לשווא. ב-1984 טבעה "אגודת צרכני תקשורת" את מטבע הלשון "תקשורת עוינת" (סטיקר: 'העם נגד תקשורת עוינת'), שסמלה היה מיקרופון ונחש כרוך סביבו. בשעתו, ראו ביכולת לקיים שידור טוטליטרי במהותו שמצליח להתחזות כדמוקרטי, פטנט ישראלי ייחודי. בתחרות בין "רשות" ל"תאגיד" התעלו לשיא חדש: הדיקטטורה הפוליטית של השדרנים, במלחמה על חייה, מניפה את דגל... השידור החופשי מפוליטיקה!
|
תאריך:
|
05/01/2017
|
|
|
עודכן:
|
05/01/2017
|
|
אליקים העצני
|
הרשות, התאגיד והתקשורת הפוליטית
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
כ.ח.
|
14/01/17 19:14
|
|
עד עכשיו זכינו לשתי נקמות מהנשיא אובמה, ואולי צפויות עוד נקמות קטנוניות עד שעות הצהרים של 20 ינואר כאשר הוא יחדל מלהיות נשיא ארה"ב. השתיים הן: החלטת מועצת הביטחון 2334 בעניין ההתנחלויות שהן בלתי חוקיות ומהוות מכשול לשלום, ונאום קרי שהתמקד בהתנחלויות כמכשול הגדול לשלום ולחזון שתי המדינות. ה"ימין" והממשלה התנפלו עליהן בחמת זעם, ואילו ה"שמאל" והאופוזיציה צהלו ושמחו. החשובה מבין השתיים היא החלטת מועצת הביטחון, הרבה יותר מנאום קרי. מדוע? כי קרי אמר והלך; כי דבריו, גם אם נאמרו "מדם ליבו" האוהב את ישראל כאחד ממאמרי הפרשנות, ימוגו ויתאדו; מחר יבוא שר חוץ חדש ויגיד ההפך. אבל החלטת מועצת הביטחון הממוספרת היא תמידית, היא עומדת, כמעט ואי-אפשר לשנותה במבנה הקיים של האו"ם; היא תמיד תוכל לשמש כלי מדיני ומשפטי והסברתי בידי כל החפץ בכך.
|
|
|
עיתונאות אוביקטיבית, בעלת הגינות ומוסר מזמן פסה מארץ ישראל. זוכרים אנו את העיתונות הישראלית של ראשית ימי המדינה - אישים כעזריאל קרליבך, שלום רוזנפלד, שמואל שניצר ממעריב, זאב גלילי, אורי פורת מ ידיעות אחרונות, ברל כצנלסון וחנה זמר מהעיתון "דבר" וזאב שיף מה"ארץ".
|
|
|
עברו שלוש שנים וקצת מאז שרכשתי את מכשיר הטלפון שלי, ובחודשים האחרונים אני מגלה שהוא פצח בחיים משלו. זה התחיל ככה בלי שאני ארגיש שהוא החליט שלא מספיק לו טעינה אחת ביומיים. זה עלה לטעינה אחת ביום, ובחודשים האחרונים אני מסתובב עם מטען צמוד בחיפוש מתמיד אחר שקע לחשמל.
|
|
|
לקראת כניסתו של דונלד טראמפ לבית הלבן מתרבים המסרים לגבי שינויים הצפויים במדיניות ארצות הברית ביחס לרוסיה. נצחונו של טראמפ מתקבל ברוסיה בשביעות רצון ובאופטימיות רבה, בפרט עקב התבטאויותיו במערכת הבחירות לנשיאות לגבי נכונותו לשתף פעולה עם רוסיה. ככלות הכול, רוסיה נתונה ללחץ מערבי, שהוערך שממשל אמריקני דמוקרטי היה אף מגבירו. אולם מסתמן שטראמפ עצמו מעוניין להנמיך את פרופיל העימות עם רוסיה ואפשרי שיהיה מוכן לקדם פשרות - אומנם ללא ויתורים מפליגים. רוסיה מצדה מצויה בהמתנה דרוכה לקראת כניסתו של הנשיא החדש לתפקידו, כשברקע גוברים הקולות הטוענים למעורבותה של רוסיה בתהליך הבחירות בארצות הברית.
|
|
|
קרוב לשלוש שעות קראה השופטת מאיה הלר את הכרעת הדין במשפטו של אלאור אזריה. בספר עמוס נאמר "הופכים ללענה משפט וצדקה לארץ הניחו" (משפט הנהפך על-ידי הטייתו בדין לדבר מר כלענה). וגם, "צוררי צדיק בשער היטו בבית המשפט", כל משפט מהדברים האלה נראה, נשמע ונחזה במשפט הראווה, זה היום.
|
|
|
|