העוני בישראל: 2015 לעומת 2003

אין פלא בכך שדוח העוני האחרון נתקל בשתיקה רועמת מצד אמצעי התקשורת. כאשר מרבית העיתונאים משוכנעים שתפקידם הוא להשחיר את פניה של מולדתנו האהובה, אין כל סיכוי שהם יצטטו את המסקנה העיקרית המוצגת בתחילתו של דוח זה: "בשש השנים האחרונות סקר הוצאות משק הבית מצביע על מגמה של ירידה בתחולת העוני של נפשות ובפרט של ילדים, וכך גם לגבי מדד ג'יני לאי-שוויון בהכנסות".

מאמר זה מציג השוואה בין נתוני דוח העוני לשנת 2015 לדוח של שנת 2003, שבה, כפי שיוצג בהמשך, היו ממדי העוני דומים מאוד לאלה של שנת 2015. אך תחילה יש להבהיר את המושג "עוני", כי האמת היא שדוח העוני מציג לעינינו את גודלה של קבוצת האוכלוסייה שהכנסותיה נמוכות יחסית(!) לאלה של השאר.

הדוח מגדיר אדם עני ככזה שהכנסתו נמוכה מחצי ההכנסה החציונית באוכלוסייה, כאשר ההכנסה החציונית היא זו שלמחצית האוכלוסייה יש הכנסה גבוהה ממנה, ולמחצית השנייה הכנסה נמוכה ממנה. ברור אפוא שעל-פי הגדרה זו, מצבו של עני במדינה עשירה כלל אינו דומה למצבו של עני במדינה ענייה, ושאם ניישם הגדרה זו לגבי כל יישוב בנפרד, יסתבר לנו שעשירי יגור הם ממש דלים ואביונים לעומת עניי סביון.

הנתונים לגבי קו העוני, המוגדר כאמור כמחצית ההכנסה החציונית, מאפשרים לנו לחשב את ההכנסה החציונית פשוט על-ידי הכפלת קו העוני בשתיים. בשנת 2003 היה קו העוני למשפחה בת שתי נפשות 2,777 שקלים, ואילו בשנת 2015 היה קו העוני למשפחה כזאת 5,053 שקלים. מכאן שההכנסה החציונית של משפחות כאלה בשנת 2003 הייתה 5,554 שקלים, ואילו בשנת 2015 הייתה הכנסתן 10,106 שקלים, עלייה של 82%. בין שנים אלה עלה מדד המחירים לצרכן ב-24%, ולכן העלייה הראלית בהכנסה החציונית הייתה של 47%. (העלייה הראלית בהכנסה מחושבת באמצעות הפחתת 1 מהמנה 1.89/1.24, והכפלה במאה כדי לקבל את העלייה באחוזים).

שינויים מזעריים

ההכנסה החציונית של האוכלוסייה מבטאת כמובן את הכנסתו של מעמד הביניים, ומסתבר שאנשי מעמד הביניים יכולים היום לאפשר לעצמם רמת חיים הגבוהה בלא פחות מ-47% מזו שהייתה להם בשנת 2003. למי שמזלזל ביכולתה של התקשורת לשטוף את מוחו של הציבור, כדאי לברר בין חבריו כמה מהם אכן מאמינים שמעמד הביניים נשחק, ומתדרדר לעוני.

דוח העוני מציג שלושה מדדים עיקריים, המתייחסים למספר המשפחות, מספר האזרחים, ומספר הילדים המצויים מתחת לקו העוני. מהשוואת נתוני שנת 2003 לאלה של שנת 2015 מסתבר שאחוז המשפחות המצויות מתחת לקו העוני ירד מ-19.3% ל-19.1%, אחוז האוכלוסייה המצויה מתחת לקו העוני ירד מ-22.4% ל-21.7%, ואחוז הילדים המצויים מתחת לקו העוני ירד מ-30.8% ל-30%.

וכיוון ששינויים אלה הינם באמת מזעריים (ולכן, כאמור לעיל, נבחרה שנת 2003 כשנה שאליה נערכה ההשוואה), ברור שגם מצבן של המשפחות העניות השתפר בערך ב-47% בין השנים 2003 ו-2015. בדוח של שנת 2015 מוצגים השינויים בממדי העוני לאורך הזמן, ומסתבר שבשלוש השנים הראשונות שאחרי שנת 2003 חלה עלייה בממדי העוני, לאחר מכן הייתה תקופת יציבות, ואילו בשנים שאחרי שנת 2011 חלה ירידה בממדיו.

תמונה דומה מציג לעינינו המדד לאי השוויון הכללי באוכלוסייה, המכונה מדד ג'יני. ערכו של מדד זה בשנת 2003 היה 0.368, הוא עלה בשנת 2006 לשיא של 0.392, שמר על רמה דומה עד שנת 2009 שבה היה ערכו 0.389, ומאז מסתמנת בו מגמת ירידה כשערכו בשנת 2015 היה 0.365, כמעט זהה לערכו בשנת 2003.

עשירון תחתון

כאשר מדדי האי שוויון כמעט זהים בשנים 2003 ו-2015, וכאשר גם ממדי העוני בשנים אלה כמעט זהים, ניתן לקבוע שבין שנים אלה עלתה רמת החיים של כל(!) שכבות האוכלוסייה בערך ב-47%, בדומה לעלייה ברמת החיים של אנשי מעמד הביניים.

העלייה ברמת החיים בין שנים אלה מתבטאת גם בעלייה בשעורי הבעלות על מוצרים בני קיימא. בשנת 2003 היה מזגן ל-28% מאנשי העשירון התחתון, ול-63% מאנשי העשירון החמישי. בשנת 2014, שהיא השנה האחרונה לגביה קיימים נתונים, היה מזגן ל-63% מאנשי העשירון התחתון, ול-89% מאנשי העשירון החמישי. מסתבר אפוא שעל-פי מדד זה, מצבם של אנשי העשירון התחתון בשנת 2014 דומה למצבם של אנשי מעמד הביניים בשנת 2003.

בשנת 2003 היה מחשב בבתיהם של 31% מאנשי העשירון התחתון, ובבתיהם של 53% מאנשי העשירון החמישי. ואילו בשנת 2014 היה מחשב בבתיהם של 64% מאנשי העשירון התחתון, ו-83% מאנשי העשירון החמישי. על-פי מדד זה, מצבם של אנשי העשירון התחתון בשנת 2014 טוב יותר ממצבם של אנשי מעמד הביניים בשנת 2003.

אלא שכשמדובר על מכוניות, לא הצליחו אנשי העשירון התחתון של שנת 2014 להדביק את אנשי מעמד הביניים של שנת 2003. בשנת 2003 היו מכוניות ל-20% מאנשי העשירון התחתון, ול-54% מאנשי העשירון החמישי. ואילו בשנת 2014 היו מכוניות ל-33% מאנשי העשירון התחתון, ול-71% מאנשי העשירון החמישי.

כך או כך, מסתבר שמצבן הכלכלי של כל(!) שכבות האוכלוסייה בישראל משתפר בהתמדה ובאורח מרשים ביותר. ובשעה שרוב אנשי התקשורת עושים כמיטב יכולתם כדי לשכנע אותנו שרק העשירים נהנים מפרות הצמיחה הכלכלית, קשה לדעת מי מהם משקר בזדון, ומי מהם הוא בור חסר שמץ של מושג על המצב האמתי, שפשוט מתנפל כמוצא שלל רב על השקר הזה, ושוטף בו את מוחותיהם של שומעיו או קוראיו.