בימים אלה חזר והעלה הילוך, הדיון על אפשרות להתלקחות חדשה ברצועה. דוברים מטעם סיעות שונות בקואליציה, העלו את האפשרות שהחמאס יפתח באש במהלך הקיץ. הדוברים ציינו כי העובדה שהחמאס מצטייד בנשק וממשיך, כאחוז אמוק, בחפירה של מינהרות, מוכיחה כי פניו למלחמה בישראל.
הסוציולוג וההיסטוריון, פרופסור עוז אלמוג, החוקר במשך שנים את החברה והתרבות בישראל, פרסם במהלך סוף השבוע (20.2.17) מאמר בכתב העת FORBES ישראל, בו הוא מתייחס אף הוא לסברה זו. ושואל שאלות נוקבות. במאמר זה תוקף פרופ' אלמוג, בחריפות רבה, את התפיסה הנאיבית לדבריו של השמאל הרדיקאלי, תפיסה אשר הובעה במהלך מבצע צוק איתן, על -ידי פוליטיקאים, עיתונאים וכן קבוצות מפגינים, אשר דרשו את הפסקת הפעולות הישראליות מול עזה. אלמוג טען כי דווקא המבצע ההוא חושף את הכשלים בהיגיון מאחורי תפיסות אלה של השמאל, ומבקר אותן בחריפות.
שלום ושלווה
"השמאל הרדיקאלי תופס את האלימות המופנית כלפי ישראל כתולדה של סכסוך בין יהודים לפלשתינים, שנוצר בשל נסיבות היסטוריות טרגדיות. כיוון ששני העמים אשמים באותה מידה (הציונים קצת יותר), וכיוון ששניהם שואפים לחיות בשלום ובשלווה זה בצד זה, הפתרון אחד ופשוט: פשרה. מה שמעכב את סיום הסכסוך היא הסרבנות הישראלית. קצת יותר מאמץ, גמישות ופתיחות מהצד שלנו יגשימו את החלום ההדדי".... "ואז בא "צוק איתן" ושם לראשונה זרקור ממוקד על ההזיה הזאת. פתאום נעשה יותר קשה לעגל קצוות, ליצור סימטריה מופרכת, ללכלך על ישראל ולזלזל בתבונה ובמוסריות של הנהגתה, צבאה ורוב אזרחיה. למרבה צערו של השמאל הרדיקאלי, החמאס גם פתח במתקפת הטילים (למעשה עוד קודם לכן, באירוע החטיפה ורצח הנערים); גם חשף ארסנל נשק עצום שנאגר במטרה לרצוח המוני ישראלים (תוך בזבוז מיליארדים שהיו אמורים לשפר את רמת החיים בעזה); גם המחיש את שיקוליו הלא רציונאליים, עד כדי טירוף והתאבדות (הרי ברור שבלתי אפשרי להכריע את ישראל באמצעות טילים ועוד יותר ברור שהתגובה תגבה מחיר כבד מהתוקפן); וגם הראה שתנאיו להשבת השקט על-כנו אינם כוללים שום סעיף של משא-ומתן על שלום".
פרופ’ אלמוג הינו מרצה בכיר בחוג ללימודי ארץ ישראל באוניברסיטת חיפה, משנת 2004, ועמית מחקר בכיר בטכניון. הוא מכהן כיו"ר ועדת המקצוע להוראה מדעי החברה - סוציולוגיה במשרד החינוך. כתב ספרים רבים שזכו לתפוצה נרחבת. בספרו "פרידה משרוליק" הוא מתייחס לדעיכתה של תרבות הפטריוטיזם הציוני, על ספרו "הצבר", זכה בשני פרסים: פרס בהט (הוצאת הספרים של אוניב' חיפה, ופרס רוזן-צבי הפקולטה למשפטים באוניברסיטה. תל אביב. הספר זכה עד כה לתפוצה נרחבת גם בשפה האנגלית.
ישראל כידוע איננה חובקת ידיים ומתמידה בהכנות לאפשרות האמורה. במסגרת הכנות אלה הוחל כידוע, על-פי פרסומים בעיתונות, בבניית
גדר הפרדה, על גבול הרצועה, למניעת פריצה מן המנהרות אל תוך שטח ישראל... אולם ראוי שבמקביל לפעילות הנחוצה במרחב האמור, תוקדש מחשבה מיוחדת וכניסה להילוך גבוה יותר של התארגנות נכונה בעורף. אם אכן יקרה הדבר ממנו חוששים כולם, והטילים אכן בוא יבואו, ראוי לשאול כבר עכשיו את השאלה האם הממשלה אכן עושה את כל הנחוץ. לממונים על הביטחון, התשובה.
ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
