"יש לנו מחויבות גדולה, שבמפעלי התנועה שלנו יושתתו מערכות העסקה המהוות דוגמה ומופת לחברה, הרואה בשוויוניות ערך מנווט בחיינו... נקפיד קלה כבחמורה, שבמפעלי התנועה המעסיקים עובדים שכירים, לקיים מערכות שכר, המבוססים רק על הסכמים קיבוציים עם הסתדרות העובדים..." דומעות ומתייסרות השורות המצוטטות מהגיליון הראשון של עיתון "דבר", שבין מייסדיו היה ברל כצלנסון, לנוכח מה שמתרחש היום בין כתלי המוסד האקדמי "בית ברל". מכללת בית ברל נמנית בין המכללות המובילות בהעסקת מרצים בתנאי חברות קבלן. המכללה, שניתן היה לצפות ממנה, שתהיה זו שתישא את בשורתו החברתית של מי שעל שמו היא נקראת, נוהגת בחיי היומיום האקדמיים בניגוד משווע לתביעותיו כיצד יש להשתית כאן בארץ מערכת יחסי עבודה.
כ-70% מסגל המרצים במכללת בית ברל, שבין היתר היא גם אכסניה רעיונית של
מפלגת העבודה ושל הסתדרות העובדים, מועסקים בתנאים פחות משופרים ממה שניתן להשיג בחברת קבלן. באחוזים כה מחפירים ניתן למצוא גם את מכללת עמק יזרעאל והמכללה הטכנולוגית בחולון.
מסמל רעיוני ואידאי, הנושא את השם בית ברל כצלנסון, ניתן היה בהחלט לצפות למשהו אחר. מסמל כמו בית ברל ניתן היה לצפות שלא תהיה עוצמת פער בין הגותו הסוציאליסטית על "ביטחון תעסוקתי לעובד", על "יציבות ומתן מלוא התנאים הסוציאליים לעובד השכיר" ובין מציאות, שכל סמסטר אומרים לכמעט 70% מרצים - "ביי", "שלום" ונפגשים אתם שוב בסמסטר הבא, רק כדי לחסוך צבירת שנות וותק, תנאים סוציאליים, ביטחון ויציבות תעסוקתית עליהם חזר ושנה ברל כצלנסון פעמים רבות.
מהמסד ועד הטפחות רקוב בממלכת בית ברל. את מתחם המכללה מנקים עובדי ניקיון, שלגביהם לא חלה האמירה הנוקבת של ברל כצלנסון -
"לא יהיו אצלנו פערי שכר צורמים בין שכר המנהלים ובין שכרם של אלו שמעניקים לסביבה שירותי ניקיון...". על האכסניה האקדמית בית ברל דומע מי שעל שמו נקראת האכסניה, שעובדי הניקיון והמרצים האקדמים הם בבחינת סמרטוט רצפה, שניתן לזרוק אותו באבחת מכתב - "תודה על שירותך".
גילוי נאות, לפני למעלה מחמישים שנה לימדתי במכון למדריכי נוער בבית ברל. נהניתי מזכויות מלאות של עובד הוראה. אף לא עובד אחד קיבל בתום סמסטר הודעת פיטורים, ועובדי הניקיון נהנו מהעסקה ישירה, הכוללת את כל התנאים הסוציאליים.
