אין ספק שאם מחר, לפחות חמישים אחוז מתושבי אירופה וארה"ב יתעוררו ויספרו להם שמאז ליל הבחירות בארה"ב עד עכשיו, הם היו שרויים בתרדמת ובחלומות של סיוטים, הם יאמינו לכך. למען שלומם הנפשי עדיף לא להדליק לידם שום מכשיר טלוויזיה או רדיו, למשך כמה ימים...
אני עצמי קיבלתי בברכה את טראמפ החדש ושילבתי אותו לצד נתניהו בקריקטורות שלי. חברה בפייסבוק כתבה לי, עוד לפני הבחירות, למה אני כל כך נגד טראמפ, שהוא לטענתה טוב לישראל. עניתי לה שגם אני סבור כך, אבל אני חייב להיות פוליטיקל קורקט, למען הקוראים... גם אני, כמו הרוב, לא טלית שכולה תכלת. אירופה טובלת ושרץ בידה, שכן ההיסטוריה שלה לא מעידה על אומות הומניות וטהורות, המרכיבות אותה. המהפך שלה מצדקנות וליברליזם נאור, לגזענות ופשיזם, במלחמת העולם השנייה, היה מהיר...
גם בנושא ההתבטאות האחרונה, שהיא לרבים בבחינת הקש ששבר את גב הגמל, של טראמפ, בעניין האנטישמיות, לא נראית לי משהו רציני. סתם דיבורים בעלמא, שאין מאחוריהם שום כוונות זדון או משהו עמוק. אני עצמי נוקט בעניין הזה לפי הפתגם: עניי עירך קודמים. אני יודע שישראל הייתה במקומו של טראמפ, כמושמצת מחמת מיאוס בכל העולם ונרדפת וזה בזמן שרק ניסתה להגן על חיי תושביה. עובדה שהניו-יורק טיימס, שהוא התוקף החריף ביותר של טראמפ, תקף כל השנים את ישראל בצורה לא פחות בוטה ולא הוגנת. התקשורת (כולל אני בפייסבוק) עשתה מטעמים מהשם שלו עם קונוטציה לדונלד דאק, טראמפ, שדומה למילה האנגלית חצוצרה, הולך להרוס את חומות יריחו בשופר, והוא גם כונה טראמפולינה בגלל הצהרותיו המקפיצות התכופות.
אז האם עכשיו הבית הלבן יותר לבן (אחרי אובמה) או דווקא הפך לשחור? אם בבחירות הקודמות כשאובמה התמודד מול המועמד הרפובליקני הלבן, היה ברור, שחור על גבי לבן, מי ינצח, הפעם זה לא היה כל כך קל. כמו תמיד, כמובן, אי-אפשר לחזות את העתיד, כל מה שאנחנו יכולים זה לשחק עוד קצת עם ההיסטוריה. מי מבין הצעירים, הדוגלים בזכויות מלאות לעם הפלשתיני, זוכר מה קרה באמת ערב מלחמת ששת הימים? קשה לי להאמין שרבים. רבים דווקא מאמינים שישראל תקפה התקפת מנע את מצרים, לא מפני שבאמת פחדה על נפשה, אלא מפני שרצתה לכבוש ולנצח את נאצר ושותפיו. רק מי שהיה פה אז, כמוני, זוכר את האימה ופחד המוות שאחז בתושבי ישראל, שנאצר הצהיר בגלוי שהוא יוצא להשליך אותם לים. לא מזמן אני אומר לשני צעירים בעבודה (באיזה שהוא הקשר שאיני זוכר) "הם לא נחמדים" והם לא יודעים על מה אני מדבר. אז אני מבהיר להם: אני מתכון למה שגולדה אמרה (על הפנתרים) והם עונים: "מי זאת גולדה"? אז מי זה
דוד לוי אתם יודעים? לא, זה לא באמת איזה ג'וקר ישראלי מהאגדות. דוד לוי היה שר חשוב מאוד בממשלות ישראל, שכולם אהבו לצחוק עליו בגלל חוסר השכלתו ומוצאו (ספרדי מבית שאן). פעם, מספרת האגדה עליו, הוא ביקר בבית הלבן ובגלל שלא ידע אנגלית הוצמד אליו מתורגמן. הוא ביקש ממנו לומר לנשיא ארה"ב של אז, אם הוא יודע שהבית הלבן הוא לא באמת בצבע לבן. תשובתו של הנשיא הייתה: yes I DO. המתורגמן שבעצמו היה איש חבר המפלגה, יליד בית שאן, תרגם לדוד לוי: "אל תדאג, יסיידו"... אם טראמפ לא הולך באמת לעשות היסטוריה, כפי שהוא הבטיח, הרי הוא בהחלט הצליח לעשות היסטריה.
בקיצור, לענייננו, אין מה לדאוג בקשר לטראמפ, הסירו כל דאגה מלבכם, יש לנו הרבה עניינים אחרים, חשובים הרבה יותר לדאוג להם!
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
