אנחנו לוקים בעיוורון

אנחנו לוקים במחלה קשה - במחלת העיוורון. אנחנו עיוורים לנוכח מציאות שעוד מעט יובל שנים אוכלוסייה ילידית, בת הארץ הזו, חיה תחת שליטתנו. בעיוורון הקשה חולה גם המערכת התקשורתית, המקבלת את הנתון של כיבוש כמובן מאליו, שמדי פעם מצלמים וסוקרים אותו, אך אין מרימים קול להוציאו מחיינו.

הסרטון, שתוכנו האימתני חייב לצאת מחיינו, צולם על-ידי פלשתינים ביום א' 19.3 ולא הגיע לסדר היום של התקשורת הישראלית. הסרטון מפגיש אותנו עם קבוצה של חיילים, המובילים בכוח ילד בן שמונה מבית לבית בחברון ואף גוררים אותו עד קריית ארבע. קצין, הלופת את הילד בחולצתו, דורש מילד בן שמונה להצביע על ילדים אחרים, שיידו אבנים על חיילי צה"ל.

קצין בדרגת סגן מחייב פלשתיני עובר אורח תושב חברון להיות המתורגמן, שיבהיר לילד בן שמונה, ילד מבוהל, מה נדרש ממנו לעשות. הסרטון מסתיים בשחרור הילד בן השמונה מידי קבוצה לא קטנה של חיילים על-ידי קבוצת נשים פלשתיניות, כשהן מגדפות בצעקות את החיילים. מבצע גילוי הילדים שיידו אבנים לא צלח.

המצלמות, שאפשרו את צילום הסרטון, ניתנו לפלשתינים על-ידי ארגון ב"צלם". נראה, שלא רק לעבר עורכי עיתון הארץ מכוונים דבריו המבחילים של השר לביטחון פנים שלנו בדף הפייסבוק שלו, אלא גם לעבר פעילי ב"צלם": - "...אני אמשיך לפעול כדי שאלה שרוצים להביא לסופה של מדינת ישראל כמדינה יהודית, ישלמו על מעשיהם, ומי שיעקם את האף, אתם כבר יודעים מה יקרה לו ...".

אני מקווה, שהשר לביטחון פנים לא יישכח לשלוח תודה לבעלי המצלמות, שחשפו את ההתנהגות החייתית של שוטר כלפי נהג, תושב מזרח ירושלים.

מקור לחוסן

מצער ומדאיג, שקבוצת חיילים בצבא הגנה לישראל מחליטה, שתחום אחריות פלילית חל כבר על ילד בן שמונה, ומוציאה אותו יחף מבית קרובי משפחתו, היא שמסכנת את קיומנו כחברה יהודית, שערכי אנוש חייבים להנחות אותה. השר לביטחון פנים רואה באנשי ארגון "בצלם" מסכנים את קיומה של המדינה היהודית ולעברם הוא שולח את האיום - "הם ישלמו על מעשיהם". בניגוד לשר גלעד ארדן אני רואה בהם כשומרי צלמה של המדינה, כמקור לחוסן המוסרי של המדינה, בה אני אזרח, שלאומיותי היא יהודית.

בניגוד לשר גלעד ארדן אני רואה בעיתון הארץ כשומר הסף המוסרי שלנו, ומי שממרום משרתו כשר מאיים עליו בסגנון של פרחח הוא המאיים על חיינו.

מי שמאיים במשפט - "מי שייעקם את האף, אתם יודעים מה יקרה לו" - הוא זה המסכן את קיומנו כחברה ופועל לאיבוד צלמם ודמותם של האדנים האנושיים, עליהם אנחנו מבקשים לבנות את ביתנו הלאומי.

אני הסבור, שהשר לביטחון פנים שלנו, גלעד ארדן, ומפכ"ל המשטרה, רוני אלשיך, שיקרו לציבור באירועי אל חיראן והם מהווים איום על הדמוקרטיה, צריך לראות עצמי כמאוים על-ידי השר.

השר גלעד ארדן למעשה אומר לי, שאני צריך לראות עצמי כמי שישלם מחיר על אמירותיו. חברי הרבים, הרואים בשליטה שלנו על עם אחר אסון ופועלים לכינון שתי בירות בירושלים, אסור שיהיו מאוימים, ש"הם ישלמו את המחיר", כי הם למעשה פועלים רק כדי שהחזון של גלעד ארדן ייצא מחיינו.