הנה פרט חשוב, שהתרגלנו לקיומו, ובעצם אולי זה עיקר הבעיה: אחד המשרדים הממשלתיים החשובים ביותר אינו מאיוש בשר במשרה מלאה.
ציפי ליבני, שרת הקליטה והעלייה, היא גם שרת המשפטים במשרה מלאה. משרד הקליטה והעלייה, שחשיבותו רבה למאות אלפי עולים, כל שכן לעולים מאתיופיה, אינו ראוי בעיני הממשלה לאדם במשרה מלאה.
השרה ליבני מעדיפה כנראה קוקטיילים וצילומים עם סלבריטאי צמרת המשפט במקום להתרוצץ בין ריכוזי עולים ולשבור את הראש איך לפתור את הבעיות הקשות באמת. היא מעדיפה לדלג מעל המכשולים ולככב במרכז הליכוד, ולא לעסוק בעבודה האפורה, הקשה והסיזיפית, של טיפול בבעיות העולים.
אני בטוח שהיא עושה כמיטב יכולתה, אבל כשאתה שר משפטים במשרה מלאה, אינך יכול להיות גם שר קליטה ועלייה במשרה מלאה. זה חשבון פשוט - כמו שאדם לא יכול להיות בשני מקומות בעת ובעונה אחת, כך הוא לא יכול לתת את כולו בשני מקומות, בעת ובעונה אחת, גם אם הוא פנומן.
אם כך, פלא שעושים טעויות במשרד הקליטה?
במקום לייזום תוכניות שיקרבו את העדה האתיופית לחברת הוותיקים, יוזמים פרויקטים שייעודם הפרד ומשול והנצח את העוני.
היום ישנם 13 מוקדי קליטה שהוקמו ברשויות שונות כמו ראשון לציון ורחובות, ועוד מוקדים שאמורים לתת לקהילה שירותים באמצעות אגף הקליטה העירוני, מחלקת הרווחה ואגף החינוך. האם זה מעיד כל כוונה אמיתית לצמצם את הפערים בין העולים מאתיופיה לאזרחים הוותיקים? לא ממש. דווקא מוקדים אלה תורמים את חלקם בתיוג ותיוק עולי אתיופיה כאוכלוסיה חלשה.
ולמה הרשויות צריכות אותם?
כי באמצעות מצוקת יהודי אתיופיה יכולות הרשויות המקומיות לתבוע תקציבים ממשרדי הממשלה, ולבקש ולקבל תרומות מיהודי התפוצות. האם זה מחלץ את עולי אתיופיה ממצוקה ומעוני? ממש לא.
קהילת יהדות אתיופיה היום היא אמצעי, מכשיר לגיוס משאבים. אף אחד לא שם לו למטרה לקדמם באמת וכך נוצר המשך של דור העוני, וילדים שיושבים על ברזלים מחוסר מעש, והורים השקועים בייאוש ומצוקה, כאשר מיליונים רבים מתגלגלים על גב מצוקתם.
עובדה היא שבכל עיר זו אופנה לייזום פרויקטים למען עולי אתיופיה וכולם שואלים למה אין תוצאות מעשיות עם כל המיליונים שזורמים לקופות הרשויות המקומיות.
שרת הקליטה, במקום לייזום פרויקט שיסייע להתקרבות העדה האתיופית לחברה הוותיקה, עסוקה בפירוד העדה מהחברה הוותיקה באמצעות פרויקט מוקדי הקליטה, וזאת בלא שהתכוונה לכך. חייבים במדינת ישראל שר במשרה מלאה שיטפל באופן יסודי בענייני הקליטה והעלייה, ומהר.
ציפי ליבני צריכה לעזוב את הכבוד והשררה, את החיים הטובים, ואת המפורסמים ואת המצלמות, ולבוא אל העולים השחורים, הרעבים והמיואשים. למשרד המשפטים שיילך מישהו אחר. שם המצב הרבה פחות קשה. האמינו לי, אני יודע. אני משם.
לי נמאס מהזלזול של המדינה באוכלוסיות החלשות, ואם ציפי ליבני לא רואה במשרד הקליטה והעלייה תפקיד נחשק, כדאי להזעיק לתפקיד את שר הקליטה הדגול יאיר צבן, שייקח פיקוד ויתגייס להציל את החברה, למען העולים, למען עתיד המדינה.
צבן הוא איש עשייה ואוהב אדם, בכל צבע ומין ולאום. אריאל שרון צריך להציע לו את התפקיד המאתגר הזה, ועכשיו. לפני שבאמת יהיה מאוחר מדי.
