נו דיל, מיסטר פרזידנט!

עוגן ההצלה החדש של המצפים מנשיאים אמריקניים שיכניעו ממשלות בישראל לרצונם, היא "הגישה העסקית" המיוחסת לדונלד טראמפ. כפי שהורגל כל חייו בעולם הביזנס, כך יציע כאן לצדדים "דיל", עסקה, ובהיותו חסר סבלנות וקצר רוח, לא ייתן לנתניהו להתחמק ממנה.

טעות, אדוני הנשיא. דווקא מבחינה מסחרית, דיל של שלום עם היהודים הוא עסקה רעה מאוד לפלשתינים, מפני שכמו שהסעודים חיים מן הנפט כך הם חיים מן "הסכסוך" עם היהודים. מדוע העולם תורם להם מיליארדים, ולערבים אחרים הסובלים מעוולות קשות יותר - אף פרוטה? רק משום שמי שהם מתעמתים עמו הם היהודים. אנטישמי שאינו יכול להביע את שנאתו בגלוי, הפלשתינים מספקים צינור ניקוז לרעלים שלו: יהודים כרוצחי תינוקות נוצריים יצאו מן האופנה, אבל אפשר להאשים ישראלים ברציחת ילדים פלשתינים. יהודים כנצלנים ועושקים - לא, ישראלים כגוזלי אדמות הפלשתינים - כן, וזה אותו הדבר! לסחורה הזאת יש ביקוש אדיר בעולם. הוצאתה מן המחזור לטובת 'דיל' של שלום תמוטט את הכלכלה הפלשתינית.

ובנימה יותר רצינית: יש כשל בסיסי בהנחת גזירה שווה בין עסקה מסחרית לבין סכסוך מדיני- טריטוריאלי. ב"דיל" מסחרי הקונה מעוניין בסחורה ולא בשום דבר מעבר לה, והמוכר - בכסף ותו לא, "דיל" מדיני לעומת זאת, יש לו השלכות הרבה מעבר לזה. דוגמה קיצונית: צ'מברליין חזר ב-1938 ממינכן, נפנף בפיסת נייר וקרא בהתלהבות "יש לי החתימה שלו!" הייתה זו חתימת היטלר על חוזה אי- התקפה, "שלום בימינו", תמורת קריעת חבל הסודטים מצ'כוסלובקיה. צ'מברליין חשב שהשיג 'דיל' אך טעה קשות, מפני שלהיטלר היו הסודטים רק אמצעי לחיסול המדינה הצ'כוסלובקית בדרכו לכיבוש העולם, כפי שכתב והכריז בגלוי. כך גם הפלשתינים אינם מסתירים את חלומם לשים קץ למדינת ישראל, היא "הישות הציונית", ומי שמוסר להם את הרי יהודה והשומרון ביודעו זאת, חותם דיל עם מלאך המוות.

גם טראמפ מבין זאת היטב, ועל כן ביקר קשות את קודמו, אובמה, על גישתו הפשרנית-תגרנית כלפי האירנים, אסד וצפון-קוריאה. אם יציע לנו את שיטות אובמה, נשאל אותו מדוע אינו מציע דילים לאיאטולות או לאסד.

שורה תחתונה - לא הכל סחורה בשוק, לא אותו הדין לנדל"ן במנהטן כמו לאדמת ירושלים: שם - שוק הקרקעות הגדול בעולם וכאן הביטוי העליון של ערכים מוחלטים, שמטענם הרוחני אינו בר שקילה ומדידה, קנייה ומכירה. ולכן: נו דיל, אדוני הנשיא. עוד זאת: ירושלים היא אך תמצית מהותה של "ארץ הקודש" כולה, וכל מי שניסה לסחור בהן שרף את אצבעותיו. ובקליפת אגוז: 2000 שנה מפוזרים היהודים בכל קצווי העולם. מה שהחזיק אותם ביחד הייתה התקווה לשוב יום אחד לירושלים ולארץ ישראל. משהגיעו סוף-סוף, אחרי שואה נוראה ומלחמות אינספור, האם זה הגיוני שדווקא עכשיו הם יוותרו על מטרתם הנכספת תמורת איזה "דיל"?

לא עולה על דעתך, נשיא נכבד, להציע לבריטים לעשות דיל על צוק גיברלטר שספרד טוענת שהוא שלה או על איי פוקלנד, לשם שלחה חיילים למרחק אלפי מייל כדי לכובשם בחזרה מידי הארגנטינאים. גם לא תעליב את סין בהצעת דיל לדלאי-לאמה על טיבט או את ההודים בעסקה על קשמיר.

נותר רק שפן-ניסיון אחד לנסות עליו דיל נשיאותי, וזה אנחנו. למה?