|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
עשרה מרגלים, מתוך שנים עשר, חוזרים מתיורם בארץ ואינם מסתפקים בדיווח יבש על מה שראו: "ארץ זבת חלב ודבש היא וזה פריה. אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאוד וגם ילדי הענק ראינו שם" (במדבר יג, כז-כח) ● הם גם מביעים דעתם אף שלא נתבקשו: "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו...ארץ אוכלת יושביה היא" ● ועל כך נענשו
|
|
פרשה נסמכת [צילום: מנדי הכטמן/פלאש 90]
|
|
|
|
|
תזכורת לאיסור לשון הרע
למה נסמכה פרשה זו לפרשת בהעלותך? מפני שבפרשה קודמת – היא פרשת "בהעלותך", למדנו את אשר עשה ה' למרים על כי דיברה לשון הרע על אחיה. "אלא שהיה צפוי לפני הקב"ה שיאמרו המרגלים לשון רע על הארץ. אמר הקב"ה, שמא יאמרו הללו: לא היינו יודעים עונש לשון הרע. לפיכך סמך הקב"ה עניינים אלה זה לזה, לפי שדברה מרים באחיה ולקתה בצרעת, למען ידעו כולם ענשו של לשון הרע, ואם יבקשו לומר לשון הרע יהיו מסתכלים מה נעשה למרים. ואף על-פי כן לא רצו לראות וללמוד, כמו שנאמר ב-ישעיהו מד, יח: "לא ידעו ולא יבינו כיט טח מראות עיניהם" (במדבר רבה טז, ה).
חטא המרגלים
משה מצטווה על-ידי הקב"ה: "שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל" (במדבר יג, ב). משה שולח 12 איש – איש מכל שבט – לרגל את ארץ כנען ולהביא לו דין וחשבון על טיב הארץ ותושביה.
ואכן, חוזרים המרגלים עם פירות יפים מפירות הארץ ועשרה מהם מספרים שאכן טובה הארץ, אך בני ישראל לא יוכלו לתושביה הענקים והגיבורים. "ארץ זבת חלב ודבש היא וזה פריה. אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצורות גדולות מאוד וגם ילדי הענק ראינו שם" (במדבר יג, כז-כח) ו"כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת מתחילתו, אינו מתקיים בסופו (רש" יח על-פי מדרש רבה).
והמשיכו אותם עשרה והפחידו את העם: "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו...ארץ אוכלת יושביה היא" (במדבר יג, לא-לב). ועל כך נענשו. והרי נתבקשו לתור את הארץ ולספר מה ראו בה, ולמה נענשו? אלא שהם במקום לתת דיווח יבש, הוסיפו את דעתם. במקום להיות מרגלים הפכו עצמם ל"יועצים": "הוציאו עצמם מכלל מרגלים ונכנסו בכלל יועצים, ולזאת הסיבה חטאו מאוד..
משל לאדם האומר לשלוחו: בוא אל בית התגר וראה לי שם טלית אחת שישנה בידו, והסתכל בטוב צמרה ופשתה באורכה וברוחבה, במראיה ובמחירה, והשב לי דבר, כי חפץ אני לקנותה.
והיה אם יבוא איש זה ויאמר לו: הנה ראיתיה, והנה צמרה נקי והיא ארוכה ורחבה, ומראיה ירקרק או אדמדם ומחירה אלף זהובים, הנה הוא היטיב בשליחותו ולא יצא מכללו.
אם אמר לו: ראיתיה והיא טובה ורחבה וצמרה טוב ונקי... אבל מחירה גדול, שהוא אלף זהובים, הנה זה יצא מכלל שליח ונכנס לכלל יועץ, וזה מה שהטעים דבריו במילה "אבל" (הר' יצחק עראמה בספרו "עקידת יצחק שער שבעים ושבעה). רק כלב בן יפונה ויהושע בן נון דיברו טוב על הארץ וניסו לחזק את העם: "עלה נעלה וירשנו אותה כי יכול נוכל לה" (במדבר יג, ל) והוסיפו כי "טובה הארץ מאוד מאוד" (במדבר יד, ז). אבל בני ישראל נבהלו מדברי אותם עשרה ולא רצו להיכנס לארץ ואת משה האשימו כי כדי להרגם בחרב הוציאם ממצרים.
עונשם של המרגלים
ועל שהוציאו דיבת הארץ רעה - נענשו עשרת המרגלים ונהרגו במגיפה. ונענשו בני ישראל שהאמינו לדיבה הזאת ולא רצו לבוא אל הארץ אשר נתן לנו הקב"ה. ועל כך – על מיאוס הארץ נענשו - שכל הדור ההוא ימות במדבר ולא יזכה להיכנס לא"י: "במדבר הזה יתמו ושם ימותו" (במדבר י"ד לה). ועל מיאוס הארץ נענשו אחר כך בגלות: "גם אני נשאתי את ידי להם במדבר להפיץ אותם בגויים ולזרות אותם בארצות" (יחזקאל פרק כ כג) ובספר בתהלים: "וימאסו בארץ חמדה... וישא ידו להם להפיל אותם במדבר, והפיל זרעם בגויים ולזרותם בארצות" (פרק קו כד-כז), "ומיאוס הארץ...הוא הענין אשר עמד עלינו לכלותינו בכל הדורות ובעבורו גלינו מעל ארצנו ונתרחקנו מעל אדמתנו והיינו חרפה לשכנינו, לעג וקלס לסביבותינו, ואין שום מבוא לשוב אל שלימותנו, כי אם בשובה אלינו" (ר' יצחק עראמה, שער שבעים ושבעה). "ויהושע בן נון וכלב בן יפונה חיו מן האנשים ההם" (במדבר יד, לח)
שנזכה לראות בבניין ארץ ישראל השלימה במהרה בימינו אמן!
|
| תאריך:
|
14/06/2017
|
|
|
עודכן:
|
14/06/2017
|
|
ציפורה בראבי
|
|
בבתי הכנסת קוראים בשבת הקרובה את פרטי הסיפור היותר דרמטי בתולדות מסעות בני ישראל במדבר, בואכה הארץ המובטחת: חטא המרגלים, מוציאי דיבת הארץ, שבעטים הפך המסע במדבר שנועד להימשך ימים אחדים, לתעייה בת 40 שנה. לצד החטאים 'הקטנים' של דור יוצאי מצרים (המתאוננים, המתאווים ועוד), כשלו יוצאי מצרים בשני חטאים כבדים: עגל הזהב והמרגלים. שניהם היו מהלך של בגידה – הראשון באלוהי ישראל, והשני בארץ ישראל. לכאורה אמור היה חטא העגל להיות חמור יותר. אבל ההגיון האלוהי עובד אחרת. דווקא חטא העגל נסלח. לא כן הבגידה בארץ ישראל. אין לה כפרה. על הפסוק: "וַיִּבְכּוּ הָעָם, בַּלַּיְלָה הַהוּא", דורשים חז"ל: "אמר הקב"ה: אתם בכיתם בכיה של חינם, ואני קובע לכם בכיה לדורות". ללמדך, שהבגידה בארץ ישראל, חמורה אפילו מן הבגידה בבורא עולם. עד כדי כך!
|
|
|
|
|
עוד כמה תגובות קצרות בדרך כלל - בנושאים גדולים כקטנים, שהציקו לי, או עניינו אותי  והפעם - תואר, רישוי, משימה, דגל שחור וצא"פים
|
|
|
|
|
בשבוע החולף יצא השמאל במתקפה: "חופש הביטוי בסכנה", הכריזו דובריו בפעם המיליון. ומדוע? ובכן הקוד האתי לאוניברסיטאות הוא שגרם. לשמחתי, מצאתי הרבה אנשים, שקיבלו הצהרה זו בקימוט מצח. "שוב ושוב משמיעים את הטענה החבוטה הזו", אמרו לי, "היכן בדיוק מסכנים את חופש הביטוי? בתקשורת? באקדמיה? בצבא? בכנסת? ואולי בעצם הימין הוא זה הסובל מהשתקה, מקיצוצים מתמידים בזכותו להתבטא"?
|
|
|
|
|
בדיקה מדוקדקת של הרקורד הפלשתיני - אש"פ, הרשות הפלשתינית, פתח וחמאס - היא תנאי להבנת הצפוי לישראל ולאזור מהקמת מדינה פלשתינית.
|
|
|
|
|
בשולי הכותרות: סרנה, עיתונאי ורכילאי קטן, מציג - המחיר מיזם מבורך של משרד הדתות זק"א באזכרה לחייל האלמוני החרדי ולקינוח היילי בכותל
|
|
|
|
|
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
