1. מבוא

עכשיו בבואי לסכם את הנושא העיקרי, האם ניתן לכנות את הכלכלה שהונהגה כאן בישראל בחמש עשרה השנים האחרונות בהנהגתם של פרופ' יעקב פרנקל ומר בנימין נתניהו, ככלכלה, מצאתי כי ניתן לכנות אותה כ"כלכלה מפלצתית" הנובעת מ"מוטציה רעיונית" שהגו השניים. מלבד לכלכלה הנורמלית הרגילה והמוכרת ישנה כאן תוספת של “מוטציה רעיונית” שהובילה למערך שינויים, אשר המתחיל בו לעולם לא ידע היכן יסיים, והוא מעמיס על כתפי המשק סיכונים אמיתיים ומעוררי חלחלה, כעין סרטן בגוף האומה.

למען האמת פרופ' יעקב פרנקל היה הראשון שהפעיל את ה"מוטציה הרעיונית" בדמות שער ריבית גבוה לשקל, וביבי לאחר שהתנגד כראש ממשלה די הרבה זמן אימץ בסופו של דבר את הרעיון אף הוא "כאילו" היה שלו, בשר מבשרו. רק פרופ' יעקב נאמן שהיה שר האוצר, ולאחר שקיבל ממני מכתב אזהרה כי קיימים כאן אלמנטים של הונאה ומצגי שווא שלנו את המשקיעים הזרים ושהוא כעו"ד מודע להם, וכי בסופו של דבר תוקם כאן "ועדת חקירה ממלכתית" והוא יהיה בין הנחקרים תחת אזהרה, התפטר פרופ' יעקב נאמן כעבור מספר חודשים, ללא כל הסבר. ה"ה נתניהו ופרנקל לא התפטרו כאשר קיבלו את מכתב האזהרה, הם הרחיבו, העמיקו ופיתחו את ה"מוטציה הרעיונית" ואת השיטה.

ראה לקט מכתבים והתכתבויות בחלקו השלישי של הדוח. בפרק על דוחות האינפלציה שבין השנים 1997 ועד 2000 לא מראה נגיד בנק ישראל פרופ' פרנקל שום קשר בין האינפלציה לשער הריבית על השקל, ומכאן ההטעיה הגדולה.

ה"מוטציה הרעיונית" מתמקדת בהגדלת יתרות מטבע החוץ של ישראל תוך עשית שימוש ברעיון הגלובליזציה. על-מנת להגדיל את היקף יתרות מטבע החוץ של ישראל הם פנו ישירות למשקיעים ברחבי העולם, והציעו להם להמיר מטבע חוץ בשקלים שלהם נתנו שער ריבית גבוה, תוך ניצול מצבו האמיתי היציב והצומח של המשק הישראלי שהושג בעבודה קשה של כ-50 שנה ולאחר ששמעון פרס בתפקידו כשר האוצר הוריד את רמת האינפלציה ממאות אחוזים לשנה לאחוזים נמוכים בלבד, הכל נעשה בסיוע של חברינו הפרופסורים לכלכלה ברחבי העולם ובשוק העולמי, בעיקר היהודים שבהם, ובעיקר פרופסור סטנלי פישר מהבנק העולמי ומקרן המטבע העולמי. בהתבססם על מצבו האיתן של המשק הישראלי, שצמח בקצב מהיר למרות המלחמות, ויכולתו להחזיק מעמד לאורך זמן, הם הצליחו ליצור את מצג השווא ההכרחי לפיו, באינפלציה נמוכה ויציבה, יהיה זה כדאי להמיר את המט"ח בשקל ולגלגל את שער הריבית הגבוה לטובתם.

כאן נפתח הפתח להונאתם של ה"משקיעים הזרים" כפי שביבי קורא להם. ביבי ופרנקל ידעו שלעולם לא יוכל החלק הארי שבין ה"משקיעים הזרים" לקבל את המט"ח שלו חזרה. המשק הישראלי הוקפא כתוצאה מהמהלך, עד לשד עצמותיו במטרה להראות שאין אצלנו אינפלציה. כל מלאכת העשיה של שנות הקמת המדינה הלכו כאן לאיבוד כלא היו, והכל בעבור חופן דולרים. ראה גרף הקונפליקט הפנימי נספח א'.

נשים לב ונראה שהשניים לא מזכירים כלל את ה"בונוס" שנפל עליהם בדמות מטבע חוץ. אין זכר ל"אוצר" הקטן שהם עושים בו שימוש גדול. למה להחביא את הגזילה?

הם לא נתנו התחייבות להחזיר את מטבע החוץ. אין התחייבות משפטית כזאת. אבל יש התחייבות למדינה לעמוד מאחורי השקל שלה ולהיות מסוגלים לקבלו חזרה ולהחזיר את הכסף הזר במחיר מתקבל על הדעת. כאן, כאשר הדבר יעמוד בפני התגשמות במציאות, יבוא השבר הגדול. אז יתברר שאין בכוחנו לכסות את ה"הלוואות" שלקחנו. כאן יהיה שוב משבר מניות הבנקים אך גדול פי 1000. אז יתברר שאנו משחקים עם שער המטבע מחוץ לכוחות השוק (קונים ומוכרים), ועדת ביילסקי הפעם תהיה מורחבת. ראה המוזהרים הראשונים בפרק המכתבים וההתכתבויות.

ממציאי ה"מוטציה הרעיונית" מאמינים שכל עוד הם ישחקו את "משרד האוצר" ומדינת ישראל, הם ימצאו את הדרכים להונות, לשקר, לרמות ולהחזיק מעמד. ואנחנו אנה אנחנו באים? לצערי יש עדיין, גם בתוכנו, חלק די מכובד שמאמינים לסיפוריהם.

2. המצב היום

הם גייסו בדרך זו עד היום, נשמע לכאורה נחמד, כ-55 מיליארד דולר, כגודלו של הר השקלים המאיים על המשק בצילו הכבד. חצי מסכום זה הם כבר ביזבזו והוא איננו בידיהם, ובכל התקופה הארוכה הזו הם הולכים ומסתבכים עם ה"בלוף" שלהם וגוררים אותנו איתם. זה כבר לא משנה אם אנחנו רוצים או לאו, אנחנו בפנים ואנחנו נשלם את המחיר. היינו כבר חייבים למנות את פרופ' סטנלי לנגיד בנק ישראל, כשהובהר לנו שהוא ורק הוא ידע איך להמשיך את ה"מוטציה הרעיונית" ואיך לזכות בתמיכת חברינו בבנק העולמי, ולהסתיר את העיניין מעיני העולם כל עוד הדבר אפשרי.

בדרכם שמתבססת על הוצאת מטבע החוץ שבידי משקיעים זרים שאותו לא יוכל המשק הישראלי להחזיר לעולם. ביודעין ללא כל בושה, כשהמטרה מקדשת את כל האמצעים, עושקים מהמשקיעים הזרים את כספם ומנמקים זאת בשיקולי רווח, הפסד וסיכון. נותנים בידיהם הר של ניירות חסרי ערך, ועל כך בונים תילי תילים של "כלכלה רעיונית" שמסבירה את מצבנו הקשה, וכיצד יצאנו לדרך חדשה של צמיחה ותקווה.

הגדילו אלה לעשות בימים אלה, כאשר המולכים שולל מכונים כאן "משקיעים זרים", שנתקעו כאן עם השקלים ו"משקיעים" אותם בבורסה הישראלית, בינתיים, כותב משרד האוצר כי ה"משקיעים הזרים" ניכנסו לבורסה. ודאי שהם בבורסה, מה נירצה מהם? אפילו את המעט הזה שלא יעשו?

הגרוע מכל קרה, הם פשוט הרסו את המשק הישראלי על-ידי ה"מוטציה הרעיונית" שהדביקו לו. ממשק מפותח; חזק ועובד; שמותאם לרמת ההשכלה שנרכשה בו במשך 40 שנה; מותאם לרמת רווחה כיאה לעם היהודי בארצו המתחדשת; מותאם לרמת עובדים זרים הדרושה לו לרווחתו; מותאם לרמת עם מוסרי שחזר לארצו ולמולדתו אחרי 2000 שנות גלות, כשהוא מצורף וממורק באש המלחמה הנוראה; שמותאם לרמת עם שמגוייס כולו לביטחון ארצו ומולדתו. עם שנילחם על קיומו אך שמר תמיד על "טוהר הנשק". עם שפיתח חקלאות ותעשיה למופת ושניקשר אל אדמות מולדתו בעבות השורשים הממורקים של 2000 שנות גלות. גאווה לעם היהודי! נצר מתחדש לעם היהודי! תקווה, עוז והצלחה!

הצורך להציג מצג שוא בדבר אינפלציה נמוכה ובגלל השימוש שנעשה ב"מוטציה הרעיונית", הביאו את המשק לכך, שעברנו תוך חמש שנים, להיות למשק חלש ותקוע; שאין בו מקומות עבודה לכולם; שאיננו מותאם לרמת ההשכלה שנרכשה בו מאז קום המדינה, שכל מפעל הרווחה והצמיחה הפך בין לילה לחבורות של בטלנים שאינם עובדים; אמהות חד-הוריות קשות יום; לא עוד הילד וגידולו על חינוכו במקום ראשון; וגם חרפת רעב ועוני השיתו עליו; שכר המינימום שבו מהנמוכים בעולם המערבי; ואת ההבדלים העמוקים שנבקעו בחומתנו ובבניין ארצנו מנמק בנימין נתניהו, תוך תיאור שונה לחלוטין מזה שמתואר כאן. מרבה להשתמש במונחים מתחום הכלכלה שעבד עליהן הקלח ודמגוגיה זולה שלצערנו קונה לה נפשות.

שאלה לי אליך ביבי - האם אלה שחילקו את ההקצבות ושמרו על צלם אנוש בחברה הישראלית, לא ידעו שהם צריכים לעבוד? או שמא היו להם עודפי כספים לחלק? או שיש הרבה מעבר לאותה פשטות שאתה פרנקל וה"מוטציה הרעיונית" הבאתם עלינו.

שאלה לי אליך ביבי - מדוע כשאתה משלם חובות חוץ אתה שולף את הפנקס ומשלם כמו גביר אמיתי, לזה יש לך כסף? את הכסף הזה מי יחזיר? האין זה חלק ממצג השווא של ביבי?

כלל ידוע הוא בכלכלה שציפיות נוטות לממש את עצמן, אלא שצריך בסיס כלשהו להתרחשותן. אצל ביבי הציפיות חסרות בסיס כלשהו. התקוות להתממשותן קלושות. "משרד האוצר" מפריח בלונים ללא ליאות אך שקרים והמצאות נמוגים חדשות לבקרים. גד ליאור בידיעות אחרונות ויוסי גרינשטיין ממעריב מזינים אותנו בשקרים ממשלתיים ללא כל בושה.

הכל התנהל בסדר, עד אותו רגע נורא שבו התחיל פרופ' פרנקל לתעתע בנו ונעזר לשם כך בחבריו הרבים ברחבי העולם כגון: סטנלי פישר ואחר', שרק הם מבינים היטב את מה שעשה. רבותי, סטנלי פישר לא עשה עליה, אלא המשק שלנו עשה ירידה אליו, וכאשר הנושא של מטבע החוץ יתרסק, ניתרסק אנו עימו.

בדיוק כמו בעת מקרה מניות הבנקים ניווכח כי חזרנו לזרוע ברוח ולחרוש באבן. לאן ירדו הקבלנים הגדולים בשם הגלובליזציה? איפה התעשיינים הגדולים והגלובליזציה? ומאיפה נילקח הכסף הזר שבו הם משתמשים? האם הוא צמח כאן יש מאין? האם הם יחזירו את הכסף הזר שהעבירו החוצה. ראה כתבה עיתונאית נספח ב'.

בהתאם לכלכלה הנורמלית (פעם), היו יתרות מטבע החוץ ניקבעות בהתאם לפעילות המשק הישראלי. תכנון, תוכניות לעידוד ייצוא, סובסידיות, מיסי מגן ואפילו "צנע" ו"עבודות דחק". שרי אוצר נסעו לגייס מט"ח בתפוצות. לקחנו עוד ועוד הלוואות להמיר את אלה הקיימות ולפתוח חדשות. אבל כל הזמן צמחנו והתקדמנו לקראת עצמאות כלכלית. מי היה מאמין שנעדיף שוד, הונאה וגזילה, יהיו מתוחכמים ככל שיהיו, שיחליפו את העבודה הקשה אבל היסודית והבטוחה. המשורר הלאומי שלנו חיים נחמן ביאליק חיפש גנב יהודי, הוא לא התכוון שנחזור להיות שוב עם של גנבים נוכלים, סוחרים ורמאים כפי שהיינו בגולה בלית ברירה.

מה תגרום ““מוטציה רעיונית”” זו למשק הישראלי, את זה לא לקחו ה"ה ביבי ופרנקל בחשבון כאשר בחרו בה?! מה תהיה השפעתה על המשק הישראלי?! זה לא עניין אותם, המטרה אצלם קידשה את כל האמצעים. מטבע חוץ זה היה שם המשחק. כל כך קשה עובדים בשבילו והנה מצאו דרך קלה להשיגו. דרך קלה אפילו מהדרך של "הלבנת הון" שעכשיו אנחנו נילחמים בה כל כך חזק כדי להסתיר את הגניבה הראשית. זיוף לא עלה בדעתם?

אכן זה נכון שלעיתים דרושה התערבות הכח הפוליטי במקרו כלכלה, אבל השימוש בשקרים, בדמגוגיה ובהונאה של הציבור אסורים תמיד. ישנה הזדמנות להתערבות פוליטית ב'כלכלת ישראל' האם תדע מפלגת העבודה לנצל את ההזדמנות?

כשקיבל פרופ' יעקב פרנקל את פרס ישראל לכלכלה, אני התנגדתי וחזק, וגם אחרים בינהם פרופ' לכלכה התנגדו מאד, אבל כלום לא עזר, עיני הציבור והמנהיגות טחו מראות. לא עזר דבר. ראה כתבה עיתונאית מסומנת נספח ג', וכן מכתבים שנישלחו בנושא.

גביית המיסים והרפורמות

היום מדברים הרבה על רפורמות במשק והפרטות. במצב שנוצר במשק אין הכוונה כאן לרפורמות הרגילות ולהפרטות הרגילות. אלה הן מילות כיסוי ל"אני צריך כסף לתקציב" הרפורמות אינן רפורמות אלא תהליך גבייה של הממשלה המכונה רפורמה. ההפרטות אינן הפרטות אלא "מכירה כללית של הרהיטים בבית" כדי להשלים את התקציב. התקציב היה מכוסה כל שנה באמצעות מיסים על רווחים. היה מספיק רווח כדי לממן את התקציב. אבל עכשיו אין רווחים, מעבר לשקרים שלהם. ובצר להם הם זקוקים לכסף כל שנה עוד ועוד.

"הרפורמה בחינוך" מיועדת להסדיר מחדש את מערכת החינוך תוך כדי קיצוץ חד מאד במערכת החינוך. חסר כסף וצריך לפטר כ-35,000 מורים וזאת הסיבה שהביאה את ה"רפורמה המדומה" בחינוך. מחמאות להסתדרות המורים על כי עלו על זה.

מה יהיה הלאה - בשנה הבאה וזו שאחריה וזו שאחריה?

הרפורמות וההפרטות יסתיימו ואז מה? מה יהיה בשנה הבאה? כמה זמן נוכל למשוך את זה? מפלגת העבודה חייבת להתעורר ולהציל את העם כי במצב שנוצר רק בידה הדבר.

3. לביצוע מיידי

א. יש לסלק ולהרחיק מיידית ממשרד האוצר את את ביבי וסיריל ותומכי השיטה.

ב. כל התפיסה צריכה להשתנות לחלוטין.

ג. להכין את תקציב 2006 על בסיס אפס.

ד. המודל המקרו כלכלי צריך להשתנות.

ה. לארגן מחדש את משרדי הממשלה.

ו. להכין תוכנית היחלצות ממשבר פרנקל-ביבי כדי למנוע את המשבר הצפוי למשק.

ז. להקים מייד ועדת חקירה ממלכתית, בדומה לוועדת בייסקי אך מורחבת.

א. יש לסלק ולהרחיק מיידית ממשרד האוצר את ביבי.

(1) מפלגת העבודה צריכה להסכים ולהכיר בהחלטה שיש לסלק את ביבי. להציל את הציונות מידי ביבי.

(2) מפלגת העבודה צריכה להעמיד מימצא זה בראש סדר העדיפויות שלה, מייד עם סיום ההינתקות שגם היא טעות קריטית שלהם שלתקן אותה צריך להסתכן אפילו במלחמת אחים.

(3) מפלגת העבודה צריכה להתלכד סביב קמפיין נגד ביבי ולפרוש בפני הציבור את מה שקרה ומהי התוכנית להציל את המשק. הציבור ייתן לנו את קולו כדי שנבצע.

ב. כל התפיסה צריכה להשתנות לחלוטין.

(1) המפלגה צריכה למנות לתפקיד אנשים עם גישה מתאימה. לחלוטין לא כאלה שמקבלים אפילו פסיק קטן מגישת ביבי.

(2) תפקידה של הממשלה לספק תשתיות מכל מין וסוג שהוא, הכוללים גם תכנון מקיף מכל סוג הנחוץ למשק כדי להצליח.

(3) הממשלה צריכה להכין בנוסף לתקציבה גם את תקציב המדינה הקשור במאזן התשלומים וכסף זר. כמה יכנס כמה יצא ומניין המקורות התקציביים?

(4) מספר אלמנטים יוספו למודל בחקיקה שתקרא חוק המודל המקרו כלכלי:

א. תשתיות יכללו בנוסף לכבישים, רכבות, דרכים ועפר גם את תשתיות האדם העובד כגון: חינוך כולל ספורט ותרבות, בריאות, ביטחון, רווחה וביטחון סוציאלי.

ב. תיכנון תקציב המדינה והממשלה.

ג. כל התשתיות ניתנות לציבור ללא תשלום נוסף בתמורה למיסים שהציבור כבר משלם.

ד. היקף ההשקעות בתשתיות לא יפחת מאחוז מהיקף התקציב הממשלתי הכולל.

(1) חינוך - אחוז מהתקציב הממשלתי הכולל.

(2) בריאות - אחוז מהתקציב הממשלתי הכולל.

(3) ביטחון - אחוז מהתקציב הממשלתי הכולל.

(4) רווחה - בהתאם לחוק הרווחה והביטוח הסוציאלי.

(5) תכנון - בהתאם לצרכי תקציב המדינה.


ג. להכין את תקציב 2006 על בסיס אפס.

1. התקציב יחולק לתקציב המדינה ולתקציב הממשלה.

תקציב המדינה יכלול רק את כל מה שקשור בפעילות המשקית של המדינה.

א. יצוא מורחב הכולל תחליפי ייבוא.

ב. יבוא מורחב הכולל תחליפי ייצוא.

ג. תכנון כניסה ויציאה של מט"ח.

ד. המדינה תשתמש במטבע שלה לצרכי חישוב תקציבה.

2. תקציב הממשלה יכלול רק את מה שהממשלה נותנת כתשתיות.

א. על-פי הגדרה, מתן תשתיות זוהי המטרה היחידה של הממשלה.

ב. כל תוספת שהיא הכרח ותשולם על-ידי הממשלה, תהיה תמיד זמנית ותחושבן מחדש כל שנה.

ג. הממשלה תשתמש במטבע שלה לצרכי חישוב תקציבה.

· ההפרדה בין סוגי המטבעות נידרשת עקב ביטול הגיבוי לזהב, ואי הכנסת גורם חמרי אחר מאשר התחייבות הממשלה לשמור על "שער המובע".

· היחס בין שני סוגי המטבעות מכונה ש.י.ש. והוא מתחיל בראשית השנה ב-1:1.

· המטבע של המדינה נקרא "שקל" והמטבע הממשלתי נקרא "סלע".

· היורו משמש כמין מטבע כזה כדי להקל על ההבנה.

ד. המודל המקרו כלכלי צריך להשתנות.

1. יש להכניס למודל המקרו כלכלי מספר אלמנטים מחייבים על-פי חוק (אקסיומא).

2. הנושא האחד זה - תפקידה של הממשלה: תשתיות מכל סוג ומין שהוא בתמורה למיסוי שהיא מקבלת.

3. יש תקציב מדינה כראשי ויש תקציב ממשלה כמשני.

4. מערך המטבע כולל שני מטבעות:

מטבע של המדינה - השקל

מטבע של הממשלה - הסלע.

בין שני המטבעות יש יחס הנקרא ש.י.ש. והוא 1:1 בתחילת השנה.

ה. לארגן מחדש את משרדי הממשלה.

1. להתאים את משרדי הממשלה לתשתיות שעל הממשלה לספק.

תשתיות; ביטחון; חינוך; בריאות; רווחה; משפטים; פנים ועוד
.
2. להתאים את משרדי הממשלה לצרכי תקציב המדינה.

משרד לתכנון ושיווק בינלאומי; משרד מדע ומו"פ; תיירות; מסחר ותעשיה ועוד.