הרב ד"ר גאייער, אחד מגיבורי הרומן האוטופי של בנימין זאב הרצל, "אלטוניילנד", שנכתב בשנת 1902, שנתיים לפני מותו, הוא עדיין חי וקיים, נושם ובועט ואף ממלא תפקיד בכיר בממשלת ישראל 115 שנה אחרי פרסום הספר, גם בימים האחרונים של חודש אלול שנת תשע"ז, וכפי שזה נראה הוא ימלא תפקיד בכיר בממשלת ישראל גם בשנת תשע"ח.
הרצל ברומן "אלטנוילנד" גיחך את ד"ר גאייער, גיחוך שבא לידי ביטוי בעצם בחירת שמו, שם של עוף טרף, שכל קיומו מאכילת פגרים. השם גאייער בגרמנית פירושו הוא עוף הניזון מאכילת פגרי מתים.
הרצל מביס את מפלגתו הלאומנית-משיחית של הרב ד"ר גאייער בבחירות אותן קובע הרצל, שיתקיימו בשנת 1923.
הרצל לא חזה, שכל פרטי מצע מפלגתו של גאייער, ממנו הוא סלד, יקרמו עור וגידים במצען של מפלגות הימין בישראל במאה ה-21. הרצל הנחיל תבוסה מוחצת ללאומנות החשוכה והמשיחית של ד"ר גאעייר, שכיום היא חייה ונושמת ואף מנווטת את מדיניותו של ממשלה ישראל. למעשה במפלגות הימין בישראל של ראשית המאה ה-21 קיימת תחרות מי יהיה דומה יותר לרב ד"ר גאייער, האוכל נבלות שהרצל כתב עליו ברומן בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
כשיעלו שרת המשפטים ושר החינוך להעלות את הצעת החוק לרמיסת בית המשפט העליון ואחריהם כשיעלה חבר הכנסת אבי דיכטר להציע את חוק הלאום, מן הראוי שמעל דוכן הנאומים בכנסת תוסר תמונתו של הרצל ותתלה במקומה תמונתו של הרב ד"ר געייאר. אני מאחל לחברה הישראלית, שבשנת תשע"ח יקרום חלום הדו-קיום, עליו חלם הרצל ברומן האוטופי שלו - 'אלטנוילנד, ושתקום כאן חברה ברוחו של הרצל. החברה החדשה של הרצל מבחינה כלכלית נבנית על עקרון השיתופיות, היא תשען על מכלול אגודות שיתופיות. חברה שתספק רק מערכת בריאות ציבורית ומערכת חינוך ציבורית לכל. היא שוללת כל גילוי של הפרטה ומעמידה את כל עול הדאגה לרווחת הפרט בידי מוסדות המדינה. את עוצמת הפער בין החזון החברתי של "אלטנוילנד" ובין הקיים כיום, מחובתנו להסיר מחיינו. לנסות להדביק את החברה הישראלית אפילו בקמצוץ מחלומו החברתי.
אני מאחל לחברה הישראלית, שתצליח בשנת תשע"ח להתנער מעולמו הרעיוני של ד"ר גאעייר, שהובס בבחירות ברומן של הרצל למחנה שאותו ייצג ערבי, המהנדס החיפאי רושדי.
עלינו להילחם להוצאה מהכנסת את הרב ד"ר גאעייר. להוציא אותו מחיינו בשנת תשע"ח. זו המשימה המוטלת עלינו. את מקומו של ד"ר גאעייר ממלאים כיום בגאווה רבה שר החינוך שלנו, שרת המשפטים, שר התיירות, כשאת הסגנון הולגארי הצרחני והצעקני גס הרוח של ד"ר גאעייר מאמצת בגאווה רבה שרת התרבות,
מירי רגב.
בתחרות המרפקים בין כל חברי הכנת ממפלגות הימין, מי יהיה יותר ד"ר גאעייר, אין בכלל מנצחים, יש רק מפסידה אחת והיא החברה הישראלית, שעלתה על שרטון מדמם, הדורש מאתנו לעשות הכל כדי לחלצה בשנת תשע"ח.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
