כאשר קראתי בעיתון ידיעה שהאו"ם יצא באזהרה שרובוטים בעלי בינה מלאכותית עלולים לערער את יציבות העולם וכי קיים חשש ממשי לאובדן אדיר של מקומות עבודה יחד עם שימוש מוגבר ברובוטים אוטונומיים מצד ארגוני פשע ומדינות תוקפניות, פשוט נדהמתי. בעולם כאוטי כמו שלנו זה בדיוק מה שחסר לנו. ולכן החלטתי ל
שאול בעצתו של ידידי החכם רובורט.
"סבבה" שידרתי לו בקולי.
האורות החשמליים נדלקו והבהבו בחזית מוחו המתוחכם ויחד עמם נשמע קול צחוק מהדהד.
"על מה אתה צוחק" תמהתי " המצב חמור מאוד".
"אני צוחק על מה שבעיניכם נחשב לחוכמה אנושית" הייתה תשובתו המלגלגת של ידידי. "במוחי נצנץ המידע הזה בעקבות האזהרה המוזרה שהשמיע בשנה שעברה פרופסור סטיבן הוקינג, החכם באדם לפי טענתכם, כי בינה מלאכותית עשויה להיות "הדבר הטוב ביותר, או הרע ביותר שקרה למין האנושי". זה כל מה שהמוח המופלא שלו מסוגל לייצר? כזה חכם גם אחרון המחשבים העתיקים שלנו מסוגל להפיק".
"בוא נחזור לבעיה העיקרית" החזרתי את שיחתנו לנתיב ענייני. מה אתה מסוגל לייעץ לאנושות נוכח ההערכה של חברת ייעוץ מכובדת שהודיעה כי "כ-30 אחוז מהמשרות בבריטניה נמצאות בסיכון בגלל פריצות-דרך בבינה המלאכותית, כי בסקטורים מסוימים קיים חשש לאובדן מחצית מהמשרות וכי בהחלט ייתכן שממשלות בעולם ייאלצו לקבוע מכסות של משרות לבני אדם".
"המעריכים האלה צודקים" הייתה תשובתו המלומדת של ידידי הטוב "אבל הסר דאגה מלבך. בני האדם לא יהיו מובטלים. הם רק יצרכו להחליף מקצוע ולעסוק בייצור חלקי חילוף מתכלים למכשירים החשמליים החכמים, או לגלות תחומים חדשים שבהם עדיין לא נמצאו נתיבי פעולה לבינה המלאכותית. בכל מקרה יוותרו על-כנם עבור בני האדם מקצועות עתירי מלאכת כפיים כמו: סנדלרים לנעלים ישנות, חייטים לתיקוני טלאים ולהפקת בגדים לפי מידה, או שענים לשעוני-יד קטנים אם יש עוד מישהו שבכלל משתמש בהם".
"הבנתי" השבתי "ונקווה שאתה צודק. אבל יש תחום אחד שלעולם לא תוכלו להחליף אותנו. אתם לא תוכלו לדעת מה זו אהבה, או מה זו שנאה. אצלכם, בעולם הרובוטי, הכל מבוסס על היגיון חסר רגש. אפילו אם נשמיד את בני מינכם - לא תחושו רגשות".
"אתה צודק אבל גם טועה" סיכם ידידי הנאור את שיחתנו, "אבל אנחנו נדע מתי בדיוק יהיה בכוונתכם להשמיד אותנו. ואז, כמו שנוהג לומר הנשיא המוזר טראמפ, כל האופציות לתגובה יהיו על השולחן. ומי לדעתך יהיה הראשון לפעול במהירות האור?. התשובה ברורה מאליה. סבבה ולילה טוב" מיהר רובורט לסיים את שיחתנו שבה הצלחתי להוכיח לו שידי על העליונה - ועצם את עיניו הכחולות.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
