|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
את גדולתו האמתית ניתן להבין על-פי התנהגותו לאחר תום כהונתו, התנהגות צנועה שכזו כנראה כבר לא נזכה לראות בימי חיינו, לא בארה"ב וגם לא בישראל. טרומן נהג לספר בלגלוג עצמי מסוים: "בצעירותי חשבתי מה אעשה בחיי. בחירתי הייתה להיות נגן פסנתר בבית בושת או פוליטיקאי. אם לומר את האמת בקושי יש הבדל ביניהם"
|
|
הארי טרומן [צילום: AP Photo, File]
|
|
|
|
|
הארי טרומן שמונה לנשיא ארה"ב אחרי מותו הפתאומי של הנשיא פרנקלין רוזוולט, יכנס להיסטוריה האנושית כמי שהחליט להטיל את פצצות האטום, לראשונה בתולדות האדם, על הירושימה ונגסאקי ובכך הביא אל קיצה את מלחמת העולם השנייה. טרומן היה נשיא מזן שונה ועל כך זכה להערכה גדולה גם אחרי פרישתו, אבל את גדולתו האמתית ניתן להבין על-פי התנהגותו לאחר תום כהונתו, התנהגות צנועה שכזו כנראה כבר לא נזכה לראות בימי חיינו, לא בארה"ב וגם לא בישראל. בימים אלה "מי שהיו" ראשי מדינה דואגים מאוד לקידום ענייניהם הפרטיים, אם בכתיבת ספרים בתמורה למקדמות גבוהות, אם בהרצאות תמורת סכומי עתק, אם כיועצים "אסטרטגיים" או בתור "פותחי דלתות" בשכר. הנכס היחיד שהיה בבעלות טרומן ביום מותו היה הבית שבו התגורר באינדפנדנס מיזורי, שבו שכן יחד עם אשתו בס, כל ימי חייהם, פרט לזמן שמעונם היה בבית הלבן. את הבית הזה לא קנו. בס ירשה אותו מאמה ואביה. בתקופה שבה כיהן טרומן בקונגרס, לפני שנבחר לסגן הנשיא, הוא שילם מכיסו עבור הבולים למכתבים ששלח בתוקף תפקידו ונהג ללקק את הדבק על צדם האחורי. עם פרישתו מהנשיאות ב-1952 כל הכנסתו הייתה מהפנסיה השנתית בסך 13,507 דולר בעבור שירותו הצבאי במלחמת העולם הראשונה, בה שירת כקצין שפיקד על סוללת תותחים. לאחר השבעתו של הנשיא אייזנהאואר נסעו הארי ובס לביתם כשהם נוהגים ברכב בעצמם, ללא ליווי של השרות החשאי. כאשר הציעו להארי לכהן במשרות פרטיות בשכר גבוה הוא סירב והסביר כך: "אתם לא רוצים אותי. אתם רוצים את התואר של הנשיא והוא לא שייך לי. הוא שייך לעם האמריקני ואינו למכירה". מאוחר יותר, ב-1971, כאשר הקונגרס התכוון להעניק לו את מדלית ה כבוד לכבוד יום הולדתו ה-87 הוא סירב לקבל את העיטור והסביר את סירובו במלים הצנועות האלה: "אינני סבור שעשיתי דבר מה המצדיק עיטור כבוד מטעם הקונגרס או מצד כל גורם אחר". נשיאים אמריקנים שכיהנו אחרי טרומן צברו הון רב לאחר תקופת כהונתם תוך ניצול העובדה שהיו נשיאים והליך התעשרות זה כבר הפך לנורמה. אבל טרומן, כל עוד היה בחיים, לא שינה את דעתו. הוא גם לא חשב שלהיות נשיא זה כבוד גדול. לעתים, כאשר דיבר בציבור על שירותו כנשיא נהג טרומן לספר כך: "בצעירותי חשבתי לעצמי מה אעשה בחיי. בחירתי הייתה להיות נגן פסנתר בבית בושת או פוליטיקאי. ואם לומר את האמת בקושי יש הבדל ביניהם". |
| תאריך:
|
22/10/2017
|
|
|
עודכן:
|
22/10/2017
|
|
עמי דור-און
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
משה דב
|
23/10/17 21:10
|
|
|
|
2
|
|
א-ת
|
24/10/17 00:05
|
|
"מלחמה" היא מצב שבו הגורם המרכזי בקביעת יחסי צדדים הנתונים בניגוד אינטרסים, הוא אלימות המנסה לכפות בכוח רצונו של צד אחד על משנהו. הגדרה זו מדויקת פחות ביחסים שבין אדם לחברו ומדויקת מאוד ביחסים שבין קהילות, קבוצות אתניות או אומות. "שלום" הוא מצב שבו רמת האלימות נמוכה ולא רציפה ודרכי הידברות ישירה מסוגים שונים מחליפות אותה לצורך ניהול היחסים ההדדיים.
|
|
|
|
|
מה לומדים מסיפור הצפרדע?  מה בין להקת הצפרדעים לנחש? נופל וקם - אין יאוש בעולם כלל מה בין קין לאדם הראשון? מה מלמדת תיבת נוח? וּלקינוח טוהר הלשון
|
|
|
|
|
חלפו הזמנים שבתודעה הציבורית המקובלת לא הייתה מודעות להיבטי קיימות רב דוריים, איכות והגנת סביבה ויחסי גומלין המתחייבים מיחסי אדם-סביבה. חלפו עברו גם הזמנים שבהם השאיפה הציונית-ישראלית התמצתה בדברי המשורר הציוני האייקוני נתן אלתרמן שב"שיר-בוקר", חרז את המשפט בן האלמוות בהתייחסו לארץ ישראל המנדטורית ב-1932: "נלבישך שלמת בטון ומלט". בזמן כתיבת השיר השאיפה הלאומית התמצתה בהבאת כמה שיותר עולים יהודים שיקבעו נוכחות התיישבותית במקומות רבים ככל שאפשר. כל זאת כדי ליצור איזון דמוגרפי מול ערביי ארץ-ישראל שהיו רוב גדול בארץ.
|
|
|
|
|
הפגנות ה"פלג הירושלמי" (המתקראים "בני תורה"...) נגד גיוסם לצבא, שוב הציפו השבוע את המדינה. לצערי הרב ה"עדה החרדית" נותנת גיבוי לכל התפרצות פרובוקטיבית של הקבוצה האופורטוניסטית הזו, מבלי להבין שעניין המאבק העקרוני נגד הגיוס לצבא איננו מקודם אפילו בצעד אחד, ולא יקודם גם לעולם כשאנשי הרב אוירבך הם מובילי המאבק הזה. בהתחלת המאבק המשותף הזה היו רבים - וגם אני בתוכם, שהאמינו שתוך כדי המאבק יבינו ראשי ה"פלג הירושלמי" שמקומם במחנה שאת דרכו התוו הגר"ח זוננפלד והאדמו"ר מסאטמר. כולנו האמנו שלפחות קבוצה גדולה מפלג זה תהפוך לחרדית ממש ותתנתק מהאונייה המודרנית והציונית של "יהדות התורה", אבל עם הזמן הוברר לכולנו שכל מאבקם איננו עקרוני נגד הצבא כצבא שאיננו בבסיס התורה, אלא שמאבקם הוא למען השתמטות בלבד ותו לא. דרכי הפעולה שלהם הן בדיוק הדרכים שמהם לא רק רבני ה"עדה החרדית" הזהירו מהם אלא גם הרב מבריסק, שהתנגד להפגנות, ובמיוחד כאלה אלימות שמסכנות את חיי המשתתפים בהם. כאשר בני "מאה שערים" וכמותם נלחמים נגד השרות הצבאי הם אינם מסיתים באותו זמן בדיוק למלחמה בערבים ומשמיעים דעות כהניסטיות, הם משתחררים מהצבא הזה כי לדעתם צבא שהוא צבא נשים וללא כהן ולוי שיצאו לפניו, הריהו כסכנת חיים מוחשית, ולכן הם אינם תולים תקוות יתר ב"הגנה" לה יזכו ממנו, כאזרחי המדינה. בני הישוב הישן ואלה כמותנו, שקשרנו את חיינו עם הדרך הזו, דואגים שבזמן שלא ישרתו עוד בצבא הם ילמדו ויעבדו. ה"עריקים" מ"מאה שערים" יושבים ספונים בבית המדרש או בביתם. אבל אצל אנשי הרב אוירבך - שמשנתו באה מבית ה"מזרחי" הסרוגים עם תערובת של שמירת מצוות כדרך הרב שך, ההשקפה לשחרור מהצבא היא שונה, כמו גם מעלליהם אח"כ כעריקים וכמשוחררים מהצבא. אנשי ה"פלג הירושלמי" אינם נתפסים ספונים בביתם או בבית מדרשם כאשר השוטר הצבאי מגיע אליהם, אלא שהם נתפסים בהוללותם באילת ובים המלח ובכל מקום שאפשר לעבור בחדווה על "לא תתורו". בעוד שכל הפגנות ה"עדה החרדית" נערכות באזורים חרדים ואילו המפגינים נמנעים מלהתנגש עם השורות והחיילות הרי שאנשי ה"פלג הירושמי" ממקמים את הפגנותיהם במרכזי ההוויה החילונית וששים אלי קרב מול נשים.
|
|
|
|
|
אינני נביא וגם לא בן נביא אך לדעתי קיים סיכוי קלוש בלבד שנשיא המדינה ראובן ריבלין יעניק חנינה לאלאור אזריה שהורשע בהריגת מחבל מנוטרל. זאת לפחות משלושה טעמים. האחד: הטיעון שלא זכה למשפט צדק, השני: שהירי במחבל היה "טעות מבצעית" והשלישי: שלא הביע חרטה על מעשהו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אורי מילשטיין
פרוץ מלחמת העולם השנייה בהתקפת גרמניה על פולין; הפייסנות של צרפת ואנגליה כלפי גרמניה גרמה לתוצאה הפוכה; צבא צרפת היה חזק מצבא גרמניה אך התרבות הצבאית הצרפתית הייתה תבוסתנית; ניצחון...
|
|
|
|
|
יוסף אליעז
אין מנוס מלשמור על ערנות, איסוף מודיעין ומלאי מספיק של חימוש, לרבות מטוסים, טילים ותחמושת אחרת כמו גם אמצעים לגיוס מהיר של כוחות מילואים, רפואה וכל שחיוני להגנה
|
|
|
|
|
בצלאל סמוטריץ'
הסכמה לעסקה המצרית היא כניעה משפילה, והיא הענקת ניצחון לנאצים על גבם של מאות לוחמי צה"ל הגיבורים שנפלו בקרב, היא גוזרת גזר דין מוות על החטופים שלא נכללים בעסקה, ומעל לכל - מהווה סכ...
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|
