השבועות האחרונים מאופיינים בארצנו ובעולם בדיונים רחבים על חוקים כאלו ואחרים ועל הטרדות מיניות כאלו ואחרות.
נתחיל ב"חוק הצרפתי" שאמור למנוע חקירת ראש ממשלה בעת כהונתו בגין עבירות מסוימות, רובן קלות או כאלו שאירעו זמן-רב בטרם נכנס לתפקידו. ההצדקה לכך בדברי התומכים בחוק היא שחקירות שוליות מפריעות לו בתפקודו המלא ובכן גורמות נזק למדינה. אין ספק שראש ממשלה או שר שנאלץ להקדיש חלק מזמנו בהתגוננות כנגד אישומים כלפיו, תיפקדו הממלכתי יורד. שר ניתן להחליף אך החלפת ראש ממשלה משמעה החלפת הממשלה כולה ואולי אף בחירות כלליות. לכן מהות החוק היא להגן על המדינה מפני דמורליזציה שעלולה להיגרם על-ידי שטפון של האשמות שווא. די אם נזכיר שראש הממשלה בעבר,
אהוד אולמרט, בעת כהונתו, הואשם בשמונה עניינים שונים ומשונים שרובם לא הגישו כלל לכתב אישום ובחלק מהן הוא זוכה. ראש הממשלה הנוכחי נחקר כבר תקופה ארוכה בשני עניינים (תיקי 1000 ו-2000) שספק אם בכלל יגיעו לכדי כתב אישום ואם כן אזיי, כנראה, אישומים "קלים" בלבד. האם לא ראוי שהם ידחו עד אחרי סיום כהונתו?
מין הראוי לחקור ראש ממשלה באופן מידי בגין עבירות ביטחון, כספים ומין אך גם במקרים אלו רק כאלה יש הוכחות מבוססות שמדובר במקרה "קשה". מי יקבע אם זהו מקרה "קשה" או לא? אני הייתי ממנה לכך את פרקליט המדינה.
כתב אישום
חוק אחר ש"מסעיר" את התקשורת, אך לא את הציבור, הוא המלצות המשטרה בסיום החקירה של מקרה כזה או אחר, בעיקר כאשר הדבר נוגע לאישי ציבור. ברור שתפקידה של המשטרה לחקור ותפקיד הפרקליטות להחליט האם להגיש כתב אישום או לא. אז לשם מה הפרקליט זקוק להמלצת המשטרה בנושא זה?
לטעמי הפרקליט אינו זקוק לכך אלא רק במקרה ואינו מעיין בתיק אלא קורא רק את שורת הסיכום האחרונה. אני רוצה להאמין שזה לא קורה במציאות. טענת המתנגדים לחוק היא שעל המשטרה לסכם את ההליך החקירתי. אני בהחלט מסכים לכך, אך האם עליה גם להסיק מסקנות משפטיות? לא. לשם כך אנו מעסיקים פרקליטים. הסיבה האמתית להגשת החוק היא כמות ההדלפות המסיביות של המשטרה ולעיתים גם של הפרקליטות לתקשורת. הדלפות מחקירות הן עבירה פלילית חמורה. יועצים משפטיים חקרו הרבה תלונות על הדלפות ולא מצאו את המדליף. אין פלא בכך כאשר הם עצמם המדליפים! רק במקרה אחד של הדלפה שלא הייתה מטעמם גילו את המדליף, בעצם המדליפה, תוך יומיים. המקרה של עו"ד גלאט-ברקוביץ מהפרקליטות שהדליפה ביזמה עצמית פרטים מחקירה לגבי ראש הממשלה דאז
אריאל שרון. כאשר רוצים מגלים מיד את המדליף! ההדלפות מהמשטרה ממלאות את עמודי התקשורת ובמקביל כתבות רבות המהללות את השוטרים ואת המשטרה.
הדלפה של מסקנות המשטרה להעמיד איש ציבור לדין יש לה השפעה רבה על דעת הקהל. יש לזכור שבין מועד ההדלפה לבין הגשת כתב האישום עוברת לפחות שנה ויותר ועד סיום הדיון בבית המשפט עוברות שנים מספר ובינתיים נשארת בתודעת הציבור הדלפת המשטרה לגבי העמדה לדין. די אם נזכיר את המקרה של השבוע שהפרקליטות החליטה לסגור את התיק כנגד מר שפר, שעבד בצמוד לראש הממשלה בעבר, בגין הטרדות מיניות, בזמן שהמשטרה קבעה שיש די ראיות להעמידו לדין. מי שעיין בתקשורת בעקבות ההדלפה המשטרתית מצא "חינגא" של שמועות שבדיעבד מסתבר שאין להן כל בסיס למציאות. גם הדלפות המשטרה היו חלקיות ומגמתיות שמהן הצטיירה תמונה של כמעט אונס, כאשר בפועל לא היה כלום!
לכן חשוב שהחוק יחוקק באופן שיחול גם על המשטרה וגם על התקשורת ויתייחס רק למסקנות משפטיות ולא משטרתיות.
הדמוקרטיה הגדולה בעולם
חוק נוסף הוא "חוק הג'ובים". הכינוי ניתן על-ידי התקשורת שבאופן מגמתי וזדוני מבאישה, ללא הרף, את הרשות המבצעת והמחוקקת. החוק דן במינוי משנים למנכ"לי משרדים ישירות על-ידי השרים, לאחר בדיקה קלה של ועדה. איני נכנס לאופן חלוקת העבודה בין המנכ"ל למשנהו, אני רק רוצה להביא בפניכם כיצד נוהגת הדמוקרטיה הגדולה בעולם. עם היבחרו של הנשיא טראמפ לנשיאות פורסם ש-4,000 נושאי משרות ציבוריות צריכים להגיש לו מכתבי התפטרות והוא יחליט את מי ימנה במקומם. 4,000!!!.
האנשים הללו היו מינויים פוליטיים של הנשיא הקודם ועתה הנשיא החדש ימנה את אנשי שלומו ומקורבים אליו. חלק גדול הם אנשים שפעלו למענו במערכת הבחירות שבה ניצח. מדוע מה שטוב לארה"ב רע עבורנו?
שוויון מלא
המין תמיד מעסיק אותנו ועתה מצד ביזארי שלו. אני בעד שוויון מלא לנשים בכל מובן שהוא. ללא יוצא מהכלל. אך אני גם בעד שוויון מלא לגברים בכל מובן שהוא, ללא יוצא מהכלל. אך, כאשר, השוויון המלא לנשים פוגע בשוויון המלא של הגברים אז אני בעד הגברים. שוויון שפוגע בשוויונו של האחר אינו שוויון!
לאחרונה ישנו גל של פרסומים שמקבלים תהודה תקשורתית בלתי-רגילה על הטרדות והתנכלויות מיניות, מצד גברים, לנשים. אני מתנגד לכל הטרדה, התנכלות וכל פשע מיני אחר אך מנגד אני מאמין שכאשר מאשימים גבר במעשים המיוחסים לו יש לבחון עד כמה הוא יכול להגן על חפותו ושמו הטוב. לכן, בעיני האשמות שעברו יותר ממספר קטן של שנים מעת התרחשותן אינן מאפשרות לגבר ל"התגונן" כראוי ולכן צריך להתייחס אליהן בספקנות רבה.
עיתונאית עבר מפורסמת האשימה אדם שכבר הלך לעולמו בניסיון אונס לפני חמישים שנה! לשם-מה? האיש כבר הלך לעולמו, היא כבר אינה מוכרת על-ידי הציבור הרחב, אז לשם מה הפרסום? האם בכדי להצהיר שגם היא "אינית" בנושא ההטרדות? את מי זה בכלל מעניין?
אך היא אינה היחידה ופרסומים של נשים על עוולות מיניות בנות עשרות שנים תופסות מקום מרכזי בתקשורת. בעיני נשים אלו הן בדיחה מהלכת ותקשורת טיפשה ומציצנית שאיבדה כל יכולת שיפוט בין שטות לרצינות.
לא פלא שההתעניינות המרכזית של גברים היא בספורט.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
