עורך הדין ואיש העסקים שמואל טוכמינץ היה במשך שנים רבות מבקר קבוע בבית הקפה המיתולוגי "אקסודוס", ברחוב ז'בוטינסקי פינת רמז, בצפון תל אביב. הוא לא נלאה מלחזור פעם אחר פעם על הסיפור, איך הוא מחזיק בשני מגרשים אי שם בקצה העיר, מעבר לדרך חיפה, שהיום (כלומר אז) אינם שוים הרבה, אך פעם עוד יהיו שווים מליונים רבים.
שומעיו וידידיו חייכו בנימוס. מי חשב אז על בניה באותו חלק של העיר, ממזרח לדרך חיפה, מצפון להמשך רחוב ז'בוטינסקי. הקטע היחידי שבו בנו באיזור היה שיכון בבלי, שם מכרו בשנות הששים דירות 3 חדרים ב-35 אלף דולר, כי מי היה מוכן לגור "בלב המדבר". וחוץ מזה, כולם "ידעו" שהמגרשים של טוכמינץ הם בעיתיים: אין תב"ע תקפה, יש אולי בעיות של פינויים, אין תשתית, ובכלל מי ירצה לגור שם.
עברו שנים, והנה מתגשמת נבואתו של טומכמינץ, אם גם היה עליו להמתין שנים רבות. העיריה והוועדות לבנין ערים אישרו את תכניות הבניה, המיתחם הידוע כיום כ"פארק צמרת", ובו תריסר מגדלים רבי קומות ו-1,750 דירות, יצא לדרך - ושמואל טוכמינץ ובני משפחתו הם הנהנים הראשיים. כי זאת לדעת, בינתים עברו שנים, חלק מהבעלות על המגרשים עברה לבנותיו של טוכמינץ, והן נשואות לבני משפחות ויסברוט, רודריג ווינשל. כולם יהנו מן המכירות, והאמינו לי - יהיה די כסף לכולם.
שמואל טוכמינץ ובני משפחתו מכרו באחרונה את שני המגרשים היקרים שלהם, בעיסקות שהניבו להם 49 מיליון דולר. תחילה מכרו את המגרש ברצועה המערבית של המיתחם, מגרש שעליו מותר לבנות מגדל בן 39 קומות, 177 דירות.
הקונים הם קבוצה של יחידים, שאורגנה על-ידי חברת ב.ס.ר. הקבוצה שילמה 29 מיליון דולר. בסוף השבוע מכרו טוכמניץ ובני משפחתו את המגרש השני, ברצועה המזרחית של המיתחם, והפעם הקונה היא חברת אוסיף, המשלמת 20.4 מיליון דולר.
טוכמינץ קנה את המגרשים לפני יותר מ-60 שנה, מן הסתם בגרושים של היום. המשמעות המעשית היא, שהוא ישלם מס שבח מקרקעין של 12% בלבד, כדין כל עיסקה בקרקע שנקנתה לפני קום המדינה.
נכון, יהיה עליו לשלם מס שבח בשיעור שצוין. נכון, הוא גם שילם מס רכוש הרבה שנים, והיו לו גם הוצאות, כולל שכר טירחת עורכי דין (משרד ללצ'וק), ואולי גם מתווכים, ואולי גם הוצאות מימון וכל מיני הוצאות אחרות. אבל, בנטו, ישארו לו לבני משפחתו הרבה מליונים, שיבטיחו את עתידם הכלכלי לכמה דורות.
שוב, בפעם המי-ידוע-כמה, הוכחה הקביעה הכלכלית, שרכישת נדל"ן היא ההשקעה הטובה ביותר לטווח הארוך, גם אם במקרה שלנו מדובר על עשרות שנים.
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
