כשהנפיצות הופכת ליציבות

המהומות בסוריה החלו באביב 2011, ובתחילה נדמה היה לרבים שבשאר אסד, כחוסני מובארק במצרים, יאבד את השלטון. שר הביטחון באותה עת קצב לו שבועיים בטרם יודח מכיסאו - המציאות כפי שרואים כולם שונה לחלוטין. תמיד קיימת האפשרות שמישהו יתנקש בחייו, אבל בינתיים אסד שולט ברובה הגדול של סוריה. לשניים חייב אסד תודה: למנהיגה של אירן - חמינאי, ולנשיא רוסיה - ולדימיר פוטין.

הראשון נכנס בעובי הקורה מייד, כוח אל-קודס של משמרות המהפכה בסוריה תוגבר והגביר את הסיוע לצבא הסורי, שהלך וכשל בעימותים עם המורדים. ברוב האזורים הסונים לחמו כאספסוף, כשהם חסרי ציוד, נשק, והעיקר - מנהיגות מאחדת, ועם כל זאת לא הצליח המשטר לדכא את מתנגדיו.

אבל גם הסיוע האירני לא הספיק, והאירנים הורו לחיזבאללה להצטרף למערכה, ואמנם אלפי אנשי הארגון לחמו בשטח בצידו של הצבא הסורי, כשהם מפגינים אומץ ונכונות להקריב את חייהם. צבא רוסיה היה מעורב גם הוא בלחימה לצד אסד, האירנים וחיזבאללה, כשעיקר תרומתו הייתה בייעוץ ובאיסוף מודיעין, עד לאחר הסכם הגרעין עם אירן.

כמה שבועות לאחר חתימת ההסכם, שהחזיר את אירן לקהילת האומות המתוקנות בקיץ 2015, החליטו הרוסים לעשות את קפיצת המדרגה בסוריה - הם העבירו אליה כוח אווירי משמעותי, טילי קרקע-אוויר מתקדמים, והפגינו נחישות להציל את אסד בכל מחיר. מאותה עת ואילך פעלו כוחות חיזבאללה, צבא סוריה וחיל-האוויר של רוסיה כתף אל כתף - כשרוסיה נותנת מודיעין, סיוע אווירי מאסיבי ואת המטרייה במערכת הבינלאומית, בעיקר כשאסד עבר כל קו אדום הומניטרי (ואפילו השתמש בגז נגד אזרחיו, יותר מפעם אחת).

באותה עת ממש התפרסמו שמועות על כך שצה"ל פועל בסוריה ומונע העברת אמל"ח מתקדם לידי חיזבאללה. צה"ל גם פגע על-פי שמועות אלה בבכירים אירנים ובבכירי חיזבאללה בעת ששהו מעברו השני של הגבול ברמת הגולן, כדי להקים במרחב בסיסים שישמשו אותם נגד ישראל. הרוסים לא יצאו מגדרם לנוכח פעולות צה"ל, שעל-פי הפרסומים השתמש בנשק מדויק מהאוויר ונמנע מהרג לוחמים ואזרחים. המכתב ששלח השגריר הרוסי בישראל לפני כשבועיים מבהיר את הגישה הרוסית - הוא יצא בהמשך לאמירה רוסית ברורה שהשהות של האירנים בסוריה לגיטימית, לדעת רוסיה.

מהמכתב עולה שרוסיה מודעת לחששות ישראל מהמצב ההולך ומתהווה, אבל סוריה היא מדינה ריבונית, ולכן הסכמתה לפריסת הכוחות האירניים בה מעניקה להם את הלגיטימציה בעת שהותם. זה הסבר לגליסטי רוסי המשרת את הטיעון הרוסי, אבל בה בעת הרוסים בעצם מבהירים בדרך דיפלומטית זהירה, כי שאלת הימצאות האירנים בסוריה היא עניין בין סוריה לישראל ולא בין רוסיה לישראל.

זה לא אור ירוק לתקיפה ישראלית ואפילו לא אור צהוב, אבל המכתב הרוסי הפומבי אומר שרוסיה מודעת לצורך הישראלי ולדאגות המניעות את ישראל לפעול. לאור דברים אלה, שכנראה גם גובו בשיחה שהתנהלה בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין הנשיא פוטין, על ישראל יהיה לשרטט במעשיה, הגלויים והסמויים, בזהירות אך בתקיפות, את הקווים האדומים בסוריה. ישראל גם תצטרך להיות מוכנה להגן עליהם בכוח, אולי אף בהרבה כוח. עיקרם הוא שאסור לאפשר לאירן לבנות בסוריה יכולות תקיפה נגד ישראל.

מתיחות גלויה

השיחות בין רוסיה לגורמים האחרים בסוריה גם הן סוג של שרטוט גבולות גזרה בתוך סוריה. לטורקים, למשל, חשוב מאוד לוודא ששום גורם כורדי לא ירוויח מהמצב החדש - הדאגה הטורקית העיקרית היא לגבי היווצרותה האפשרית של רצועה אוטונומית של הכורדים בסוריה, באזורים שהם לחמו בהם וגירשו משם את גורמי דאעש. לאחרונה הצליחה טורקיה, בשיתוף פעולה עם השלטון העירקי ואירן, לפגוע קשות במאמצי הכורדים בעירק לקדם את עצמאותם. אין פלא שטורקיה רוצה לוודא שצרה דומה לא תצוץ מסוריה, שהכורדים שחיים בה מקורבים למחתרת הכורדית הפעילה ברחבי טורקיה. להערכתי, בה בעת טורקיה גם לא הייתה רוצה לראות את אירן בונה בסיסים מדרום לה. אומנם אין היום מתיחות גלויה בין שתי המדינות, אבל יריבויות היסטוריות לא נמוגות מן העולם.

שאלה לא פתורה היא שאלת הפריסה של אלפי לוחמי המיליציות השיעיות שהובאו על-ידי אירן מהמזרח - מפקיסטן, מאפגניסטן ומעירק - כדי להילחם לצד המשטר. העולם עסק הרבה במתנדבים שהגיעו להילחם לצד דאעש, והתעלם ממספר רב יותר של לוחמי מיליציות שלחמו בצד השיעי. מה יהיה גורלם? האם הם יבנו בסוריה בסיסים וימתינו למלחמה בישראל או שיועברו ללבנון כדי לתגבר את חיזבאללה? האם הם יהפכו לחלק מהאוכלוסייה הקבועה באזור? כתוצאה מגל הפליטים העצום, המרחב עבר טלטלה דמוגרפית קשה שתוצאותיה עוד לא ברורות, והתופעה בולטת בעיקר בסוריה, והשאלה היא מה יתרמו לכך אלפי שיעים שיובאו על-ידי אירן.

בינתיים הביך מעט נסראללה את הרוסים. הוא התפאר כי ארגונו העביר טילי קורנט לחמאס (שירה טיל כזה על אוטובוס תלמידים ליד קיבוץ סעד). בעבר טענה ישראל שהנשק החדיש שמוכרת רוסיה לאירן ולסוריה עובר לידי גורמי הטרור השונים, בעיקר לחיזבאללה, והרוסים הכחישו זאת באופן מוחלט. והנה עתה, במסגרת ההתרברבות של נסראללה, יוצאת האמת לאור. מתברר שאולי שלא לרצונה, רוסיה היא באופן עקיף אחת מספקיות הנשק היותר משוכלל וקטלני לחיזבאללה. האם גם מערכות נשק אחרות, משוכללות לא פחות, הועברו באותה דרך? כדאי לשים על כך דגש בשולי קביעת כללי המשחק בסוריה.

בסופו של מהלך ארוך ומלא תהפוכות, יוצא אסד וידו על העליונה, אך הוא תלוי באירנים, בחיזבאללה וברוסים. בה בעת הם תלויים בו - כי ללא אסד ייתכן שהכוחות הזרים יאבדו את הלגיטימציה להימצאותם בסוריה. גם שני הכוחות הזרים, רוסיה ואירן, תלויים זה בזה. האירנים וחיזבאללה לא יוכלו לאבטח את השלטון המארח אותם ללא תמיכה אווירית של רוסיה והיחלצותה לטובתם במערכת הבינלאומית. רוסיה, שאינה רוצה להשקיע שום כוח יבשתי משמעותי בסוריה, נעזרת בחיזבאללה, במיליציות השיעיות ובכוחות משמרות המהפכה כדי לבסס את האינטרסים שלה בסוריה.

התוצאה היא כאוס שאינו מתפרץ, משום הלחץ הצבאי של שלושת השותפים, אסד, רוסיה ואירן. כמה זמן זה יחזיק מעמד קשה להעריך, זה מצב נפיץ, אך כזה שיכול להחזיק מעמד כי אין לאסד אלטרנטיבה.

[מכון ירושלים ממחקרים אסרטגיים]