בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
הסתייגות ממעמד אוניברסיטת אריאל
|
החלטת ועדת השרים על סיפוחו של המוסד האקדמי שבשטחים הכבושים לשטחה של מדינת ישראל ועל חקיקה להעברתו למועצה להשכלה גבוהה - מקוממת את מרבית המרצים והחוקרים במוסדות האקדמאיים במדינה
החלטת הממשלה לספח דה-פקטו את אוניברסיטת אריאל לשטחה של מדינת ישראל ולצרפה למועצה להשכלה גבוהה -עוררה, ובצדק, התנגדות נמרצת מצד מרבית המרצים והחוקרים במוסדות ההשכלה הגבוהה במדינה. במודעות מאירות-עיניים, המתפרסמות בימים אלה באמצעי התקשורת, מסתייגים אלה החותמים עליהן מהחלטתה של ועדת השרים על העברתה של האוניברסיטה שבשטחים, באמצעות חקיקה, לטיפולה של המועצה להשכלה גבוהה, במקום להשאירה לטיפולה של המועצה, הנמצאת למעשה בשליטה צבאית באזור יהודה ושומרון. אוניברסיטת אריאל ממוקמת, כידוע, בשטח שבו יש הפרדה חדה בין תושבים פלשתינים לאוכלוסיית המתנחלים, כאשר אריאל עצמה מוקפת באוכלוסייה פלשתינית גדולה. שליטה צבאית בפלשתינים ושליטה אזרחית במתנחלים היא, לפיכך, רק חלק אחד ממדיניות ההפרדה החמורה המתקיימת, לדברי החותמים, מעבר לקו הירוק.. מניעים פוליטיים במציאות הקיימת מזה שלושה עשורים תמימים מתנהל מרכז ההשכלה אריאל כמוסד אקדמי לכל דבר, בעוד שמעמדו בהווה כאוניברסיטה עדיין שנוי בקרב רבים וטובים במחלוקת. אלה אינם מוכנים להשלים עם קיומו, ומעדיפים לראות במוסד החינוכי מכללה בלבד, כפי שגם הייתה בעברה, תחת חסותה של אוניברסיטת בר-אילן. השדרוג ממכללה לאוניברסיטה, שניתן לה בזמנו, למרות הכל, נובע לדברי המסתייגים מכך, ממניעים פוליטיים גרידא. כך או אחרת, הוא פוגע מכבר באוניברסיטאות הקיימות בשטחה של מדינת ישראל, הכורעות בלאו הכי תחת עול תקציביהן הכבד ומתקשות לעמוד בהם. אחרי ככלות הכל הן גם מצויות בשוק רווי של מוסדות אקדמיים, הצצים כמעט בכל מקום כפטריות אחר הגשם. ואולי, באירוניה של הגורל, ניתן להיאחז כאן בדברי הנביא ישעיהו, שדאג להזהיר ולהתריע במילות התוכחה שלו: "הוי אריאל אריאל"1 עם מעט דמיון מודרך ניתן, מן הסתם, להבין בנבואת הזעם הקדמונית הזו את מה שבעצם מתרחש בהווה.
|
תאריך:
|
28/12/2017
|
|
|
עודכן:
|
28/12/2017
|
|
ראובן לייב
|
הסתייגות ממעמד אוניברסיטת אריאל
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
יוא"ב
|
28/12/17 08:47
|
|
2
|
|
רחובותית
|
28/12/17 09:50
|
|
|
|
רפי לאופרט
|
28/12/17 11:55
|
|
3
|
|
ב_שמואל
|
28/12/17 19:30
|
|
4
|
|
טודא
|
29/12/17 18:11
|
|
הוויכוח המתנהל בעניין נראה על פניו מוזר, כך גם הטיעונים הנשמעים. ייתכן שיש מקום לדיון ערכי ומוסרי אבל מרבית הטיעונים המושמעים בשיח המתקיים הם בעיני תירוצים של מי שמסרב לראות את המציאות ולהכיר בה, בהיות מוחו שטוף ב"נאורות", ב"הומניות" וב"ליברליזם" כל אלה במירכאות על שום היות כולן בגדר זיוף וצביעות.
|
|
|
אם לא יהיו עיכובים נוספים יועלה בשבוע הבא תחילה בוועדת הפנים והגנת הסביבה, וכחודש לאחר מכן במליאת הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את הצעת החוק שמוביל שר הפנים אריה דרעי המכונה "חוק המרכולים".
|
|
|
יש לנו אמפטיה וגעגועים לדור הקודם, שבאמת אהב לעשות את מה שהוא מקום עבודתו ופרנסתו. מי מאתנו לא מתגעגע לפלאפל הירוק בבאר שבע, לפלאפל הרצל, לדוכן הספינג' בעיר העתיקה בבאר שבע ולפריקסה שהכין סבא לפני חמישים שנה. ואת העסקים הללו מפעילים היום הבנים, ולעיתים הנכדים של המייסד, וכולנו מקווים שהם ימשיכו את מה שהתחיל הדור הקודם. במציאות - לילדים, ובטח לנכדים בוער לעשות כסף מהיר וקל.
|
|
|
נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין ממלא את תפקידו כאזרח מספר אחת באופן שיוצק תוכן ממשי לתפקיד, אשר נתפס ומזוהה כתפקיד ייצוגי וטקסי בלבד. ריבלין חי בתוך עמו, אף שהוא מתגורר במגדל השן של משכן הנשיא. הוא נפגש עם הציבור, חש את פעימות הדופק שלו, ער למצוקותיו, קשוב לצרותיו. הוא לא מורם עם ולא מנותק ממנו. הוא חלק בלתי נפרד מהציבור ומחובר עליו בעבותות ובנימים של דאגה וחמלה.
|
|
|
לא פחות מ-2,661 מלים נדרשו לשרים שקד ובנט מהבית היהודי, לניסוח היוזמה החקיקתית החיונית שהניחו על שולחן הכנסת – חוק יסוד: החקיקה. נדמה שזהו הנשק הדמוקרטי האחרון שנותר בידי העם בישראל, להשתחרר מלפיתת החנק של הבג"ץ, שכשמו לא כן הוא: אין צדק, וגם לא מראית עין של צדק, במוסד היהיר והמתנשא, ששופטיו כחולי הדם יודעים הכל טוב יותר מן העם, ברוח "א-לוהים לשלטון בחרתנו".
|
|
|
|