על אבטחת ילדי ראש הממשלה

הנה הסיפור שהיה צריך להטריד את אליעד שרגא - אבל הוא בחר, במקום זאת, להסתופף בצילו של נוכל פוליטי בהפגנה שריח של ביבים נודף ממנה: המחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש) המליצה, בזמנו, להעמיד לדין פלילי את מפקד להב 433, בין השאר, בגין מעשה מגונה בכוח בקצינת משטרה. אבל היועץ המשפטי באותה העת דחה, משום מה, את ההמלצה. אולם בכך לא תמה הפרשה. משהתברר שאי-אפשר להעמיד לדין משמעתי את ניצב רוני ריטמן, בגלל התיישנות, נדרש המפכ"ל הנכחי לדון בהמשך שירותו. הראיות החד-משמעיות - על-פי פסיקה מפורשת של בית המשפט העליון - חייבו את התייחסותו של רוני אלשיך, אבל זה לא קרה. מי שכבר התגלה כבעל סולם ערכים מעוותת, והתנהגות קלוקלת, שמצאה את ביטוייה בכמה אספקטים שלא כאן המקום להעלותם, מחמת קוצר היריעה, סבר שלא נפל כל פגם בהתנהגותו של ריטמן ושאין מקום לסלק אותו מתפקידו.

התחזית המוקדמת לחורף הזה צפתה עונה שחונה ועקורה מגשמים, בנוסח שלושת החורפים הקודמים. ואז בא סוף השבוע האחרון כדי להטעות, כשהוא כאילו טופח על פני התחזית הפסימית הזו, ומביא עימו יממה רצופה של סופות-גשמים, שהפכו בסופו של דבר למטרד.

בישראל, לעיתים קרובות מדי, טיפול בנושא איננו מתבטא בשלבי ביצוע האופייניים למעשה הטיפול, אלא בצעדי-נראות, שמהווים תחליף עלוב לטיפול אפקטיבי. איפיון של פתרון חייב לכלול מספר שלבים: הגדרת מאפייני הפתרון - במקרה של תאונות דרכים, מספר נפגעים (הרוגים ופצועים) והיקף נזקים (עלות שנתית ישירה ועקיפה בש"ח) הנחשבים סבירים; לוח זמנים להשגת היעדים. כמו-כן, קביעת גורם אחראי לבצוע והגדרת סמכויותיו הסטטוטוריות; אחריות מיניסטריאלית - גורם בממשלה האחראי להוצאתה לפועל של המטלה כולה. תקצוב, תוכנית אופרטיבית ואישורם ע"י הגורם המיניסטריאלי הממונה, יהיו שלב הביצוע הראשון. הגדרת יעדי-ביניים ודרכי מדידתם בתוכנית האופרטיבית, הם חלק חשוב בתוכנית אופרטיבית טובה.

מהפנט מוכר בישראל אמר פעם שגם השאלה "תה או קפה?" היא סוג של היפנוזה. השואל מצמצם את מרחב האפשרויות של הנשאל לשתי אפשרויות. הסיכוי שהעונה יחשוב על שוקו - קטן משמעותית לעומת השאלה: "מה תשתה?". כך גם התפיסה הפוליטית בישראל.

אין ביטוי שיותר מנציח את מצבם של המפלגות החרדיות כמו: אין ילד רע יש מפלגה שרע לה. גדולי הצינקנים לא היו כותבים מחזה שבו דרעי נוזף באופוזיציה שלא מסכימים להיתקזז עם ח"כ שקובר את אשתו וכמה שעות אחר כך בודק אופציות להביא אותו. החל מדחייה של חוק המרכולים שזהו חוק הדגל של המפלגות החרדיות ואיכשהו הפך להיות לדגל של קוון טובע כי אם נדמה את חוק המרכולים לחוק דגל של מפלגה אחרת הדבר לא היה עובר בשתיקה. ראו ערך חוק עונש מוות למחבלים של ליברמן או חוק ההמלצות של הליכוד אז מה התפספס פה: התשובה היא שלחרדים יש כדור אחד במחסנית והם שומרים אותה לחוק הגיוס אין מפלגה שלא רוצה בחירות כמו המפלגות החרדיות. שלא צריך להיות מינה צמח בשביל להבין כמה הרכבי קואלציה יש ללא החרדים בבחירות הבאות, במיוחד שש"ס בינתיים מתנדנדת על אחוז החסימה שמשום מה (אלי יש) לא מסכימה להוריד את האחוז. ומה תמונת המצב בינתיים חנויות נפתחות בשבת, עבודות הרכבת עדיין מתקיימות בשבת ואין עוד חוק גיוס. חוק המרכולים (שאם בודקים אותו לעומק רואים שאין בו הרבה שינויים מהמצב הקיים) היה הדבר האחרון שעוד היה אמור להראות שהמפלגות החרדיות עדיין בהכרה. משם יצאה התגובה האימפולסיבית של דרעי שביקש להביא את ח"כ להצבעה באמצע השבעה על אשתו ופה צריך לזכור כלב נובח לא נושך.