לכל מי שתמך ועודנו תומך בי!
חברים!
החל מיום 16 באוקטובר 2005 אני נמצא בנפת הדקבריסטים, אסירים, שנידונו לעבודות פרך ובנפת מכרות אורניום, במרחק של 600 קמ' מהעיר צ'יטה ו-6,500 קמ' ממוסקבה.
הקרמלין ניסה לבודד אותי לגמרי ממדינה ואנשים, ואף יתרה מכך - להשמידני פיסית. בכך השלטון הקיים הוכיח בפעם נוספת, כי אינו מוכן לויכוח פתוח וכנה עמי (ובכלל לדו-שיח ישיר עם אופוזיציה אמיתית).
הם מקווים כי חודורקובסקי ישכח בקרוב. הם מנסים לשכנע אתכם, חבריי, כי המאבק הסתיים, כי יש להשלים עם רדיפת הבצע של הביורוקרטים ברוסיה. אין זה נכון. המאבק רק מתחיל.
בפני המדינה שלנו ניצבות משימות ענק. יש לעצב את התוכנית לפיתוח רוסיה במאה ה-21. יש לבנות מחדש את הצבא ואת מערכת אכיפת החוק, להקים "מאפס" את מערך הפקידות, הדואג לגורלה של המדינה והחברה, ולא להתעשרות אישית ללא גבולות. יש להתרחק מדרך נושאת-כליה של הפיכת רוסיה ליותרת גולמית רשמית, לעשות מהפך נחרץ לעבר "כלכלת ידע" חדשה. יש לשמר את המזרח הרחוק ואת סיביר בגבולות רוסיה, אחרת בעוד מספר שנים הם ימצאו בפיקוחה סין. יש לשחזר את העמדות ואת היוקרה של רוסיה בעולם, שאבדו כתוצאה מחוסר מקצועיות, ולעתים, אף מבגידה ישירה.
כדי לפתור בעיות בשיעור קומה כזה, המדינה זקוקה לאליטה פוליטית חדשה. גיבורים, ולא אפרוריות. אנשים אמיצים, כנים ועקביים. אנשים אלה הם אתם, אזרחים ובעלי ברית. מי שאינו פוחד היום לתמוך באסירים פוליטיים ולומר "לא" למנגנון הדיכוי של ביורוקרטיה פושעת, רשאי להיקרא אדם ב"א" רבתי.
עידן האפרוריות חולף - מגיע עידן הגיבורים.
