גבעות החופש

"אין עוד הרבה מדינות בעולם שבהן אני יכול לבקש מחברה מסוימת שתשלח לי חומרי בנייה בשווי של חצי מיליון דולר, אשלם את הכסף בתוך 30 יום והיא תקבל את זה ותשלח לי את המוצרים.

מערכת היחסים שלנו עם חברות ישראליות היא כזאת. באותה מידה, יש חברות ישראליות שמבקשות מאיתנו את כל הסכום לפני שהן מספקות את המוצרים ואנחנו סומכים עליהן ומעבירים להן את כל הכסף, כיוון שיש לנו יחסי אמון ברמה די גבוהה" (בשאר אל מסרי, איש עסקים אמריקני-פלשתיני - מקים העיר ראוובי).

בנסיעה שאינה ארוכה יחסית וללא מחסומים מאזור תל אביב ללב יהודה ושומרון, נבנית כבר מספר שנים עיר פלשתינית חדשה - ראוובי, ובתרגום חופשי לעברית, גבעות.

בניית ראוובי מזכירה מאוד את העיר הישראלית הצעירה יחסית מודיעין, היא נמצאת על רוב שטח A (שליטה ביטחונית ומונציפאלית של הרשות הפלשתינית) בערך 10 דקות מאוניברסיטת ביר זית, כ-20 דקות מרמאללה, חצי שעה משכם ותל אביב ורק כמה מאות מטרים מההתיישבות היהודית עטרת.

אין ספק, ראוובי נבנית ומתפתחת לכדי עיר בורגנית עם סגנון חיים חסר תקדים במונחי החברה הפלשתינית. מתחמי עסקים, תעשיה, פנאי, הסעדה, בידור לצד שכונות מגורים המיועדות לפלשתינים בני מעמד הביניים ומעלה ללא חומות, ללא מעברים, תצפיות ביטחון וגדרות תיל מסולסלות המפרידים בינם לבין ישראל. ירצו או לא, ראוובי היא הזדמנות להוכחה פלשתינית נוספת על-מנת ליצור גשר קטן של תרבות, דרך סגנון חיים פלשתיני חדש שמשיק לתרבות הפרו מערבית הישראלית.

ראוובי אינה יוזמה של הרשות הפלשתינית, היא יוזמה פרטית של איש עסקים אמריקני יליד שכם, בשאר אל מסרי שמו. אל מסרי, מאחת המשפחות הפלשתיניות העשירות ביותר, משפחה שמעורבת בפרויקטים של נדל"ן בכל רחבי העולם. קשריה של המשפחה בקטר סייעו לגיוס סכום לא מבוטל של 850 מיליון דולרים מזרוע הנדל"ן של השלטון הקאטרי, על-מנת להקים את העיר. בשביל בשאר אל מסרי ראוובי היא מפעל חיים. לטענתו הוא יכול למות מחר, אבל חלום ראוובי ישאר והוסיף כי יש לו שתי בנות וראוובי היא הבת השלישית.

מבחינת ההתקדמות העירונית, מוקמים מבני ציבור בהם שלושה בתי ספר ציבוריים, מסגד וכנסייה.

האם ליהודים אין מקום בראוובי? ובכן, אופי התושבים המיועד לעיר מסביר למעשה את 70% קוני הדירות הפלשתינים שרוב רובם זוגות נשואים חדשים וצעירים מצפון יהודה ושומרון. כמעט ככולם משכילים אקדמאים ושכירים. בין רוכשי הדירות, ישנם גם ערבים ישראלים שהחליטו להשקיע בהזדמנות בנדל"ן. מבחינת רכישת דירות בעיר על-ידי יהודים אין מניעה חד-משמעית, מלבד הגשת בקשה רשמית מהרשות הפלשתינית, מה שבעצם עונה על התשובה בצורה עקיפה.

מאל מסרי נמסר כי העיר נבנית קודם עבור הציבור הפלשתיני וערבי ישראלי הינו בעצם פלשתיני באותה מידה כפי שפלשתיני אשר גר בירדן, הינו פלשתיני.

ראוובי שבנויה על גבעה המשקיפה על כל האזור, כך שמצפון רואים בבירור את העיר שכם, מדרום נשקפת רמאללה וממערב מישור החוף, מגדלי רמת גן ותל אביב. על שישה מיליון מ"ר צפויה להתפשט העיר, מרחב מחיה פלשתיני איכותי חד-משמעי. על-פי אל מסרי בתכנון העיר מבחינת תעסוקה צפויים בין 3,000 ל-5,000 מקומות עבודה שיהפכו אותה לעיר תוססת.

עיר כזו היא נקודת אור שמעניקה מעט נוף אחר, מעט תקווה בנושא הסכסוך הישראלי פלשתיני, זהו תכנון קפדני של עיר שאולי מערערת ואינה שייכת לתופעת הקורבנות הפלשתינית המסורתית כנגד ישראל, אלא לעשיה יעילה ומהדהדת לעבר עתיד כלכלי אחר ושונה.