השופט ג'ובראן, אז אל תשיר, בבית

השופט ג'ובראן היקר, יש לי אליך הערכה רבה כשופט, אני מאמין שאתה בעשירון העליון של השופטים האיכותיים ובהירי המחשבה וההבעה, אני מאמין שיושר ויושרה מנחים אותך, ולכן אתה אומר לנו, לעם ישראל, פנים מול פנים, כי מילות ההמנון של המדינה לא מקובלות עליך.

אתה יודע מה, לו הייתי במקומך, מילות ההמנון גם לא היו מקובלות עלי.

אתה חלק ממיעוט ערבי החי במדינה יהודית, ערכיה וסמליה של המדינה הם הערכים והסמלים, של אושיות קיומה היהודיים, ואושיות קיומה היהודיים הם: מגן דוד, הדגל, מנורת שבעת הקנים, הסמל ו "נפש יהודי הומייה" בהמנון.

יש לנו עוד סמלים כגון "חזרנו אל בורות המים לעיר ולכיכר", "נשוב נרד לים המלח בדרך יריחו" ועוד ועוד. ואתה ערבי ולכן ברור שהסמלים האלה לא מדברים אליך, ובצדק, ובגלל עימות הדמים בין יהודים וערבים, הסמלים האלה מקוממים אותך, וגם את זה אני מבין.

אינני מצפה שתתלה דגל על מרפסת ביתך ביום העצמאות, אינני מצפה שתתלה את סמל המדינה על הקיר אם וכאשר תפתח משרד עצמאי, וגם את התקווה אינך מצופה לשיר באירועים בהם אתה משתתף כאדם פרטי.

לחלופין, במסגרת תפקידיך הציבוריים, אתה מחויב אתה בממלכתיות, מחויב אתה בכיבוד הסמלים של המדינה (כולל שירת ההמנון), על-אף שאידיאולוגית, הם לא מדברים אליך, ויש לך כמובן גם חלופה אחרת, לא להתקרב לסקטור הציבור.

אני לא אוהב את תשלמי מס ההכנסה, ובכל זאת אני משלם, גם מע"מ מעיק עלי מאד, והייתי מעדיף לגבות אותו ולא להעבירו לאוצר, אבל מה לעשות, אני חי בקבוצה, לקבוצה הזו יש כללים, ומחובתי לשמור על הכללים.

גם אתה חייב לשמור על הכללים, או יותר נכון, בייחוד אתה.