סדר פסח

כשהסבנו לשולחן הסדר וקראנו מספר שמות פרק ה' פסוק א': "ואחר באו משה ואהרון ויאמרו אל פרעה, כה אמר ה'; שלח נא את עמי", שבתי לחוויה של אחד מלילות הסדר, שערכנו, רעייתי ואני, בביתו של אדם קשיש, סבו של אחד מתלמידי בסאן פטרסבורג בשנת 1993. סבא שמתעקש לקרוא לעיר לנינגראד, העיר בה הוא לחם בתשע מאות ימי המצור במלחמת העולם השנייה. בליל הסדר השנה שוטטתי בין זיכרונות מליל סדר בעיר רחוקה ברוסיה ובין אירועי דמים הפוקדים מבואותיה של עיר קרובה על גבולה הדרומי של ארצי.

רעייתי ואני עם תלמידי הכתה הבוגרת קיימנו מספר סדרים במהלך השבוע של פסח בבתי יהודים קשישים, שהיו להם קשרי משפחה עם תלמידי בית הספר. מנות המזון הוכנו במטבח בית הספר, מצות ויין קנינו בבית הכנסת הישן שמאחורי תאטרון מארינסקי.

בקומה התשיעית ברחוב סוסלובה ציפתה לנו חוויה, שמלווה אותי עד היום. כשקראתי את הפסוק "שלח נא את עמי". הפסיק אותי המארח וביקש, שנאזין לקלטת, בה מוקלטת הופעה של הזמר השחור פול רובסון, שבא מארצות הברית לברית המועצות בשנת 1949 לחגיגות לציון 150 שנה להולדת גדול המשוררים הרוסיים, אלכסנדר פושקין. באולם "הבולשוי תיאטר" במוסקבה בחר הזמר פול רובסון לפתוח בשיר "מַהֵר מֹשֶה צַוֵּה פַּרְעֹה: שְלַח נָא אֶת עַמִּי".

למארח שלנו הייתה הקלטה של אותו קונצרט. למרות שזו הייתה הקלטה חובבנית, קול הבס של פול רובסון, המרעים בקולו - "שלח נא את עמי", הרטיט לבבות באותו מעמד. מצאנו עצמנו חוזרים ומאזינים לקול של פול רובסון שהרעיד כל פינה בחדר הקטן, בו הצטופפנו כשלושים איש.

למארח הייתה קלטת נוספת, בה מספר פול רובסון פרקים מחייו לחוג של סופרים ואנשי רוח. כמי שאוהב את שירתו של הזמר פול רובסון הייתה זו חוויה מרגשת להאזין בסיום קריאת האגדה להקלטה. פול רובסון גילה למאזינים שאביו, ויליאם רובסון, היה עבד במדינת קרולינה.

מאבק הרואי

לימים האב נשא אישה, שהייתה אחת מהלוחמות העקביות נגד העבדות. הסלידה מעבדות ולחימה נגד חברה רכושנית, שהיו נכסי צאן ברזל במשפחה קרבו את פול רובסון להזדהות עם סבלו של העם היהודי ולתמיכה במאבק לכינונה של חברה סוציאליסטית. מכאן שבכל קונצרט בכל הופעה של בכל פינה עולפ שילב את השיר "מהר משה צוה פרעה שלח נא את עמי".

כן הקדיש בסיום כל קונצרט מלים חמות למאבק ההירואי של דור העבדים במצרים, שקרא תגר בהנהגת משה על שלטון אכזר, שביקש למנוע את החרות מעם ישראל".

פול רובסון לא היה רק זמר, בן העבד הצליח לסיים בהצטיינות את אחת האוניבירסטאות היוקרתיות, אוניברסיטת קולומביה. הוא הוסמך לעריכת דין. הוא נטש את עריכת הדין, כי לעורך דין שחור לא היה סיכוי בראשית שנות העשרים של המאה הקודמת. מצא עצמו כזמר המביא לציבור מוזיקה שחורה וכן השתלב בתיאטרון. גולת הכותרת הייתה ההופעה כאותלו של שקספיר בתאטרון בלונדון ב-1930.

פעילותו הפוליטית בעד זכויות אזרח ושוויון לשחורים ותמיכתו במפלגה הקומינסטית הניעו את שלטונות ארה"ב להחרים את דרכונו. המשפט שהכעיס את השלטון האמריקני הייתה הכרזתו של פול רובסון - "שלא ייתכן ששחורים אמריקנים יילחמו בשם אלו שדיכאו אותם נגד ברית המועצות". במשך תשע שנים נשלל ממנו הדרכון.

בגיל 79 נפטר פול רובסון ב-23 בינואר 1976. לכל אחד יש את פול רובסון שלו. לי יש את החוויה המרגשת לשמוע בס עמוק, שהרעיד חדר קטן בביתו של קשיש יהודי ואת סיפור חייו של בן עבדים במאה ה-19 מקלטת שחוקה, שהיה לאחד האומנים הנערצים בארצות הברית במאה ה-20. העריצו אותו גם כאלו שלא הסכימו עם דרכו הפוליטית.

קשה היה לי לחגוג את חג החרות השנה, כשאל שולחן הסדר הגיעו ידיעות על ירי לעבר רבבות אזרחים, בני עם שכן המשמיע שוועתו להיחלץ מהמצור על רצועה קטנה, בה חיים שני מיליון בני אדם. קשה היה לי לחגוג את חג החרות, כשבירי של אש חיה אנחנו גודעים חיי מפגינים המבקשים חרות לעמם.