השינאה ל
בנימין נתניהו מעבירה אותם על דעתם. הם אינם יודעים את נפשם מרוב צער על מצבה האיתן של המדינה בתחילת שנתה ה-71. וגם העובדה שלא הרבה יישאר מן "החקירות" הכי מוזרות, אם בכלל, לא נותנת להם מנוח. התבוננתי בפניהם המעוותות מתסכול, של
רוני דניאל ושל
אמנון אברמוביץ', צמד פרשניו-ליצניו של ערוץ "החדשות", שדומים בעיני לשתי החבובות הזכורות לטוב, ולא יכולתי שלא להרגיש בושה. שני הפרשנים, מדושני השכר, ישבו בערוץ הממלכתי-כביכול ופשוט ניבלו את הפה.
רוני דניאל היה כפסע מן הטענה שיש לפתוח בעוד "תיק חקירה" נגד נתניהו (שיקבל, אולי, את המספר 7000 או 8000) בגין "גניבת" דקות לטובת הנאום שלו על-חשבון יושב-ראש הכנסת "הנגזל".
וזה היה לגמרי הזוי: יושב לו האברמוביץ' הזה ושואל את הצופים, לדוגמה, מדוע ראש ה
ממשלה לא הזכיר בנאומו בטקס הדלקת המשואות שיש נגדו שלושה עדי מדינה - למעשה, יש חמישה, אבל לא בזה העניין - או את העובדה שבעת שהותו בארה"ב לצורך לימודים הוא החליף (מטעמי ביטחון, כנראה, ולא מכל טעם אחר) את שמו ל-"ניתאי". החוצפה פשוט נזלה לו מהאוזניים בעת שהוא אמר את הדברים האלה - אבל לא היה איש באולפן שיגיד לו שהוא פשוט טיפש. כך הם מרכיבים שם את פאנל "המגיבים".
ואני הייתי מוסיף ל"תמיהות" של אברמוביץ' גם את העובדה שנתניהו לא הזכיר בנאומו את חמש השנים שהוא שירת בסיירת מטכ"ל, ואת עשרות הפעולות המבצעיות שהוא השתתף בהן, לרבות חילוץ בני הערובה ממטוס סבנה, וגם לא את העובדה שהוא נושא את הכאב הבלתי נגמר של אובדן אח בכור.
והייתי מוסיף עוד כהנה וכהנה - אבל אינני רוצה להציג את אברמוביץ' במלוא כיעורו האינטלקטואלי. במשך שנים הוא מפמפם בכל יום ששי דברי שטנה נגד נתניהו והנה בפרקליטות לא מאזינים לו - ומציעים ליועץ המשפטי לממשלה להעמיד את נתניהו לדין בעבירה דרדל'ה. וזה פשוט מחליא אותו. הוא לא מבין איך זה שוב קורה לו.
ולטעמי, גם המלצה זו, של הפרקליטות, אין בה ממש. אבל מה איכפת לאברמוביץ'. יש לו חסינות. הוא הרי נפצע קשה במלחמת יום הכיפורים, אז מאז מותר לו הכול. גם לחרף ולגדף. גם לפזר בפרהסיה חצאי-אמיתות. גם להטיל את מימיו מן המקפצה. אז הכל בסדר. תביעה בגין לשון הרע הרי לא תוגש נגדו, כמו נגד
יגאל סרנה ונגד
בן כספית. שכן, אין טעם להתעסק במי שהטראומה של המלחמה השאירה בו, ללא ספק, צלקות.
