בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אימת הדין אינה ניתנת לחלוקה
|
כשם ש'פיסת ההתגברות' היא מילה נאה אך מכובסת כך האמירה שתפקידה של הממשלה למשול ושל המפשט לפסוק ולשפוט הוא אמירה ריקה מכל תוכן של אמת. תפקידה של ממשלה הוא למשול על-פי החוק. בלי חוק היא לא מושלת. היא דורסת. תפקידו של בית המשפט הוא לא לשפוט. הוא להעמיד חומה של חוק כדי שבתוכה תתקיים חברה הוגנת
|
בג"ץ. לא מאיים על שלום הציבור [צילום: יונתן זינדל/פלאש 90]
|
|
|
|
|
יש לומר את הדברים בעברית מובנת לכל: 'פסקת ההתגברות' היא עברית שאינה יכולה להיות מובנת לכל. היא ניסוח שכולו אינואנדו. ה"התגברות" משדר מצב בו בית המשפט העליון הוא גורל אכזר. על העם להתגבר. לא להיכנע. כמו שמתגברים על מחלה. כמו שמתגברים על אסון. זאת מילה האומרת שעל הנפגע - הכנסת במשל הזה - לגייס את כל כוחות הנפש ולהתגבר על הרעה הנוראה שבאה עליו. זה אורווליאיני. Newspeak. Double talk. הבג"ץ לא מאיים על שלום הציבור. הוא לא רשות עוינת. הוא לא סוכנות דיכוי. הביטוי "התגברות" טומן בחובו אמירה שהוא כן מאיים. שהוא כן עוין. שהוא רב כוח ומדכא. אבל, הכנסת תתגבר. היא עברה את פרעה. היא תעבור גם את ברק ואת נאור ואת חיות. זה כמובן הבל. יותר מזה. הבל הבלים של מכבסות מילים. בעברית פשוטה המובנת לכל ""פסקת ההתגברות" היא הסוואה של המשפט " נעביר חוק שאנחנו מעל לחוק". נשתמש במכניזם הדמוקרטי כדי לאיין את הדמוקרטיה. היו דברים מעולם. מה אומר המכניזם? כדי להקים ממשלה, יש להבטיח כי רוב פרלמנטארי יתמוך בה. הרוב הזה, הוא לגו. אבן קטנה של 6 אחוזים שיש לה אינטרסים משלה מצטרפת לאבן קטנה אחרת שיש לה 7 אחוזים והיא בכלל מושבעת לקדם אינטרס שאיננו מעניינה של אבן לוגו אחרת, וכן הלאה עד שמגיעים לפסיפס של אבנים שונות ומגוונות שעושות יחד הסכם להעניק לממשלה גיבוי. זה המכניזם. הוא לא מבטא שום רצון עם. חסידות גור רוצה מה שטוב לה, מה שהיא רוצה זה רצונה שלה, לא רצון העם. חסידי אביגדור רוצה מה שטוב לה. מה שטוב לחסידות גור הוא כמעט לצנינים בעיניה. אבל יחד הן רוצות ממשלה. זה לא רצון העם. זה רצון אביגוד וגור. בשם הרצון הזה, מודיעים למערכת המשפט שאם תפסוק בנגוד לרצון גור ואביגדור היא תודח באמצעות המכניזם הדמוקרטי שאמנם יביא להידרדרות הדמוקרטיה, אבל זה כבר קרה, בעבר, זה לא חידוש. החידוש האחד הוא לשוני. פסקת ההתגברות. הרעיון הדמוקרטי איננו מעניק לרוב פרלמנטרי את הסמכות לשלוט על המיעוט הפרלמנטרי. הוא מטיל עליו אחריות לנהל את ענייני המדינה כך שטובת הרוב וטובת המיעוט גם יחד יזכו לשירות הוגן. המכניזם הדמוקרטי מאפשר למיעוט שחבר אל מיעוט להפעיל כוח. הרעיון הדמוקרטי מטיל על הרוב אחריות לכלל האומה. הוא תובע ריסון הכוח. הוא כפוף לחוק המגן על מי שאיננו בעמדת כוח אבל הוא פרטנר מלא באוצר זכויות האדם שהמכניזם הדמוקרטי מאפשר טכנית לשדוד אותו, אבל אז, אין גם לרוב במושל אוצר של זכויות שתעמוד לו כאשר הוא יהיה מיעוט בתורו. עם זאת, כשחודרת לרוח היום אי-נוחות הנובעת מקוצר רוח או מנמהרות, צריכים לשבת ולדון ולמצוא לא פשרה אלא הבנה הדדית על מה אפשר בלי להרוס, ומה אי-אפשר שמא לחץ עובר יגרום לתקלה שאינה עוברת. על משפט לא מתגברים. אימת הדין אינה נתונה לחלוקה אלא אם כן אין אימה ואין דין. על כן אי-אפשר להבין את הפוליטיקאים הרואים ב'פסקת ההתגברות' כפי שהם מכנים את הרצון להצביע כי רוב של 61 חברי כנסת יכול להחליט כי הכנסת היא מעל לחוק והנזקקים ללשון של אולטימטום נוכח הרצון הכן או הטכסיסי של ראש הממשלה לשוב ולחפש הבנה שתשאיר את הרוב כרוב ואת המשפט כמשפט. כשם ש'פיסת ההתגברות' היא מילה נאה אך מכובסת כך האמירה שתפקידה של הממשלה למשול ושל המפשט לפסוק ולשפוט הוא אמירה ריקה מכל תוכן של אמת. תפקידה של ממשלה הוא למשול על-פי החוק. בלי חוק היא לא מושלת. היא דורסת. תפקידו של בית המשפט הוא לא לשפוט. הוא להעמיד חומה של חוק כדי שבתוכה תתקיים חברה הוגנת. זה משפט שאיננו קליפ. יועצי תקשורת היו אולי פוסלים אותו כי הוא מורכב. אבל הוא אמת. ולכן, לאט לנו מן החיפזון כאילו עומדים לפרוץ את חומות הקיום הישראלי כבר מחר, באין חלילה פסקת התגברות לאלתר... זה פשוט לא אמת.
|
תאריך:
|
06/05/2018
|
|
|
עודכן:
|
07/05/2018
|
|
יצחק מאיר
|
אימת הדין אינה ניתנת לחלוקה
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
עובד 1
|
7/05/18 20:35
|
|
2
|
|
אברהם 101010
|
8/05/18 21:42
|
|
הכל מסכימים שמשטר דמוקרטי אין פירושו שהרוב הנבחר, רוב המתבטא הן בהרכב הרשות המחוקקת והן בהרכב הרשות המבצעת, רשאי לעשות ככל העולה על רוחו. מוסכם שיש גבולות סבירים שגם לרוב אסור לחצות אותם, ואם יחצה אותם הוא ייקלע למצב של עריצות הרוב, שכמובן אינה תקינה ואינה רצויה.
|
|
|
ראש הממשלה בנימין נתניהו שוב מבקש דחייה במסגרת איזון יחסי הרשויות. נתניהו פנה (יום ה', 3.5.18) לשרת המשפטים איילת שקד, וביקש ממנה לדחות את הדיון בפסקת ההתגברות אותו אמורה הייתה לקיים ביום ראשון הקרוב ועד השרים לענייני חקיקה.
|
|
|
נשיא המדינה, ראובן ריבלין, קורא להגביל את סמכותו של בית המשפט העליון להעביר את החקיקה תחת שבט הביקורת השיפוטית - אך לעשות זאת "בדרך של שיח, הבנה והסכמה".
|
|
|
נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, דורשת לדחות בשבוע לפחות את הדיון על פסקת ההתגברות בוועדת השרים לחקיקה. זאת, כתנאי להסכמתה להיפגש ולדון בנושא עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ועם שרת המשפטים, איילת שקד. כך מסרה (יום ב', 23.4.18) דוברות בתי המשפט. מאוחר יותר דווח, כי שקד נענתה לדרישה ודחתה בשבוע את הדיון.
|
|
|
1. לבית המשפט העליון יש סמכות לבטל חוקים הנוגדים את חוקי היסוד. את הסמכות הזאת נתנה לו הכנסת. סעיף 8 לחוק יסוד כבוד האדם וחרותו קובע: "אין פוגעים בזכויות שלפי חוק יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו". בחוק חופש העיסוק מצויה המגבלה בסעיף 4: "אין פוגעים בחופש העיסוק אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו".
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
עמרי מניב בערוץ-12 הביא צרור של הקלטות של שיחות בין שקד לבין נוה הוא לחץ למנות את איתן אורנשטיין לנשיא המחוזי בתל אביב שקד נכנעה והצביעה בעד אורנשטיין
|
|
|
יוסי אחימאיר
"ביבי נקלה, ביבי נבל, ביבי מושחת, ביבי שקרן, ביבי מאוס, ביבי תחמן"... כך נפתח ביום שלישי מאמר בעיתון ה"הגון", שופר הפלשתינים - הארץ
|
|
|
ציפי לידר
למרבה האירוניה, בתו של פרעה היא שהצילה אותו ובסופו של דבר פרעה בכבודו ובעצמו גידל את משה בארמונו, וסלל את הדרך לגאולה האדם חושב, והאלוקים צוחק
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|