בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
חשיבות למפגש נתניהו ופוטין
|
למרות שקשה להניח שיהיה בו כדי לרצות את ישראל בתביעותיה, אין בכל זאת מקום להתעלם ממה שצפוי מאחורי הקלעים בוועדות המשותפות
|
נתניהו ופוטין. [צילום: קובי גדעון/לע"מ]
|
|
|
|
|
המפגש הצפוי השבוע במוסקבה בין ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לבין הנשיא הרוסי, ולדימיר פוטין, ככל הנראה לא יניב תוצאות רצויות למדינת ישראל, ולכל היותר יהיה זה פשוט מפגש-הבהרה. על כן אך לשווא משלה את עצמו בנימין נתניהו שהנשיא הרוסי אכן ייענה לקריאתו לפעול לבלימת הפעילות האירנית בסוריה. עם זאת אין כמובן לזלזל בדבר חשיבות המפגש במצב הנתון. אחרי ככלות הכל הדברים אמורים במאמציה של אירן להתבסס בסוריה, חרף התנגדותה הנמרצת של ישראל, הרואה בכך בבחינת "קאזוס בלי". בד-בבד אין גם להתעלם מכוונתה המוצהרת של אירן לשגר לעבר ישראל טילים, כנקמה על התקיפה שהיא מייחסת לה בסוריה. כך או אחרת ראוי להזכיר שפוטין הוא כיום טווה החוטים הראשי בעולם, ובתור שכזה יש בכוחו לשנות את פני הדברים המתרחשים בימים אלה על האדמה הסורית מן הקצה אל הקצה... אלא שהוא פשוט, לא רוצה בשינוי. חשיבות עליונה אחרי ככלות הכל לא ניתן, כמובן, להתעלם מהאינטרס הרוסי בסוריה. בהקשר לכך ביקש באחרונה פוטין מנתניהו שלא לבצע כל פעולה שהיא, העלולה, לדבריו, לערער את סוריה ולאיים על ביטחונה. אין גם לשכוח שפוטין מייחס חשיבות עליונה לאוטונומיה הסורית, שבה הוא תקע זה מכבר יתדות מוצקים. למרות התנפצות התקוות לרסיסים, יש בכל זאת גם משהו טוב במפגש שבין נתניהו לפוטין. מסתבר שבין שני המנהיגים יש איזושהי כימיה, ושלמרות האינטרסים המנוגדים ביניהם, הם בכל זאת מוכנים להיוועד יחדיו. ובתוך כך יש גם קורטוב של מחמאה ועידוד כלשהו במחווה של פוטין כלפי נתניהו, כאשר הוא מצא לנכון בהזדמנות זו להזמין את ראש ממשלת ישראל להשתתף ביחד עימו במצעד יום הניצחון על גרמניה הנאצית במוסקבה. במחווה הזאת יש, למרות הכל, רצון טוב למפגש הדדי, וגם זה משהו שאין להתעלם ממנו.
|
תאריך:
|
08/05/2018
|
|
|
עודכן:
|
08/05/2018
|
|
ראובן לייב
|
חשיבות למפגש נתניהו ופוטין
|
|
ענף הבנייה בישראל סובל ממחסור משמעותי במנהלי עבודה מוסמכים. על-פי הערכות מדובר בחוסר של מעל 2,500 מנהלי עבודה באתרי הבנייה. פער זה רק הולך וגדל עם יציאתם לגמלאות של מנהלי עבודה ותיקים, שעלו ברובם ממדינות חבר העמים.
|
|
|
שליט רמאללה מחמוד עבאס הצדיק את המרצחים מבצעי השואה בטענה, שהקורבנות עשקו את כספי העמים שאירחו אותם, עלילה אנטישמית ידועה. הדברים האלה חמורים מהכחשת שואה גרידא, כי עבאס מדבר כאן בשפת המשמידים עצמם. באותו הנאום התקדם אבו-מאזן עוד צעד, מן הנאציזם הגרמני ההיסטורי אל הנאציזם הפלשתיני העכשווי, בהשמיעו שני עיקרי אמונה מתוך ה'אני מאמין' של האישיות הפוליטית והאידיאולוגית הפלשתינית, אותו הגולם שנברא למטרה אחת בלבד, להשמיד את מפעל התחייה הציוני ולבוא תחתיו.
|
|
|
הנאום והמצגת, באו להסביר, לרמוז, להרשים, לאיים ולאותת לאירן שישראל יודעת הכל, יכולה להגיע למקומות הרגישים ויודעת להכות בעיתוי המתאים הנאום היה פרומו מבריק ומחומצת - להחלטה של טראמפ על ההסכם, שיש לתקנו או לבטלו
|
|
|
בתצלום נשיא המדינה, רובי ריבלין, יושב, מחייך גם למעמד השבעת השופטים, גם למצלמה. מימינו נשיאת בית המשפט העליון. משמאלו שרת המשפטים אילת שקד. מימינו אזהרה - פסקת ההתגברות היא פסקה הטומנת עמה סכנות מהותיות לחייה של החברה הישראלית במדינתו. משמאלו הרגעה תוקפנית כלשהי "האינפלציה בהודעות הפטירה של הדמוקרטיה הישראלית הפכה לאבסורד. הדמוקרטיה הישראלית חיה ובועטת". וריבלין בתווך.
|
|
|
ב-25 בינואר 1949 התקיימו הבחירות הראשונות בישראל. מפא"י זכתה ב-46 מושבים בכנסת והממשלה שהקים בן-גוריון התבססה על הסיסמה "בלי חרות ובלי מק"י". הוצאתה של חרות מכול חישוב קואליציוני עדיין הותירה לבן גוריון מרווח עצום לתמרון. הבחירה המרכזית הייתה בין מפ"ם שזכתה ב-19 מנדטים, לבין הדתיים. בן-גוריון העדיף להשאיר את מפ"ם בחוץ ולבסס את ממשלתו על החזית הדתית הלאומית (הסבר אפשרי נעוץ בנטייה הפרו-סובייטית של מפ"ם, ובן גוריון הבין כי יהיה עליו לסמוך בעיקר על המערב). גוריון הכיר בזרם הממלכתי- דתי וניאות להעניק למספר מוגבל של תלמידי ישיבות ש"תורתם אומנותם" דחיית שירות, שהייתה למעשה פטור משירות צבאי, בנימוק שיש לשקם את עולם הישיבות שחרב בשואה. הציונות הדתית זכתה בסידור מיוחד משלה, בדמות "ישיבות הסדר", שבמסגרתו תלמידי ישיבות זוכים בשירות צבאי קצר.
|
|
|
|