כשהעונש הוא פרס

עבודות שירות לתועלת הציבור, שבהן מחויבים אנשים שביצעו עבירות שונות, אינן עונש ראוי. הן גם אינן עונש מידתי. במידה רבה וגדולה הן כלל אינן עונש. תועלת הציבור אינה קשורה עם אופן ריצוי עונש של מורשעים (עבריינים). תועלת הציבור? בבקשה הורידו את המס על הדלק, המהווה יותר ממחצית מחירו ההולך וממיר לעיתים הולכות ותוכפות. תועלת הציבור? סללו יותר שבילים, יותר מהר, לרווחת הרוכבים על אופניים ובכך תפחיתו את הסיכון להולכים ברגל ולנהגים בכבישים, אשר בשוליהם הצרים רוכבים אנשים על אופניים ומסכנים את עצמם ואת זולתם. ניתן למנות דברים רבים, אשר ביצועם יועיל לציבור ויקל עליו.

(במאמר מוסגר, שייפתח כאן לקריאה: גם מאסר אינו עונש מידתי במקרים של עבריינות קלה, אשר ברור לכל בר דעת כי מי שביצע אותה לא מסוכן לציבור ושלילת חרותו אינה בבחינת עונש אלא נקמנות).

אדם צריך לשלם על מעשיו וראוי לחייב את מי שעושים מעשים לא ראויים לשלם עליהם מכיסם, מכספם. קנס כספי הוא עונש קשה, מכאיב, ודאי כאשר הסכום גבוה. עונש כזה יהווה גם פיצוי ישיר של מבצע המעשה שלא ייעשה - כגון הטרדה מינית ברף הנמוך שלה – כלפי מי שנגדו, בעיקר נגדה, בוצע המעשה. לא בטוח כי הפיצוי הכספי יהיה משום מיצוי הדין, אבל הוא ודאי יעשה צדק נכון ומידתי יותר עם "קורבנות" - במירכאות או בלעדיהן - העבירה.
ניתן לקבוע תעריף לסוגים שונים של עבירות, ומוצדק לקבוע תעריף גבוה, ודאי כאשר בעבירה יש משום ביזוי מי שנגדם מבוצעת העבירה והשפלתם. ברור, כי עבירות קשות מחייבות ענישה מסוג אחר, לרבות מאסר.

סביר להניח, כי כאשר מושתות על מבצעי עבירות שונות עשרות או אף מאות שעות עבודות לתועלת הציבור, אין פיקוח ממשי על מילוי מכסתן, על אופן ביצוען ואף לא על שעות העבודה היומיות. מדובר יותר באזהרה מאשר בענישה. זה לא רציני.

קניסת מורשעים בסכום כסף משמעותי היא עונש יעיל הרבה יותר. ניתן לאכוף אותו בקלות רבה יותר. ההשפעה שלו ובעיקר האלמנט המרתיע, והמעניש!, בו עשויים, לטווח ארוך, להתברר כצעד הנכון לצמצום מספר העבריינים, לרבות מי שסבורים כי במעשים שלהם אין משום עבירה. הגיע זמן לבחון מודל חלופי לריצוי עונש בעבודות לתועלת הציבור, שתועלתן מוטלת בספק ולא אחת הן נתפסות על-ידי המורשעים כפרס: הזדמנות להתאוורר משגרת חייהם ולהתנסות במשהו חדש.

למה, בעצם?