בשנת 1981, במהלך הבחירות לכנסת העשירית, עלה מנחם בגין על הדוכן בכיכר מלכי ישראל, ובנאום לא כתוב ובלתי נשכח הטריף את הקהל: "אמש, בכיכר הזאת עמד שחקן צעיר, מה שמו, דודו? ד-ו-ד-ו, ט-ו-פ-ז, כאן הוא אמר את הדברים הבאים, עכשיו דממה, שלא נשמע זבוב, דממה מוחלטת, שמעו, דודו טופז, באוזני מאה אלף אנשי המערך, הוא אומר את הדברים הבאים: 'הצ'חצ'חים, הם במצודת זאב, הם בקושי שין גימלים. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות.
"עד הבוקר לא שמעתי את המילה צ'חצ'חים ולא ידעתי מה פירושה. במחתרת, בימי תנועת המרי, שאל אותי גלילי, כשתכננו יחד פעולות נגד השלטון הבריטי: איך פתרתם את הבעיה של עדות המזרח באצ"ל? ואני מסתכל בו בתמיהה, ואומר, ישראל, מה אתה שואל? איזו בעיה? אין לנו! מפקד הגדול במחוזות - תימני. עוזי היה ספרדי. גידי, שעשה את הפעולה ההיסטורית של מלון המלך דויד היה ספרדי. איזו בעיה? כולנו יהודים! כולנו אחים! כולנו לוחמים!
השד העדתי היה במיטבו, ובגין המשיך ושלהב: "אבל שמעו, כאשר אותו, מה שמו, דו-דו טו-פז, אמר את האיוולת, את דברי ההבל ורעות הרוח שלו, כל הקהל שעמד אמש פה, הריע. עכשיו אני אספר לדודו טופז, למי הוא התכוון. בני עדות המזרח שלנו, היו לוחמים גיבורים (...) ומחר, מן הבוקר ועד הערב, ערכו מפעל שיחות טלפוניות. טלפנו לכל מכריכם בירושלים ובחיפה ובראשון לציון ובנס ציונה, וברחובות ובבאר שבע. רק תספרו להם מה שאמר פה דודו טופז, כל העם בישראל חייב לדעת את זאת, משפט אחד בסך-הכל: 'הצ'חצ'ים כולם במצודת זאב'. אשרינו שהם במצודת זאב".
מופע האימים של עמיר פרץ, היו"ר החדש של העבודה, בניסיונותיו המביכים להגיד משפט שלם באנגלית, בסופו של יום, עושה לו רק טוב. במהלך חד ומבריק לקח פרץ את השד העדתי, עליו מנגנים שנים ארוכות הליכוד וש"ס, ולא רק שלא עשה לו טקס המתת חסד כפי שהבטיח, אלא העלה אותו דרגה, כמעט כמו בגין, לאומנות של ממש.
מוטי מורל ידידי הוא קמפיינר ענק. אין ספק בזה. הוא טוב עוד יותר כשיש איזה שד עדתי בסביבה; ערבים-יהודים, מזרחים-אשכנזים, לא משנה מה. תמיד הוא ימשוך לכיוון, אפילו אם מדובר בנושאי איכות הסביבה (זוכרים את "הירוקים דופקים את השחורים?"). מורל ייקח את השד העדתי, ימציא אותו אם נדרש, יפקוק אותו היטב בבקבוק, ינער, וישחרר בעוצמות מוגברות, בזמן הנכון, בפרצופם של העומדים ממול, ורצוי יומיים-שלושה לפני יום הבוחר. מהבחינה הזו, ש"ס יכולה לנפנף לשלום כבר מעכשיו לכמה מנדטים. נתניהו, בקרב כזה, מפסיד. אריק מנצח, אבל לא בלי להזיע.
כשבערב שבת, חברי 'ארץ נהדרת' (ערוץ 2) מרסקים את פרץ והאנגלית המקולקלת שבפיו עד דק, פרץ ויועציו יסמנו 'וי' גדול על המטרה, כיוון שבאותו הרגע ממש יישבו להם מאות אלפי צופים מזרחיים בבית, מצביעי ליכוד מסורתיים, שייתכן והאנגלית שבפיהם אף גרועה מזו של פרץ, ויזדהו עם היו"ר הנבחר של המפלגה השנואה עליהם. הוא לא שונה מהם. גם הוא נאלץ לספוג, כמוהם, את ההשפלה היומיומית שהם חווים מזה שנים, ואת עוגמת הנפש הציבורית הנלווית לכך. השד העדתי יגיח מהבקבוק ויבלבל אותם עד כדי כך, שהנאמנות העיוורת שהיתה שמורה לליכוד מאז מהפך 77' - תעשה צעד ראשון לכיוונו של פרץ. הצ'חצ'חים עברו מהמצודה לירקון 110.
גם אם פרץ לא יזכה בבחירות הקרובות, עדיין יהיה זה משעשע לראות כיצד התהפכו היוצרות; כיצד מפלגת העבודה הפכה בין-רגע לצ'חצ'חית המקופחת והליכוד למפלגת היוהרה והסנוביזם ("השר כץ: הליכוד ינצח גם עם נשיא תוניסיה בראש"); איך הליכודניקים הם 'המשתכנזים' החדשים ודווקא העבודה עם פרץ בראשה היא זו שדואגת לעובדים ולקשיי היום; איך פרץ, שלא יודע אנגלית, הוא בעצם הישראלי הטיפוסי, העמל קשה למחייתו ולהצלחתו כנגד כל הסיכויים, לעומת "המושחתים" מהליכוד שאיבדו את האג'נדה, את המוסר ואת הרגישות החברתית.
מכאן, שבהחלט צפוי כי פרץ לא יקבור את השד העדתי, אלא להפך: מערכת הבחירות כולה תיסוב, מבחינתו, רק על הנושא הזה, במסווה של מניעים חברתיים ודאגה לשכבות החלשות. הדרך לרכישת הסימפטיה והאמון של הקהלים השומרים אמונים לליכוד, רצופה מבחינת פרץ כוונות עדתיות. אלו האנשים עליהם הוא יעבוד עתה חזק. את "הסנובים" של העבודה הוא ייאלץ להחביא משך מספר חודשים.
השוס הגדול יהיה אם שבוע לפני הבחירות, במהלך נאום בפני 1,000 נוצרים אבנגליסטים ידידי ישראל, יישא פרץ נאום בעל-פה, באנגלית רהוטה, סוחפת ומרגשת. אז יאמר השדון העדתי: 'תראו איך הוא למד מהר, התותח'. השר כץ יתבייש בפינה. ומורל יחייך: המהפך הושלם.
